ש
עה קלה לפני שקיעת החמה, החלו לזרום ליער ורמולן משפחות מכל רחבי הארץ. ילדים לבושים בגדים חגיגיים, הורים עם עגלות ומזוודות, מצות ביד אחת ותבשילים לשבת ביד השנייה – מתארגנים לשבת וליל הסדר שמיד אחריו. אוהלים נפרשו בין העצים, והשטח התמלא חיים. מול קולות הקרבות, לא הרחק מהגבול הדרומי, התכנסו כמאה משתתפים לסדר חג באוהל המרכזי – בליווי תפילות, שירה ונוכחות מחזקת של חיילים שהצטרפו במהלך הערב.
זו אינה הפעם הראשונה שבה מתקיים סדר חג בלב השטח. רבות מהמשפחות שהשתתפו בסדר חגגו גם בצומת תפוח לפני שנתיים ושלוש – בדרך להקמת היישוב אביתר. רבים מהם גדלו על הסיפורים של ליל הסדר המיתולוגי בחברון בראשות הרב משה לוינגר זצ"ל, ועל חג הפסח שנערך בראשית ההתיישבות באלון מורה. אחת מהן היא תחיה חיים – נכדתם של הרב לוינגר והרבנית מרים – אשר מובילה כיום את גרעיני ההתיישבות לחבל עזה, עד להקמת היישובים בפועל.
השנה, גרעיני ההתיישבות – בהובלת תנועת נחלה – הפכו את החלום למהלך של ממש. לא עוד שבתות נוער בלבד, אלא חג שלם של נוכחות יהודית חיה. המתחם כלל אוהלי לינה, אזור תפילות, שיעורים, סיורים, פעילויות לנוער ודוכנים. בליל הסדר, שנערך בידי זאב סלונים יחד עם רעייתו גילה, ילדיהם ונכדיהם – הפכה השירה המשותפת לקריאת כיוון. חיילים ששמעו מבחוץ נכנסו, שרו, אכלו – ויצרו ערב של אחווה אמתית.
במהלך ימי חול המועד הגיעו למתחם אלפי מבקרים: משפחות, בני נוער, תושבי העוטף, ותיקים וצעירים. רבים מהם עצרו רגע, הביטו לעבר האופק שבו נראים הים והעיר עזה, והרגישו שזה לא עוד חזון רחוק. "זה פה. זה מוחשי," אמר אחד מהם. הביקור הפך למסע של חיבור – לא רק לקרקע, אלא גם למהות.
במהלך החג הגיעו לבקר גם תושבים מקיבוץ סעד וישובי העוטף, ביניהם אריה יפרח מנחל עוז, אשר באו לברך ולחזק. הדר בר חי, אם לשמונה, חגגה במקום את בת המצווה של גאולה, ביתה, באירוע מרגש בין האוהלים. "זכינו לחגוג במקום שבו העתיד שלנו נכתב," היא סיפרה. "בין האוהלים והחולות, עם דגלי ישראל מתנופפים והרוח החזקה יחד עם תושבי העוטף."
לצד המשתתפים, הגיעו גם משפחות שכולות – בהן איציק וענבל פיטוסי, הוריו של ישי הי"ד, שנפל בעזה. גרעין "יש"י", הנקרא על שמו, פעל במהלך החג בפעילויות הסברה ותרומה לאווירה. משפחתו של הראל שרביט הי"ד, שנשא עץ לשתילה בעזה – ונהרג בלחימה – לקחה חלק בפעילות, כמו גם טירן יעקב, אביו של אוריה יעקב הי"ד. ההרצאות כללו גם מפגש מיוחד עם איש הלח"י עזרא יכין שסיפר על גבורה ופריצת גבולות בימים ההם.
אחד מרגעי השיא התקיים במהלך הסיור ביד אנז"ק – נקודה שצופה ישירות לעבר העיר עזה והים, רק כ–200 מטר מציר נצרים. רבים תיארו את המראה כמעורר תודעה לאומית חדה: "לראות את עזה – ואז להבין שזה לגמרי שלנו."
לבקר באוהלים הגיעו גם שר התקשורת שלמה קרעי, ח"כ אושר שקלים וח"כ לימור סון הר–מלך. הם התקבלו בחום, והצהירו כי חידוש ההתיישבות בעזה הוא מטרה לאומית מרכזית.
גילה סלונים, אחראית קשרי החוץ בתנועת נחלה, תיארה את הערב כציון דרך משמעותי: "אני מסתובבת בעולם ומספרת על ההתיישבות בעזה. תמיד יש ספקות – ואני עונה: גם מדינת ישראל לא הייתה נראית מציאותית. כשיש רצון – דברים קורים."
בהמשך ליום העצמאות, מפעל ההתיישבות בעזה ימשיך לפעול. המשפחות מתכננות לשוב למתחם ההתיישבות גם ביום העצמאות הקרוב ולשהות במקום גם בשישי ובשבת שאחריו. התכנית כוללת סיורים נוספים בשטח, הפנינג חווייתי, חיבור עם תושבי העוטף – והמשך הצבת הדגל של חידוש ההתיישבות בחבל עזה. עבור המשתתפים, מדובר כבר לא באירוע חד-פעמי – אלא במהלך מתמשך, חי ונחוש, לקראת חזרה ממשית לאדמת עזה. ■
