משבר מערכת הבריאות נמשך שנים ארוכות, אלא שבהיעדר ממשלה ותקציב מדינה תקין אין אפשרות להבריא את המערכת החיונית כל כך / כתבה שניה בסדרה
כבכל חורף גם השנה מחלקות בתי החולים עולות על גדותיהן. העומס שנרשם בבתי החולים נותן את אותותיו בצוותים הרפואיים, ובחודשים האחרונים שמו קץ לחייהם ארבעה רופאים בבית החולים סורוקה עקב העומס הקיצוני המוטל עליהם. אל העומס הזה הצטרפה בשבועות האחרונים בהלת הקורונה, החשש שהנגיף הסיני האלים יגיע גם לישראל ויעמיד בפני מערכת הבריאות אתגר שלא בטוח שנתקלה בשכמותו.
בעשור האחרון, מאז התפרצות שפעת העופות, שפעת החזירים והחצבת, פעם אחר פעם עולות כתבות בתקשורת על החוסר במיטות אשפוז, אך עד היום לא השתפר המצב, ומעט מאוד נעשה. התוכניות שהכינו הממשלות פשוט לא יצאו אל הפועל.
חלק מהתכנונים במשרד הבריאות וגם במשרדים אחרים הם תוכניות רב-שנתיות לטווח ארוך שאמורות לתת מענה לבעיות עכשוויות וכן לצפות בעיות עתידיות ולפתור אותן מראש. כזאת היא תוכניות משרד הבריאות לתוספת מיטות לטווח הארוך, עד שנת תשצ"ה. על פי דו"ח מבקר המדינה מהקיץ האחרון, לא נקבעו סוגי המיטות, מספרן המדויק או הפיזור שלהן ברחבי המדינה.
חלק בלתי מבוטל מקיפאונן של התוכניות נובע מהמצב הפוליטי שישראל שרויה בו בשנה האחרונה, שנה שבה אין ממשלה נבחרת מכהנת. בעקבות הוראות היועץ המשפטי לממשלה אין אפשרות במהלך ממשלות מעבר להוציא אל הפועל תוכניות ורפורמות ולהשקיע השקעות כספיות ייחודיות, ויש עוד שורה של הגבלות. התוכניות המקודמות הן תוכניות שאושרו לפני שנים רבות, וגם הן מתקדמות לאיטן ולא ברור מי עומד בראשן או אם כדאי לקבוע ולחתום הסכמים כשעוד רגע שוב בחירות.
הצורך במיטות אשפוז רק הולך ועולה בכל שנה בעקבות הגידול באוכלוסייה והזדקנותה. כבר בקיץ תשע"ה החליטה הממשלה שעד החורף שלאחר מכן על משרד הבריאות להיערך לשינויים החברתיים והכלכליים שנובעים מהזדקנות האוכלוסייה ומתוחלת חיים המתארכת. על פי נתוני ה-OECD (ארגון המדינות המפותחות), ממוצע המיטות בישראל עומד על 1.8 לאלף איש, נתון הנמוך ב-40% לערך מנתוני שאר מדינות הארגון.
על פי דו"ח של משרד מבקר המדינה, לא הכין משרד הבריאות תוכנית סדורה שתיתן מענה לאוכלוסייה הבוגרת, לרבות הצורך בפתיחת מחלקות ויחידות, תוספת מיטות ייעודיות ומענה סיעודי שיקומי. יתרה מכך, גם כאשר הוגשו למשרד בקשות לפתיחת מחלקות חדשות הוא סירב או אישר זאת בצמצום רב. בשנים תשע"ד–תשע"ח הוגשו למשרד הבריאות לא פחות מ-109 בקשות לפתיחת יחידות, והמשרד אישר רק 84 מהן. כמו כן הוגשו שמונה בקשות לפתיחת מחלקות, ואף אחת מהן לא אושרה. 18 בקשות לתוספת מיטות או עמדות הוגשו, ורק אחת מהן אושרה. המספרים הנמוכים הובילו את המערכת לסף קריסה.
בריאיון שנתן שר הבריאות יעקב ליצמן לעיתון כלכליסט לפני כשנה טען השר כי בכל שנה יש אותם עומסים בבתי החולים. כמו כן אמר שהסיבה לכך אינה הזנחה של המערכת אלא "האוכלוסייה גדלה כי האנשים חיים יותר, ברוך השם. ישראל מדורגת במקום ה־7 ב-OECD בתוחלת חיים. 82 שנים עבור גברים ו־84 שנים עבור נשים. אז האנשים חיים יותר ולכן הם גם צריכים הרבה יותר שירותי בריאות ואשפוזים". ההסברים האלה רק חיזקו את טענות דו"ח מבקר המדינה שאין למשרד תוכניות לטווח ארוך להתמודד עם הגידול ההולך ומתמיד.
האוכלוסייה הבוגרת והמתבגרת, סבינו והורינו, תכלול בעוד כמה שנים גם אותנו. כשהבעיה מוצגת כמיטות לחולים בבתי החולים או כאוכלוסייה בוגרת, עצם ההגדרה המילולית מותירה את הבעיה רחוקה וחיצונית לנו הקוראים. בפועל לא מדובר על מספרים בלבד אלא על הקרובים והיקרים לנו ביותר, ובעתיד הלא רחוק נצטרף כולנו למעגל הזה.
עם זה העומס בבתי החולים אינו נובע רק מהזדקנות האוכלוסייה. החורף העכשווי הוא חורף קשה במיוחד. יותר מ-25 ישראלים נפטרו משפעת בכל שכבות הגיל, ומאות נוספים אושפזו במגוון מצבי חומרה. חיסוני השפעת אזלו מזמן, ורק 22% מהאוכלוסייה הספיקה להתחסן. משרד הבריאות ניסה למצוא פתרונות לבעיה אך נתקל בשורת קשיים, חלקם נובעים מהתקציב המוגבל העומד לרשותו בעקבות ממשלת המעבר.
על פי נתוני ה-OECD, יש בישראל מחסור חמור ברופאים מומחים, ויותר ממחצית מהרופאים המומחים בני 55 ויותר. הנתון הזה מעמיד את ישראל במקום השני בעולם לאחר איטליה בגילים מבוגרים לרופאים
עוד בימים שהייתה ממשלה מתפקדת ניסה משרד הבריאות להוסיף מיטות אשפוז, וגולת הכותרת הייתה בנייתו של בית חולים אסותא באשדוד בעלות של מיליארד שקל מקופת המדינה. אלא שבית החולים נקלע למשבר כלכלי גדול וצבר בשנתיים הראשונות לפעילותו כ-150 מיליון שקל חובות. משרד הבריאות תכנן להעביר כסף לבית החולים כדי להציל אותו, אלא שמגבלות ממשלת המעבר נתנו את אותותיהן גם כאן. אסותא אינו המקרה היחיד, ובתי חולים נוספים זקוקים לסיוע מהמדינה, אך כרגע אין אפשרות להעביר להם את הכסף.
הקושי הכלכלי של מערכת הבריאות הציבורית, שמלווה אותנו שנים ארוכות, הוביל את בתי החולים בשנים האחרונות למצוא מקורות מימון חלופיים. כל מי שביקר לאחרונה בבית חולים יכול לחוש שהטפל עולה על העיקר. בתי החולים מוקפים קניונים, בתי קפה לרווחת המבקרים, חנויות שי ובלון לחולה או ליולדת.
109 בקשות לפתיחת יחידות, והמשרד אישר רק 84 מהן, 8 בקשות לפתיחת מחלקות, ואף אחת מהן לא אושרה. 18 בקשות לתוספת מיטות או עמדות הוגשו, ורק אחת מהן אושרה
במעבר חד, בהמשך המסדרון החדרים צפופים ובהם אורות מהבהבים, רמקולים תקולים וחלונות שאי אפשר לפתוח. המציאות ההכרחית שאליה נקלעו בתי החולים יוצרת אמירה צינית. אין ספק, שילוב קפטריות, מכונות קפה וממתקים יכולה לתת מענה ראוי ומשמח לחולים, אבל משמח יותר לישון בחדר ראוי.
אל כל הבעיות האלה מצטרפת החמורה מכול: המחסור החמור ברופאים ובצוותים רפואיים. על פי נתוני ה-OECD, יש בישראל מחסור חמור ברופאים מומחים, ויותר ממחצית מהרופאים המומחים בני 55 ויותר. הנתון הזה מעמיד את ישראל במקום השני בעולם לאחר איטליה בגילים מבוגרים לרופאים. המשמעות היא שבשנים הקרובות יצטרכו לקלוט אלפי רופאים מומחים חדשים שיחליפו את אותם רופאים כשיצאו לגמלאות. הבעיה היא שתהליך כזה נמשך שנים ארוכות, ולפי מבקר המדינה ישראל אינה ערוכה לו.
התוצאה היא שהרופאים והצוותים קורסים תחת העומס. בבתי החולים משרת צוות אדיב שפועל למען רווחת המטופלים. האחיות, הרופאים ושאר נותני השירות מתזזים ממקום למקום ומשתדלים להמשיך לחייך ולתת מענה רפואי ואנושי. אל העומס הרב מצטרפים מקרי האלימות הרבים נגד רופאים בשנים האחרונות שהגיעו לשיאם לפני כשנתיים כשמטופל שרף למוות את טובה קררו ז"ל, אחות בקופת חולים בחולון. בדים בצוות רפואי בקופות החולים, במרפאות ובבתי החולים נפגעים גם הם משנת החורף של הממשלה. בחירת המקצוע שבראשו עומדת הגדרת החסד נפגעת גם מהמקומות שבהם היא צריכה לקבל חיזוק והערכה. דו"ח מבקר המדינה מעיד על צורך בכוח אדם רפואי וסיעודי ועל חוסר תכנון רב-שנתי של משרד הבריאות לפתרון בעיה זו: "המשרד טרם גיבש תוכנית בדבר צורך בכוח אדם רפואי וסיעודי בכל תחום התמחות בכל האזורים הגאוגרפיים".
הפער הולך וגדל. משרד הבריאות אומר כי אין ביכולתו לאשר הכול כי הכול עניין של כסף, ומשרד האוצר אומר שיש סדר עדיפויות. ליקויים יהיו תמיד, ונראה שהבחירות החוזרות והחוסר בממשלה פרק זמן ממושך גורמים לגירעון קשה שפוגע בכולנו, בין שבגלוי כבר בשלב זה ובין שבהשלכות שנראה רק בעוד כמה שנים.
כל עוד אין ממשלה נראה שהתקדמות בנושא לא תגיע, וגם לאחר מכן לא בטוח כלל שיהיה אפשר להתמודד עם המשבר החמור. בקמפיין הבחירות של כחול לבן שוב ושוב צפה ועולה סוגיית מערכת הבריאות, אך ההבטחות המפוזרות שם כנראה ייוותרו ללא כיסוי לנוכח הגירעון התקציבי העצום שישראל שרויה בו.
משרד האוצר כבר הודיע שהדבר הראשון שתיאלץ הממשלה הבאה לעשות הוא קיצוץ רוחבי גדול בשביל להתמודד עם הגירעון, וגם בשביל לטפל בבעיות הרפואה הציבורית בישראל צריך תוספת תקציב נרחבת. באמת הזאת הפוליטיקאים שנכנסים לישורת האחרונה בבחירות אינם טורחים לשתף את הציבור, כי איש אינו אמיץ דיו לומר זאת בגלוי.
