בד בבד עם הכאב על הרצחה של בת היישוב צאלה גז הי"ד בפיגוע, המועצה האזורית שומרון יחד עם תושבי היישוב ברוכין בחרו לחזק את ההתיישבות, ובתוך זמן קצר התחילו להקים את "ברוכין דרום" – ההרחבה ליישוב ברוכין בסמוך לכפר הערבי בורקין. ראש המועצה, יוסי דגן העביר את לשכתו תוך זמן קצר לפאתי הכפר ברוקין, ממנו יצא הרוצח הנתעב, ויחד עם תושבי ברוכין הקים במקום מאהל, הכולל מרחב ללימוד יומי, לשכה ובית כנסת
שגרת החיים של תושבי היישוב ברוכין בשומרון נקטעה באחת לפני כשבועיים.
בפיגוע הנורא בסמוך ליישוב נרצחה תושבת היישוב צאלה גז הי"ד בדרכה לחדר הלידה, ונפצע באורח קשה בנה הנולד, רביד חיים.
ביישוב מתגוררות כ-600 משפחות, שלא יכלו לעמוד מנגד, ובהובלת המועצה האזורית שומרון פעלו לקדם באופן מיידי ומהיר הקמה של שכונה נוספת בסמיכות ליישוב, ולכפר הערבי בורקין.
במאהל שהקים שם ראש מועצת שומרון יוסי דגן, התקיימו לאורך השבעה שיחות רבות, ואלפים ביקרו שם.
כעת נמשכת במהירות שיא התשובה הציונית – בניית "ברוכין דרום".
שלב התדהמה
גבריאל (גגו) קלוגמן, יזם נדל"ן, נשוי ואב לחמישה, מהפעילים הבולטים במקום. אשר לפני שלוש שנים וחצי העביר את מגוריו מהעיר גבעת שמואל ליישוב ברוכין. "רצינו לעבור למקום עם אוויר צח, אוכלוסיה שונה מהעיר, עם מרחבים ואיכויות שלא תמיד העיר יכולה לספק. לעיר יש יתרונות אחרים, אבל המרחב והקהילתיות שיש פה הם דברים שאין בעיר, וזה תפס אותנו".
איפה הידיעה על הפיגוע תפסה אותך?
"הייתי באמצע פגישה אצלי בבית, על תכנון פעילויות קיץ לנוער בברוכין. תוך זמן מאוד קצר ידענו הכל. ביישוב הידיעות רצות מאוד מהר. יש ביישוב 600 משפחות, אבל הוא מאוד משפחתי וקהילתי, אז ספירת המלאי הייתה מהירה, ומהר מאוד ידענו במי מדובר והתחילו ההתארגנויות".
הידיעה על הפיגוע התקבלה בתדהמה. "כל האיזור פה נחשב לשקט מאוד, אמנם היו אירועים כאלה ואחרים, אבל הפיגוע האחרון היה לפני למעלה מ25 שנים". תושבי היישוב התגייסו במהירות, לדבריו של קלוגמן – בכל התחומים. "מהר מאוד כל היישוב, וכל מי שיכל לעזור ולתת כתף התגייס. כל אחד במה שיכל לעזור, לתרום לסייע ולהיות מעורב. לא הייתה פה משפחה אחת שלא נתנה מעצמה במשהו, בבישול, עזרה, תכנון, ארגון, תיאום עם כוחות הביטחון, בניה, ועוד. כולם ללא יוצא מן הכלל נרתמו לעניין".
מחורבן לתקומה
מתי התחלתם לפעול בצד הביטחוני?
"מהר מאוד", משיב קלוגמן. "כבר באותו ערב שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיע ליישוב, וישב עם ועדת הקרקעות של היישוב שהציגה לו את הפלישה הערבית לאדמות המדינה של ברוכין. מהר מאוד הוא אישר את העבודות על מנת להחזיר בחזרה את אדמות המדינה שהכפר ברוקין תפס במשך שנים".
מתי הספקתם להכין את התוכניות?
"יש פה צוות קרקעות מאוד מקצועי, של אנשים מהיישוב, חלקם יוצאי צבא בדרגות גבוהות, שכולם פועלים בהתנדבות, ועוזרים לבנות תוכנית. יש כמה תוכניות מסביב ליישוב, עליהן עבדו בצוות במשך הרבה זמן עם מפות ותצלומי אוויר, והיינו מוכנים לזה מראש".
הוא מציין כי בעבר כבר פנו תושבי הישוב כמה פעמים לממשלות השונות כדי לקדם את התוכניות ולהחזיר לשליטתנו את האדמות שנגזלו, ומוסיף: "את מה שלא עשו ב20 שנה, שר האוצר אישר וביצע תוך שעתיים. בדרך כלל כשפוליטיקאי אומר 'אישרתי' צריך להתפלל שזה יקרה בטווח של שנים, אבל במקרה הזה תוך כמה שעות היו פה 11 באגרים שכבר התחילו לעבוד".
יורדים לשטח
עם איזו בעיה התמודדתם?
"הבעיה הייתה השתלטות ערבית, והפיתרון הפשוט הוא למנוע אותה. המחבל היורה התמקם בגבעה קטנה ששולטת על הכביש, והיום היא כבר לא קיימת. דבר שני, לפרוץ שביל ודרך מתחת המקום שבו התרחש הפיגוע, בתוך אדמת מדינה על מנת לחזור למקום, שהוא מאה אחוז של מדינת ישראל".
מה המצב כרגע בשטח?
"מה שיש כרגע זה מאהל ומשטח גדול, מוקף בדגלי ישראל וציוד שהמועצה האזורית שומרון הקימה", מציין קלוגמן, ומודה לראש המועצה יוסי דגן שהוביל את המהלך כולו ואף העביר לשטח את לשכתו לימי השבעה. "נכון להיום, יש שם עבודות פיתוח מאסיביות, עשרות כלים הנדסיים וטרקטורים כבדים עבדו בשטח מאז הפיגוע על מנת לקבוע אחת ולתמיד שהקרקע היא אדמת מדינה. לא צריך שום אישור, ומה שצריך הוא להחזיר את מה שנגזל ממדינת ישראל".
כדי להשאיר את הנוכחות היהודית במקום, מתקיימים בו פעילויות רבות של המועצה האזורית שומרון, שורת שרים וחברי כנסת, הרבנים הראשיים לישראל ואף יו"ר הקואלציה שבאו לבקר את ראש המועצה בלשכתו במקום ולכבד בנוכחותם. בנוסף מתקיימים במקום שיעורים, תפילות ופעילויות רבות למאות ואף אלפי אנשים.
גגו מוסיף: "בכל ערב מימי השבעה הגיעו רבנים, ביניהם הרבנים הראשיים, הרב עמאר, הרב שמואל אליהו, הרב יהושע שפירא, הרב דוד ג'יאמי, ועוד רבנים רבים שבאו לחזק את הציבור ואת האחיזה בשטח. כל ערב היו בין מאות לאלפי אנשים שפוקדים את המקום."
הפעילות ממשיכה גם כעת, אחרי שהשבעה נגמרה?
"בוודאי", משיב קלוגמן מיד. "שלשום בערב הגיעה הרבנית ימימה מזרחי, שהעבירה שיעור למעל 500 נשים. קיימנו שם את תפילות יום ירושלים, ואנחנו משתדלים שתהיה כמה שיותר נוכחות יהודית עד שיוחלט איזה ייעוד קבע יהיה בשטח הזה".
לדבריו, בתוך זמן קצר נוצר שינוי מהותי ומשמעותי בתחושת הביטחון של התושבים, שיכולים לראשונה להיכנס לכפר בורקין ללא חשש.
גגו: "ברגע שהשכנים הערביים מהכפר בורקין ראו שזה הולך ברצינות, ואנחנו נכנסים לשטח ולא מפחדים, ברמה כזאת שיש מתקנים לילדים שמישהו תרם, ואנחנו נותנים לילדים לרדת ולא מפחדים, הרבה מאוד מהתושבים הערביים עזבו את המקום ויש תחושת ביטחון שלנו הרבה יותר חזקה".
הוא מציין כי מאז שהחלה הנוכחות היהודית הקבועה במקום לא התקיימו כלל עימותים עם ערביי היישוב: "יש כמות מכובדת של באגרים שעובדת 24 שעות ביממה, יש פעילות מתמשכת, נוכחות קבועה, ומכוניות שנכנסות לפאתי הכפר, ולכל אורך הזמן הזה לא היה אירוע אחד של אלימות מצד הערבים, לא קללות ולא זריקות אבנים. הם פשוט הבינו שזה רציני, ואנחנו מנסים לשמור על זה רציני, לא בהתלהמות, ובצורה בה הצד השני יראה שאנחנו רציניים".
מודל לחיקוי
איך מגיבים ביישובים אחרים לרעיון ולפעילות שלכם?
"הם מסתכלים על הדרך שעשינו במהלך השבועיים האלה, וממש מפרגנים ואומרים שזה מה שצריך לקרות. הם מסתכלים ולומדים איך צריך להגיב, וזאת אחת המטרות שלנו. חשוב לי לתת השראה ליישובים אחרים, שלא לחכות לפיגוע אלא לפעול. כשעובדים בנחישות בלי התלהמות זה מניב פירות, והערבים מבינים את זה".
מה הם מבינים מנקודת המבט שלהם?
"הם רואים שאנחנו עושים פעילות מאוד רצינית של פריצת דרך לתוך כפר ערבי, 300 מטר פנימה, כך שילדים מסתובבים בתוך הכפר בלי שום גדר. זה עושה רושם בארץ, ואני בטוח שגם בשמים, וזה אחד הדברים שאנחנו רוצים להשיג".
יש על זה הסכמה ביישוב?
"כן, כי הדבר נעשה בצורה מאד מסודרת, עקבית ורצינית, כאשר כל הוועדות של היישוב פה בסנכרון מלא – ועדת קרקעות, ועדת נוער וחינוך, סניף בני עקיבא שיורדים למטה לעשות את הפעולה ועוד, וברגע שזה נעשה ככה ישנה הסכמה מלאה מקצה לקצה".
כבר ביום שישי בשבוע של הפיגוע התקיימה תפילה במקום של תושבי היישוב. "אני לא חושב שמישהו נשאר ביישוב, היינו 1000 איש בתפילה. אנשים הצביעו ברגלים. יש הסכמה מלאה על כל מה שקורה, וציפייה שזה יתרחב ולא יישאר ברמת האוהל אלא כמה שיותר מהר שיהיה מבנה קבע".
המשפחות מוכנות – מייצרים הרתעה
קלוגמן חושף כי "יש כבר משפחות שפנו, ואמרו שאם תהיה אפשרות לקראוון או למשהו מינימלי אחר הן ירצו לעבור לחלק החדש שיבנה מעבר לכביש – ברוכין דרום. למעלה מעשר משפחות רוצות ומבקשות לעבור לשם".
הכפר בורקין נמצא ממש מעבר לכביש?
"כן. הוא כביכול כפר שעד היום לא הרים ראש, אבל כשהיחידות מהצבא נכנסו בשבועיים האחרונים לתוך הכפר הבנו כמה שהכפרים ה'מאוד שקטים' שאף פעם לא היה בהם משהו רציני הם קיני צרעות עם מחסנים של נשק, חברים משמעותיים בתוך ארגוני טרור, תכנונים ודברים הזויים, והם פה ממול".
הוא מציין כי נתפסו שלושה מהמחבלים בחוליה שביצעה את הפיגוע. אחד מהם הוא אח בבית אבות בבני ברק, השני עובד בבית מרקחת בכפר סבא והשלישי מהנדס. "כביכול אנשים מן השורה, אין להם אפילו מבטא, לא היית אומר שהם מחבלים, אבל בחקירה גילו דברים מטורפים. הם היו החוליה שתכננה, ובחרה את המקום והזמן של הפיגוע".
"כדי להגיב במהירות ולהתיישב בברוכין דרום, היו שלושה גורמים שעבדו בסינכרון מלא ובצורה מדהימה", מבקש קלוגמן להוסיף. "השר בצלאל סמוטריץ' יחד עם יתר השרים כמו אורית סטרוק שתמכו ועזרו, ראש המועצה יוסי דגן שעשה פה מהפכה מדהימה והפך עולמות כדי שהדבר יקרה, וכמובן התושבים והמזכירות של היישוב, שנרתמו ברמה מדהימה".
"הרצינות שנבנתה במשך שנים באה לידי ביטוי באירוע הזה, כך שיישובים מסביב אמרו לנו שהם מנסים ללמוד ממנו איך הגבנו בכל הרמות, מהחיבוק החברתי, הכלכלי, והתכנוני. זה נותן השראה. נשמח שיחקו במקומות אחרים את מה שקורה פה".
"אנחנו לא עוצרים פה", הוא מסיים. "זאת רק ההתחלה, היישוב נחוש, אחרי שלצערנו הסיפור הזה העלה את המודעות של מה שקורה. יש לנו עסק עם חיות אדם, וגם כשהשטח בע"ה בקרוב יהיה בנוי המטרה היא להחזיר לידיים של מדינת ישראל את כל האדמות שנגזלו. יש בית ספר גדול בכפר בורקין שנבנה על אדמות מדינה, וללא ספק אפשר לגייר אותו ולעשות בית ספר או ישיבה. כולנו חולמים על זה ובע"ה נגיע לשם".
את יוסי דגן, ראש המועצה, בקרנו בלשכתו במקום. במהלך הביקור יוסי התפנה לסייר עם בכיר ביחידה לאבטחת אישים בשב"כ לקראת ביקורו של שר החוץ, יוסי מסיים איתו ואומר לנו: "משפחת גז הגיבורים באו לשבת כאן שבעה על צאלה. העברנו לכאן השבוע את לשכת ראש המועצה, ממש כאן, במקום בו ארע הפיגוע, כי אנחנו לא מוכנים לשתוק יותר."
יוסי מצביע על המרחב, עשרות דגלי ישראל מתנפנים ברוח, כלים הנדסיים עובדים במרחב, וטרקטור במעלה מניח תשתית למבנה קבוע ראשון בשטח, המסר לתושבי ברוקין ברור, על רצח יהודים תשלמו, לא רק בחיסול המחבל אלא גם באדמה, לא תחיו בשלווה כשיוצא מחבל מהכפר שלכם,
יוסי מרחיב: "כל המרחב מסביבנו הוא אדמות מדינה" יוסי נעמד ומצביע על מקום הפיגוע הנורא בו נרצחה צאלה. "אנחנו דורשים מגורמי הבטחון והממשלה להפסיק את ההכלה הזו. זה לא מנחם אותנו שתפסו או הרגו את המחבל או את הסייען של המחבל כאן בכפר המפגעים ברוקין. המקום הזה, הכפר הזה שהוציא מתוכו את המחבל הזה או המחבלים הללו, שחגג בצורה גלויה את הרצח המזעזע של אישה בדרך לבית החולים, הכפר הזה שהוא קן צרעות, שמוציא פיגועים פעם אחר פעם, רואה עכשיו את היישוב מתרחב. ואנחנו מצפים ממשלת ישראל לעשות כאן בברוקין מבצעים צבאיים כמו שהתחילה לעשות באיחור שעלה בדם גם בצפון השומרון. דין כפר המפגעים, ברוקין חייב להיות כדין מחנה הפליטים ג'נין, מחנה הפליטים טול כרם. אנחנו דורשים הכרעת הטרור, לא הכלת הטרור. אנחנו דורשים מבצע תמרון, קרקעי, כאן בכפר ברוקין ובמרחב אנחנו דורשים להרוס את כל הבנייה הלא חוקית שהשתלטה כאן על שטחי סי, ובחסותה המחבל יכול היה להוציא את חלק מהפיגועים, לחשף את כל הצמחייה הלא חוקית שבחסותה המחבל יכל לבצע חלק מהפיגועים. אנחנו רואים התחלות – הן לא מספיקות. אנחנו מכבדים את הצבא, אנחנו מכבדים את הממשלה, ויש לנו דרישות מהממשלה הזו. ואני אומר לשרי הממשלה וגם לראש הממשלה, אנחנו לא נעשה לכם הנחות. דם יהודי לא יהיה הפקר.
אנחנו יושבים כאן בברוכין. 10 דקות מראש העין. 12 דקות מפתח תקווה. מרכז הארץ האמיתי. אנחנו מגינים מכאן על מדינת ישראל. ואנחנו דורשים ביטחון במדינה שלנו".
לסיום, יוסי מבקש להוסיף: "התשובה לרצח הנורא של צאלה גז הי"ד היא בנייה. הטרור מנסה לגרש אותנו – ואנחנו נגיב בצמיחה. נקים ערים, נבנה אזורי תעשייה, נפריח את השומרון. שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף ישב איתי ממש כאן ואני מברך אותו על ההחלטה הערכית והאמיצה להשקיע 30 מיליון ש"ח בתכנון 18 נקודות התיישבות – 13 ערים ו-5 אזורי תעשייה – כחלק מתוכנית 'שומרון למיליון'. זהו מהלך היסטורי שישנה את פני מדינת ישראל ויבטיח את עתיד ההתיישבות. ■
