01
ביום ששי שעבר אחרי הצהרים, בננו שובאל נהג ברכב. באמצע הדרך אחד מברזלי הרכב התנתק מהמקום, נפל על הגלגל וחתך אותו לכל אורכו. וכך שובאל מצא את עצמו עם גלגל קרוע, סמוך לכניסת השבת, בכביש במקום לא נוח, שאפילו אברהם אבינו רק עבר דרכו בדרך להקמת האוהל בחברון, ולא טרח לשבת בו. ולשאלה הקבועה איזה עם אנחנו, ומה קורה עם כל הפילוג, אפשר לענות שאנחנו עם נפלא, ולפילוג כנראה אין מקום ברחוב לפני כניסת שבת. בזה אחר זה אצרו לידו אנשים כדי לבדוק אם שובאל בסדר ואם הוא צריך עזרה, כשכל אחד עוצר במיוחד בכביש לא נוח. שובאל הודה לכולם ואמר שהוא מסתדר, ובכל זאת הגיע ג'יפ מלא חיילים לאבטח אותו, והוא הגיע הביתה לשלום לפני שבת.
02
מה שהכי מיוחד ויפה בסיפור הזה, הוא שאף אחד לא מבין מה מיוחד בו. הסיפור הזה כמעט מובן מאליו. ברור לנו שכשכצריך עזרה עם ישראל מתייצב לעזור. התקשורת יכולה לשפוך אין סוף מילים על כמה רע ומר פה, כל ערב מחדש, ועדיין כשתצאו לרחוב, כשתפרסמו בקשה לעזרה ברשתות החברתיות, כשתראו מצוקה, תמיד יהיה מי שיעזור, מי שינסה לשמח ומי שיראה אתכם. בדרך כלל רק צריך לבקש, כי אנשים לא קוראים מחשבות.
03
וההרגשה החמה, המשפחתית, המיוחדת עד אין קץ הזאת, של העם הטוב שלנו, היא אחת הסיבות שאני כל כך אוהבת את ירושלים. נראה שבירושלים החום האנושי מרוכז במיוחד. נולדתי בעיר שבה כשיוצאים לרחוב תהיה זקנה ירושלמית שתדאג שאולי קר לך כי לא התלבשת מספיק, ושתציע לך עוגייה ביתית אם היא תחשוב שאת חיוורת, ותברך אותך ותתפלל עליך. אולי היום זאת נחשבת חוצפה, אבל לפחות עד לפני עשרים שנה, זאת הייתה אהבה פשוטה של אנשים טובים.
אין דבר כזה ללכת לאיבוד בירושלים בלי שמישהו יעזור למצוא את הדרך, וכמעט סבא של כולם היה רב. ובין ערב קריר ורוח נעימה לבוקר חמים, אפשר תמיד להגיע לעיר העתיקה ולהרגיש את הקדושה, וכובד השנים. אפשר לעצום עיניים וברגע אחד לדמיין את דוד המלך מסתובב ברחובותיה, את השמחה הגדולה בימי המקדש הזוהרים, את חום השריפה של העיר והכאב העצום, את המלחמות ואת השקט, ואת האנשים המופלאים שגרו בה בכל הדורות.
04
ולעומת שנים רבות שהיו בה מחבלים שמסתובבים ומנסים לפגוע באופן קבוע ביהודים, והתפרעו בהר הבית, וניסו לפצוע שוטרים ואזרחים בהר הבית בזמנים שונים, ויהודים הסתובבו בין שברי אבנים שנזרקו מהמסגדים, מאז שאיתמר נכנס לתפקיד מרגישים את השקט, פתאום כמות הניסיונות לפגע ירדה, ומחבלים קטנים וגדולים חושבים הרבה לפני שיוצאים לרחוב לנסות לרצוח, כי לשוטרים מותר להגן על החיים, וכבר לא כיף להיכנס לכלא, ובהר הבית כל מי שמסית מורחק עוד לפני שהוא חושב לזרוק זיקוקי מוות על שוטרים, ויהודים שרים ומשתחווים ואוהבים את ירושלים וירושלים מחזירה אהבה.5. ירושלים, העיר היפה בתבל, העמוקה, הזקנה, המברכת והמחבקת, כל שנה כיף לחגוג איתך את שחרורך ובעזרת ה' עוד נזכה לראותך בתפארתך, עם בית המקדש שאורו מופץ בכל מקום. ירושלים האהובה. ■
