01
שבתות רצופות של חמסינים מטורפים הרחיקו תיירים מרחובות ירושלים ומרחבת הכותל. בשבת האחרונה מזג האוויר היה, ב"ה, נעים ומזמין, ירושלמים רבים ניצלו את ההזדמנות, מי בריצה של אימון בוקר ומי בצעידה לתפילה בכותל. רחבת הכותל התמלאה במניינים רבים, חדשים וותיקים. בחורי ישיבה, אורחים מהארץ, מהעולם וסתם ירושלמים, כולם אהובים.
פגשתי חברים מתוקים, שלא מפספסים שום הזדמנות להתפלל ליד הכותל שנושק לקודש הקודשים. הם מגיעים מרחוק ומקרוב, חלקם צועדים, כמוני, למעלה משעה, לכל כיוון. גם השבת זכיתי לפגוש בין השאר את המתמידים ביותר – את ידידי למניין 07.00 בבוקר, בניה פרידמן, משער הפרחים, את הרב עזריאל לוייתן, את בונה הארץ, ולול הורוביץ, ממצפה יריחו, שמתארח תדיר ברחביה כדי לזכות בתפילה נכספת ויעילה בכותל, שהתפלל השבת במניין הותיקין הגדול בכותל אצל הגבאי, הרב ברוך גליס, בכניסה למנהרת רובינסון. פגשתי גם את קבוצת 'צועדי בית הכרם' ובראשם את ידידי, הרופא האגדי, ד"ר פרי נוסן. דמות בולטת בקבוצה השמחה והמתמידה הזו, הוא המהנדס אריה הולץ, שרץ כל הדרך מבית הכרם כשהוא דוחף את הכסא שבנה לביתו המיוחדת. פגשתי את הגאון, הרב יצחק שילת, מראשי ישיבת מעלה אדומים, בעל הרוח הצעירה, שממרום שנותיו צועד איתי בקלילות, בכל שבוע מקריית משה.
כמידי שבת ביקשתי ברכה לרפואת פצועים, מאיש הרובע, המקובל הישיש, הרב שיינברגר. פיספסתי בדקה את הרב שמואל מורנו שליט"א, מעיר דוד, אח של גיבור ישראל… ודוד של גיבור ישראל… הי"ד. בשער יפו פגשתי את ידידי, אל"מ גבע ראפ, שמתמיד להגיע מקרית משה לכותל. פגשתי גם את הגבאי הוותיק גבי שיינין ואיתו את חכם שאול נקדיין – גבאי מניין ותיקין הספרדי הגדול, ואיתו את חכם אורי קרעי מאבו טור, את הרב שמחה קופלד משער הפרחים שמתפלל תמיד וותיקין. את הרב מאיר גולדויכט, ראש ישיבה יוניברסיטי, שמגיע לכותל מביתו בשערי חסד, רק כדי להגיד כמה פרקי תהילים, ובדרכי חזרה פגשתי כרגיל את החסיד הירושלמי, יום טוב הופמן, מבעלי 'הופמן הסעות', שצועד ממרחקים, אט אט, כשהוא רכון על משענתו, ועוד רבים ויקרים.
02
לאחר התפילה צעדתי חיש קל כ-45 דק' ל'אוהל הגבורה', שהוקם על ידי המשפחות השכולות, בסמוך לבית המשפט העליון, בואך כיכר הכנסת.
המשפחות השכולות, דורשות מראשי הצבא ומחברי הממשלה לא לעצור את המערכה, עד לחיסול שלטונם של מחבלי החמאס והחיזבללה ועד להשגת כל יעדי המלחמה, כולל החזרת התושבים לבתיהם בצפון ובדרום והחזרת כל החטופים, הי"ו, בכוח הזרוע.
האוהל ניצב במקום בולט מאוד ואסטרטגי, ממש על הצומת המוביל מהכניסה לירושלים לכיוון מרכז העיר ובסמוך לכל מוסדות הממשלה, הממוקמים בכניסה הראשית לעיר.
המאהל, מלבד האמירה הערכית שבעצם הקמתו, משמש כמקום מפגש של המשפחות השכולות עם ציבור רחב של ישראלים ותיירים. המאהל משמש גם לתפילות, לאירועים מחזקים, לשיחות, להרצאות, להסברה בכל השפות וגם כמקום מפגש עם אנשי תקשורת.
תפילת מוסף שבת במאהל אך הסתיימה. זכיתי לפגוש ציבור גדול ואיכותי של נשים, גברים ובני נוער, שמשתתפים כאן בכל התפילות. לאחר התפילה המארגנים פתחו שולחנות ארוכים ומזמינים, לקידושא רבא.
כמידי שבת, מתארחים במאהל בני משפחה של אחד מגיבורי ישראל, שמסר נפשו במערכה על הגנת העם והארץ, בעזה או בלבנון. לעיתים מתארחות באוהל משפר משפחות שכולות.
לאחר הקידוש, סיפרו הוריו של בעז מנשה, הי"ד, עטרה וגיל יוגב, שיחי', תושבי היישוב נריה שבבנימין, בהתרגשות רבה, על גבורת בנם הצדיק. עם פרוץ המלחמה, בבוקר שמחת תורה, בועז שהה בבסיס נחל עוז. מחבלי החמאס פרצו לבסיס בהמוניהם. בועז נלחם בהם בגבורה עצומה. הוא הגן בגופו ממש, על חבריו הלוחמים איתו, באוגדת עזה.
במשך מספר ימים לא היה ידוע מה עלה בגורלו, עד שהגיעה הבשורה המרה למשפחתו – בועז נפל בקרב בבסיס נחל עוז. הי"ד.
בועז היה בן 19 בלבד, אחותו אראל מספרת, שבועז קיבל תעודת הצטיינות מופת במהלך שירותו הצבאי אך 'לא עשה מזה עניין'. הוא הצניע את התעודה כאילו הייתה פרט שולי. עוד יסופר רבות על על טוב ואומץ ליבו. היתה לו חכמת חיים, תושייה וכישרון מיוחד. בועז השרה סביבו תמיד ביטחון וחן מיוחד. היו לו לב זהב וידי זהב. הוא היה בונה ומתקן כל מה שהתקלקל. בועז שמח לעזור לזולת, הוא השתדל לא להגיד 'לא'. כל אדם שביקש עזרה, בועז סייע לו כאילו הכיר אותו הרבה שנים… ותמיד בשמחה, באהבה ובצניעות רבה.
בועז הותיר אחריו שני הורים אוהבים ותשעה אחים ואחיות מקסימים.
03
המסר החד והנחוש, שעובר כחוט השני בין סיפורי כל המשפחות, הוא הצורך ללכת בדרכי הגיבורים – לא להישבר, להילחם כתף אל כתף, בראש מורם, בחזית ובעורף. לנצח את הרוע ואת כוחות הרשע, בנחישות ובעוצמה. לשמור על אחדות ועל אמונה חזקה בבורא עולם ובנצח ישראל. להקפיד על רוח גבוהה ועל אווירה טובה ומרוממת.
אוהל הגבורה הוא מגדלור שמאיר למרחקים. מגדלור שמפיץ אור של רוח עוצמתית מתוך אמונה לאומית טהורה, ומתוך אהבת העם, התורה והארץ.
אחרי הצהריים, בשעת מנחה צעדתי שוב אל האוהל. פגשתי שם את נריה שנדורפי, אחד המתנדבים הקבועים בתפעול האוהל, שעמד והסביר בלהט את המסרים המאחדים והמעצימים של משפחות אוהל הגבורה.
משם קפצתי לבית הכנסת הסמוך במשכנות האומה לשמוע שיעור מרתק, כהרגלו, של הרב מאיר גולדוויכט האגדי.
כשסיפרתי לרב מהיכן אני מגיע, הרב ביקש ממני לתאם עבורו מסירת שיעורים, במשך ימות השבוע, באוהל הגבורה. הרב גולדוויכט ידוע במנהגו הוותיק להגיע מקהילה לקהילה, מבית כנסת אחד למשנהו, מכפר לעיר, מהשומרון עד ליהודה, מהגולן ועד אילת, ולתת אין ספור שיעורי תורה מדהימים. כך הרב פועל שנים רבות, ללא תמורה, בכל הארץ. בכל שבת הרב משתדל לתת למעלה מ- 10 שיעורים רצופים, לגברים, נשים ונוער, ברחבי העיר או היישוב, בתוך תחום העירוב.
הרב גולדוויכט מבקר במחלקות בתי החולים ובאגפי השיקום, נותן שיעורים, מחזק משפחות ומעודד את הלוחמים הנמצאים, ב"ה, בתהליכי החלמה שונים ומגוונים.
אנא כתבו לי על כל צורך בעזרה למשפחות הפצועים האמיצות בעורף וגם לגיבורים שלוחמים בחזית.
04
בשבת פרשת פנחס נקיים אירוח שישי-שבת מיוחדים לחיזוק משפחות לוחמים, משפחות שכולות, ולעידוד לוחמים ולוחמות פצועי המלחמה בעזה ובלבנון. בשבת יתארחו עימנו מספר פצועים יקרים, המרותקים לכסאות גלגלים.
ההפטרה דיברה בשבוע שעבר על גאולת ישראל. לכן אנו קוראים פרק זה בנביא מידי שנה ביום העצמאות.
הקב"ה מבטיח לנו באחרית השנים בימים של קיבוץ גלויות, שמירה מיוחדת – 'על אבן אחת שבע עיניים'. אנו מאמינים שגם עכשיו, בתהליך הגאולה אנו זוכים לשמירה מעולה שכזו, על ידי צבא ה' – מלאכי השרת ששומרים עלינו ועל חיילינו היקרים. נצח ישראל לא ישקר.
שבת שלום של המשך הלוחמה בדרום ובצפון. התגברות נחושה על רוח החולשה, שמפיצים אסא כשר וחבריו. שנצליח יחד, בע"ה, להיחלץ ממחוללי הקונספציה הישנה. שנזכה לפרוץ קדימה בעוז ובאמונה. שנשמור על אחדותינו. שה' יהיה בעזרנו, עד לניצחון מוחלט על אויבנו. ■
לתגובות בעניין ליווי משפחות פצועים כיתבו ישירות למייל שלי -
manager@pisrael.com
