בדרך לכותל

פלאשמורה או "ביתא ישראל"?

ישראל גולדברג עם הרב מנחם ולדמן הרב של אתיופיה

בשבת האחרונה לא זכיתי ללכת לכותל, אך זכיתי להתפלל ולכוון את ליבי לכותל מאתיופיה הרחוקה יחד עם קהילת היהודים שנשארו באתיופיה. לכבוד חג הסיגד התארגנה משלחת של חברים יקרים לאתיופיה, לפגוש את הקהילה היהודית, שארית הפליטה שנשארה בעיקר בגונדר ובאדיס אבבה.
אני כותב מילים אלו מהעיר גונדר, עיר של כ-200,000 תושבים בצפון אתיופיה הבנויה על רכס הרים שגובהם 2,500 עד 3,500 מטר ויותר, מעל פני הים. מזג האוויר קריר ונעים. עכשיו מתחיל כאן הקיץ וגשמים פוקדים את האזור מפעם לפעם. טוסו כשעה דרומה ותגיעו לאגם טאנה, מקור הנילוס הכחול שזורם מכאן עד לדלתא של מצרים, ליד אלכסנדרייה. זהו עורק החיים העיקרי לחקלאות באפריקה, רק שהבריטים בדרכם הרשעית אסרו בחוק על האתיופים לשאוב מים מהנילוס וגזרו גזרת מוות על החקלאות האתיופית. כל זה כי האתיופים לא הסכימו להיכנע לבריטים ולהפוך לעוד קולוניה של נתינים, כפי שעשו בכל אסיה ואפריקה וכמובן בארץ ישראל. 

בכל אלפיים שנות הגלות, היהודים באתיופיה שילמו בחייהם על הגזרות והרעב. ברעב שפרץ כאן לפני כמאתיים שנה שילמו היהודים מחיר דמים. שליש מבני הקהילה נפטרו ועוד שליש נאנסו להתנצר. כחמישים אלף עולים מאתיופיה הגיעו עד היום לישראל. נותרו כאן כעשרת אלפי יהודים, רובם שרידים של ההתבוללות הכפויה חלקי משפחות של ניצולים קורבנות של פוגרומים שלא פסחו עליהם.
התרגשנו לפגוש בבית הכנסת, ביום חול בגונדר כאלף איש ואישה מתפללים שחרית בהפרדה מלאה בשפת הגעז העתיקה בתרגום רציף לעברית. חלקם מדברים כבר עברית. רובם לומדים עברית ויהדות. מדהים לראות את מעמד הוצאת ספר התורה שגורם לכולנו וגם להם להתרגש עד דמעות. דגלי ישראל מתנופפים ברוח שירת 'התקוה' המתנוססת על קירות בית הכנסת ובלבבות. "לשנה הבאה בירושלים" זועקים השלטים והעיניים שלהם בוכות ומחכות בכיליון.
תושבי מדינת אתיופיה הענקית לבביים ומקבלי פנים. אוהבים מאוד את עם ישראל. 110 מליון, רובם נוצרים חבשים, שמאמינים שהם צאצאים של שלמה המלך ומלכת שבא. הם עוצרים אותנו ברחוב להדגיש שאנו אחים בני סולומון. או לפחות בני דודים. כשהם שומעים שאנו מירושלים הם מתרגשים מאוד. תמיד יגידו לנו שלום בעברית במבטא מקומי.
בשבת הם אינם קוטפים פירות מעצי הקפה הידועים בעולם, וכנוצרים חבשים שומרים עוד סייגים שמקורם ביהדות. היהודים האתיופים, שרובם קורבנות של התבוללות כפויה, משתדלים מאוד לקיים מצוות ולהתפלל בערגה לארץ ישראל.
אתיופיה נתקעה בזמן. היא מתנהלת כמו לפני עשרות ומאות שנים. פערים עצומים וחוסר בתעסוקה. היהודים שעלו לארץ עשו בתוך ימים ספורים קפיצה מטאורית מעולם עתיק שרובו חקלאות, ללא חשמל ללא מים, ללא פירות וירקות מגוונים. רובם גרים כאן באתיופיה בחושות של גיזרי ובוץ מצופות לעיתים ביריעות ניילון או פח מגולוון ממש כפחונים של מעברה. היהודים שעלו מכאן לארץ חוו שינוי תרבותי וחברתי שגרם לרובם משבר. מי שנקלטו במוסדות החינוך של החמ"ד זכו ליחס מכבד ולגשר של חום ואהבה לעולם הקסום של היהדות הלאומית.
פגשנו כאן את הרב מנחם ולדמן, האחראי לתוכניות הלימוד והגיור המקומי של היהודים המתבוללים. הוא סיפר לנו על הקשיים של הקהילה ועל העוני הנורא, העמוק יותר מהעוני שסובלים ממנו רוב תושבי אתיופיה, ועל הכיסופים לירושלים של בני הגלות המיוחסת לשבט דן. הרב ולדמן פועל כאן למען הנוער והילדים הרכים ומספק להם לימודי יהדות רצופים וארוחה חמה מדי יום ביומו כדי להתמודד עם חוסר התזונה ועם חוסר ההשכלה.
התפללנו איתם יחד באמונה שיזכו עלייה לארץ ישראל והתחלנו בסיכום המסע המחכים שלנו למדינת אתיופיה, לשעבר חבש. הפרדה הייתה קשה וכואבת. אני מקווה שבע"ה יימצא המסלול הנכון לגייר את המתבוללים החפצים בכך ולהעלות את שומרי מצוות היהדות.
עוד מעט, עוד קצת, להרים רגליים בדרך לירושלים.
איחוליי לשבת שלום מהגולה הדוויה לכל אחינו היהודים באשר הם. יהי רצון שמקבץ נידחי ישראל יסייע לנו ולהם לעשות הטוב והישר.
בינתים שלוחה ברכת שלום מגונדר. עוד מעט אנו יוצאים בדרך לאדיס אבבה. ומשם לישראל בשעה טובה.
שבת שלום. עמאסגאנהלו. (תודה רבה)
שבת שלום מאדיס אבבה.

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל…
״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…