פתקה טבא בכותל

01
לקראת הימים הנוראים, ה׳קרן למורשת הכותל׳ מפנה לגניזה, מבין אבני הלבבות, מאות אלפי פתקים קטנים ומקופלים היטב. בכל פתק תפילה קטנה ו/או בקשה מיוחדת. הפתקים נכתבו בדמע, בשפות שונות, מתוך הבנה שבלשכתם של המלאכים, שרק הם יודעים מה כתוב בפתקים, מדברים בכל השפות… וגם עונים בכל השפות…
אם נעשה סקר, בוודאי נגלה שרוב התפילות נענו ברצון וגם אלו שלא נענו עדיין, בוודאי נמצאות בטיפול במדור של ׳השגחה פרטית׳.
זו היא האווירה בכותל, שבין ראש השנה ויום הכיפורים, תחושה ש׳פיתקה טבא׳ מרחפת באוויר…
שערי שמים פתוחים לרווחה, מאות אלפים יהודים; גברים, נשים וצעירים, נוהרים לכותל. הצפיפות היא חלק מהאווירה הכללית בימים מלאי הוד אלו. כל סיורי הסליחות וכל התפילות מתנקזות בסופו של יום לרחבת הכותל.
נהרות של אדם בכל הגילאים ומכל הצבעים ממלאות את סמטאות העיר העתיקה. בסליחות המרכזיות בכותל משתתפים עשרות אלפים, כמעיין המתגבר משנה לשנה.
02
בימים הנוראים של שלהי הקיץ, השמש קופחת על ראשם של המאחרים בתפילה בכותל. לכן, תפילות ראש השנה של המניינים הקבועים, שלאחר תפילת ותיקין, מתקיימות ברובע היהודי או בבתי כנסיות ובבתי המדרשות המשקיפים על הרחבה. למעוניינים להצטרף לתפילות הללו בחגים, רצוי להזמין מקומות מבעוד מועד, כי בתי המדרשות צרים מלהכיל את כל שוחרי התפילה בסמוך לכותל.
03
כדי לקיים מצוות כיבוד הורים, העמסנו את מטלטלנו והדרמנו לחוג את ראש השנה בכפר מימון הטוב והאהוב. האווירה בכפר משפחתית ומחבקת. הכנסת האורחים מזכירה את האוהל הגדול של אברהם ושרה (כמעט כתבתי אברהם ועליזה…). לא בכדי אנו עוסקים בימי הדין בדמותו ובפועלו של אברהם אבינו.
אברהם אבינו הוא איש האמונה בבורא עולם, המחדש היוזם וה׳סטארטאפיסט׳ הראשון. אברם אבינו, עוד לפני שקיבל את ברכת ה׳ ׳להעלאה בדרגה׳ ל׳אברהם׳, ׳אב המון גויים׳ יזם ועמל להביא לעולם כולו שינוי בתפיסה האמונית. אברהם אבינו, חידש לכל הדתות, שחובה לזנוח את עבודת האלילים ולהאמין בא-ל אחד. כך נסללה הדרך לבניו של אברהם להתאחד כאיש אחד, להמשיך ולשכלל את האמונה בבורא עולם. בעקבות פריצת ה׳סטארט-אפ׳ של אברהם אבינו, ׳אב המון גויים׳ – רוב בני אומות העולם זנחו אט אט, באופן הדרגתי את עבודת האלילים הפרימיטיבית של עץ ואבן והתחילו להאמין אף הם ב׳מונותאיזם׳.
ראש השנה הוא רגע ׳ההזנק׳ של השנה כולה. אם כך, ראוי שדרכו של אברהם אבינו תלווה אותנו מרגע זה ועד אחרית השנים, כל העת, מיום ליום ומשעה לשעה – בדרך של אמונה פנימית גדולה ומעשית, ללא פשרות (עשרה ניסיונות), הכנסת אורחים (דלתם הפתוחה לרווחה לכל רוחות השמים, של אברהם ושרה, גם בימי חולי ובחום היום הלוהט ביותר), דאגה לזולת (התפילה לניסיון הגנת אנשי סדום החטאים והצלת לוט ומשפחתו), חמלה, נתינה וחסד (׳תתן חסד לאברהם׳), מסירות נפש על הכלל ועל הפרט, רדיפת שלום (מעשה הגר) ועוד.
04
ונחזור לכפר מימון. כאן התרגלו לראות באופק את הפגנות החמאס על גדרות עזה. איש לא מתרגש מזה. כאן בכפר הירוק תמיד, בפתחו של הנגב הנפלא, שלוות החג ממשמשת.
תכונה של הכנות אחרונות לחג, שפע תבשילים ריחניים וסימני החג. ממרקים את בית הכנסת לקבלת האורחים הרבים שצפויים להגיע. בכיסאות שישבו בהם יותר מ-50 שנה הוותיקים שעוזבים אותנו לצערי, משנה לשנה, יושבים עתה צעירים וצעירות שהצטרפו לאחרונה לשכונות ב׳הרחבות׳. וילון צח נפרס עבור הוותיקות שמתקשות לטפס במדרגות לעזרת נשים. שולחנות מוכנסים לסככה עבור נשים שמגיעות עם הטף לתפילה ולשמיעת קול שופר.
התפילות בכפר משובבות נפש. הקהל משתתף בשירה האדירה והקולות עולים לגנזי מרומים.
שיעורי תורה מגוונים ומרתקים ב׳ענייני דיומא׳, ניתנים בין התפילות, ברוב עם, על ידי המרא דאתרא, הרב מיכאל אדרעי, שגם הפליא לתקוע בשופר, בקול מדויק, רם וצלול.
הרב נעמן ווסרצוג, שזה עתה חיתן את בתו, יפעת, הקריא לרב אדרעי את סדר התקיעות בשמחה ובעמקות. יחד הם נראו לי כצוות קברניטים בתא הטייס.
יונתן מליק בעל תפילה נעים, עלה לדוכן לשחרית. לתפילת מוסף עלה אלעד אנגלסמן יחד עם שלושה מבניו הצעירים.
לא ניתן לתאר במילים את התפילה המיוחדת, שבקעה מהלבבות והרקיעה שחקים. הזמירות נגעו בנימי הנפש של כל אחד ואחת מאיתנו. שיא השיאים היה ב׳נתנה תוקף׳ וב׳קדושה׳. קולות הילדים המוכשרים השתלבו בהרמוניה עם קולו של אלעד, האב המאושר, וההתרגשות גדשה את בית התפילה שהתמלא מפה לפה. הניגונים גלשו מן החלונות הפתוחים, מילאו בקדושה את אווירו הצח של הכפר השליו והצליחו להלהיב גם את הנשים והילדים שצבאו על חלונות ההיכל.
הבטחתי לעצמי, בלי נדר, שאשתדל לקחת את ההתרגשות וההתעלות המופלאה הזו כצידה לדרך, לשנה נפלאה, שנה שנעמול בה בנתינה ובעשייה ציבורית וערכית.
אני בטוח שאני לא היחיד בתחושה זו.
05
בצאת החג מיהרנו לסככה של משפחת ציפילביץ׳ היקרה. האתרוגים של משפחת ציפילביץ׳ ידועים באיכותם ובכשרותם (בלתי מורכבים) בעולם כולו.
הרב יעקב אריאל, שהיה רב הכפר בזמן הנטיעות, ליווה מקרוב את איתור השתילים והקמת הפרדסים ונתן להן כשרות מהודרת.
בשבועות שלפני חג הסוכות הופכת הסככה הגדולה של הציפלביצ׳ים למפעל רוחש וגועש. הרב שמעון אמור, מוותיקי רבני הכפר ממיין בקפידה את הלולבים, בודק אותם אחד אחד במיומנות ובזריזות – מי לשבט ומי לחסד…
במהירות של לוליין הרב קוצץ מהלולבים הטריים והירוקים עלים מיותרים, שהופכים במהרה לקויישעלך שימושיים, מעשה ידי ילדי הכפר.
בני המשפחה הצעירים יחד עם חבריהם וחברותיהם מתגייסים לארוז, לסדר ולהעמיס. המלאכה רבה.
עשרות אלפי סטים מהודרים ומרהיבים ביופיים עושים דרכם מכפר מימון לשווקים השוקקים בארץ ובעולם.
גאוות יחידה.
06
בפרוס עשרת ימי תשובה, עוד אני שואל את עצמי – “ממי עלי לבקש סליחה?” ומוצא לא מעט… יצאתי חושים להכנות אחרונות לאירועי הושענא רבה שמארגנת ׳קרן אביה׳ בהר הזיתים, והפעם בשיתופם של ׳מורשת׳ – עיריית ירושלים ומתנ״ס הרובע. השנה, ההכנות להושענא רבה של ׳קרן אביה׳ בהר הזיתים, מתאפיינות בהתרגשות מיוחדת, כי אנו זוכים לחגוג עשור.
לכן, נחדש השנה חידוש מרענן, בשיאו של ליל הלימוד, במלון שבע הקשתות, נקיים התוועדות מרגשת עם הרב גבי קדוש, הרב יוני לביא והרב דב זינגר. דברי התורה יטובלו באתנחתאות מוסיקליות, על ידי זמרים וכליזמרים, כמיטב המסורת של אירועי הושענא רבה שלנו, בהר הזיתים.
לפנות בוקר יגלוש הקהל הרב, נשים וגברים, למצפה רחבעם, לתפילה חגיגית ולהקפות של הושענות מסכמות ומרגשות, מול הר הבית ונופיה המוזהבים בקרני זריחת החמה, של ירושלים הנבנית.
נחוג ברוב עם, סביב ההר, מלווים בכלי נגינה ובבעלי תפילה ותיקים כמו הרב דוד אנסבכר, הרב ראם הכהן, הרב יצחק לוי, הרב יואל שילה ועוד. בין נותני השיעורים בהמשך הלילה – הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, הרב דב ליאור, הראשון לציון הרב שלמה עמאר רבה של ירושלים, הרב דב זינגר, הרב מאיר גולדויכט, הרב מנחם בורשטיין, הרב פרופ׳ יגאל שפרן, הרב גבי קדוש מרבני גוש קטיף ת״ו ורב המועצה האזורית בני שמעון, הרב יוני מילוא, הרב הלל הורוביץ, הרב הראל קצין, הרב יוני לביא ועוד ועוד. יהיה מעניין ומרומם.
שנה נפלאה, של אחדות ישראל, של סליחה ומחילה, של חסד ונתינה, של גזירות טובות, ישועות ונחמות. ■