01
שבת תשובה בכותל היא עבורי כמו הדלקת נר התמיד בבית המקדש, הוא הנר המערבי, על ידי הכהן שזכה בכך. רצף התפילות הקבועות בסמוך לקודש הקודשים, הוא בבחינת יסודות בניין המקדש.
קיימת מחלוקת אם בית המקדש ירד באופן פלאי מהשמיים, או ייבנה על ידי קבלנים בעבודה עברית.
יש דעה שסוברת שהמקדש ייבנה באופן משולב – חלקו ירד משמים וחלקו ייבנה על ידינו.
אין ספק שהתפילות הרצופות ליד שריד חומת הר הבית, הן נדבחים חשובים בבניין הבית השלישי ובהחשת הגאולה השלמה, בחזקת – ‘׳עד שייכספו אליה תכלית הכוסף״ (הכוזרי).
הרחבה התמלאה במתפללים. בשל הזריחה הסתווית המאוחרת מנייני ותיקין נשקו למניינים המאוחרים. זכינו לקבל חיבוק מהרב שמואל מורנו, רב מניין הוותיקין הגדול של הגבאי היקר שאול הי״ו. גבי שיינין מנהל המניין המאוחר הוותיק והגדול בא גם הוא לברך ויצא מבורך.
תלמידי מרכז הרב ערכו תפילה חגיגית ומיהרו ל׳סיבוב שערים׳ – סיור בשיר ובתפילה נוכח שערי הר הבית, כפי שהם וחבריהם מתמידים לעשות, בשבת ראשונה של כל חודש.
ר׳ סולי אליאב, מנכ״ל ‘הקרן למורשת הכותל׳ התפלל כהרגלו במניין המקביל אלינו, בשעה 07:30, בניהולו המסור של ד״ר פרי נוסן האהוב.
ר׳ סולי זכה במניין לשבחים רבים על הארגון של עצרות הסליחות הענקיות, שהתנהלו בסדר מופתי ברחבת הכותל בכל ימי הסליחות. מאות אלפי נסלחים ונסלחות פקדו את כותלנו באירועי הסליחות המרגשים, שהצטרפו לאירועי הסליחות בכל הארץ ונקראו השנה במיתוג מבטיח – ‘בדרך לכותל׳… איך לא?
ר׳ סולי אליאב יחד עם רב הכותל, הרב שמואל רבינוביץ׳ שליט״א ושר מורשת ר׳ עמיחי בן אליהו, הם הרוח החיה העומדת מאחורי הכנסת האורחים הענקית המושקעת והמרוממת, לדתיים ולשאינם דתיים.
העלייה לרגל המדהימה והמאחדת, הזכירה קצת את ימי בית שני.
02
בתפילות יום כיפור זכינו גם השנה להתארח במניין של הרב גורן זצ״ל, בבית כנסת הצופה אל קודש הקודשים, הסמוך והנראה (גילוי נאות – כתלמידו של הרב צבי יהודה, שנקט בפסיקתו הנחרצת של אביו הראי״ה, וכקביעתה של מועצת הרבנות הראשית, אינני עולה להר הבית, לצערי הרב).
השנה הייתה לי נחת מיוחדת לחלוק את ההתרגשות בתפילות היום הקדוש ביותר נוכח ההר הקדוש ביותר, עם ישי לב שמחה, בני היקר, שהצטרף איתי בהתלהבות לכל התפילות.
רמי וקיקה גורן יחד עם הבנים, הבת, החתן והנכדים, מקפידים להמשיך במסורת של הרב שלמה גורן להתפלל ביום כיפור מול הר הבית, במצפה מעל הכותל. בסיום הצום קיקה פרסה שולחן מלכים, עמוס בעוגות ובשתייה קלה, תוך שהיא מזמינה את לוחמי משמר הגבול להצטרף להבדלה ולסעודת סיום הצום איתנו. הלוחמים, שרובם מקפידים לצום, עמלו קשה כדי לאבטח את רחבת הכותל ואת כל מרחבי העיר העתיקה, במשך כל תפילות החג.
בעל הקורא במניין המיוחד ביום כיפור, שמקפיד לקרוא בספר התורה של הרב שלמה גורן, במשך עשרות שנים, הוא ר׳ חיים רוזנברג, יבדל״א, עוזרו האישי של הרב גורן.
ספר התורה הקטן/גדול הזה הגיע יחד עם הרב גורן ועוזרו, לכל המוצבים בתעלת סואץ ובגולן, במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור.
ספר התורה המיוחד הזה יכול לספר כיצד פרץ הרב גורן למערת המכפלה בששת הימים והכניס אותו בעוז ובנחישות לאולם יצחק. כל זה כדי לגאול את קברי האבות, למרות התנגדות הוואקפ, שקיבלו ‘רוח גבית׳ משר הביטחון היהודי דאז, משה דיין.
משה דיין הורה לרב גורן להוציא את ספר התורה ולהוריד את דגל ישראל שהונף על ידי הרב במרומי מערת המכפלה. הרב גורן ענה לו בנחישות: ״את הדגל אתה מוזמן להוריד בעצמך… ואת ספר התורה אתה תוציא ממערת המכפלה על גופתי המתה…״.
הרב גורן הצטער כל ימיו, שהוא לא פעל באותה דרך נחרצת, גם לשמירת הריבונות של מדינת ישראל על הר הבית, שהופקר על ידי השלטון היהודי לניהולו הרודני של הוואקף, עד היום.
התפילות המרגשות מול קודש הקודשים ובסיומן תקיעת השופר המסורתית, דרך חרך ירי, לתוך חללו של הר הבית, בשופרו של הרב גורן, היו ללא ספק בקשת מחילה מהקב״ה, על חטא שחטאנו, בחולשה שלנו באחיזת הקודש תוך הפקרה פושעת של הריבונות שלנו על מקום מקדשנו.
המראות הקשים של יהודים פוגעים זה בזה, בארץ ובעולם, מעמידים בספק את היותנו ראויים לגאולת ההר בימים אלו. המחלוקות הפנימיות, הביזיון של השמצות וגידופים נגד התפילות בעיצומו של יום הכיפורים, יחד עם חילול ה׳ בפני אומות העולם, משתלבים לצערי עם החיזיון הקשה, שבו אנו מאפשרים – שליטה של גויים בהר הבית ו׳שועלים מהלכים בו׳.
מקומם להיווכח כיצד ממשלות ישראל מאפשרות למוסלמים לחפור את ההר הקדוש, לרוקן ולהשמיד כל שריד יהודי ולקנח במשחקי כדורגל, תוך שהם עושים בו כבשלהם, מבזים את ההר ונוהגים בו כבמקום בילוי.
נחרדתי לראות, דרך שער השלשלת הסמוך לכותל, כיצד ילדים מוסלמים משחקים בתוך הר הבית, ברובים שהם דגם מדויק של תת מקלע ‘קלצ׳ניקוב׳ ויורים בו להנאתם לכיוון חיילי משמר הגבול בקולות שדימו ירי אמיתי.
בתפילת מוסף, שעה שהשתטחנו פרקדן בהשתחוויה אל עבר מקום המקדש, הנשקף מבין הסורגים, ראינו דרך החלון את הישמעאלים קוראים לכיוון מכה, תוך כדי הפניית אחוריהם לעבר קודש הקודשים.
כאשר הזדקפו מכריעתם שלחו אלינו מבטים עוינים, מתוך הבנה שהתפילות שלנו מעידות, שלעולם לא נוותר על הזכות שלנו לבנות כאן את בית המקדש שלנו. צעקתי לעברם בכל ליבי: מי שזה לא מוצא חן בעיניו, שישתה את המים מהחוף של עזה…
03
כהכנה ליום הכיפורים זכינו להשתתף באירוע תפילה ושירה עוצר נשימה, בהיכל התרבות בתל אביב, שיזם, הכין והפיק המנצח, המנגן, המעבד והמלחין האגדי – רפי ביטון.
האולם היה מלא מפה לפה. בזה אחר זה עלו לבימה – מקהלת ‘קולות מן השמים׳ ע״ש שושנה זילברשטיין, התזמורת הסימפונית ירושלים, חזנים מוכשרים, זמרים בעלי קולות מן השמים, נגן הכינור הווירטואוזי – אייל שילוח, עובדיה חממה, החזנים – ניסים סאאל, ברי וובר, קולין שחט, משה פלד והדובדבנים שבקולות – אורי ודוד, ילדיהם המוכשרים להפליא של רפי ושירלי ביטון.
רפי הדגיש שהמנגינות והפיוטים שאסף, עיבד והלחין הפעם, לכבוד האירוע המיוחד, באים להבהיר את המושג המופיע בפיוטים בתפילת הימים הנוראים – ‘היום׳. רפי ביקש להאיר ולבקש משמעות למילה ‘היום׳ – ‘היום הרת עולם׳ – יום בריאת העולם, יום שהשמים פתוחים לקבל את התשובה שלנו, יום שמוכן לסליחה ולכפרה, יום של ״קראוהו בהיותו קרוב״, יום שמלמד ומחייב נתינה, חיבור ופיוס.
השילובים המענגים של הקולות המופלאים והחיבורים המדהימים של שירים מרגשים מאז ומעתה, יחד עם פיוטים ומנגינות מסליחות ומתפילות יום הכיפורים, ממזרח וממערב, גרמו לקהל לעצור את נשמתו. ממש.
רפי הזמין את כל הנוכחים להשתתף בשירה ובתפילה. הקהל הגיב בשירה אדירה שאיימה לעקור את גג ההיכל ולהניפו השמיימה.
חשבתי לעצמי, שבכל קונצרט רפי וקולות מן השמים מגלים פנים חדשות בתפילה ובפיוט והשמים הם בכלל לא הגבול… מעניין מה רפי מכין לנו לאירוע החגיגי הבא.
04
אקנח באירוע מיוחד, שהותיר בי רושם מתוק ועמוק ושנתן לי תחושה נפלאה ומרנינה, ש׳עם ישראל חי׳ וש׳עוד לא אבדה אמונתנו׳…
לקראת יום הכיפורים, ממש לפני תפילת כל נדרי, זכיתי לעשות את ‘הדרך לכותל׳ ברכבי, יחד עם בני היקר ישי. לפתע, נאלצנו לעצור, בצומת ברח׳ בן יהודה, בשל אופנוע שחסם את הדרך.
ומעשה שהיה כך היה – אל הכביש התפרץ לפתע בחור, סגי נהור, צעיר וחמוד, עוטה חולצה צחורה, משקפיים שחורים, כיפה גדולה לראשו ותיק הטלית בידו. הבחור עם המשקפיים השחורים, נופף לעבר כלי הרכב, במקל הגישוש שבידו, כאילו מבקש ישועה. האופנוען, שדהר לפנינו, עצר בחריקת בלמים וחסם את הכביש לבל ייפגע הבחור הצעיר. העיוור חש בקולות הבלמים, עט לעבר הרחשים וקרא לעבר האופנוען שייקח אותו לכותל.
בעל האופנוע, צעיר גם הוא, לא היסס לשנייה. שלף קסדה בוהקת מתרמילו וחבש אותה בזריזות לראש הטרמפיסט, תוך שזה האחרון מקפל במהירות את מטה הנחייה שלו. השניים המתינו דקה לאור ירוק ודהרו יחד ובזהירות לעבר הכותל המחבר והמחבק צדיקים.
חג שמח, פתקה טבא של תפילות משותפות של חילונים ודתיים, חיבור מנצח בין כל חלקי העם וקבלת כל תפילותינו ברצון, לפני שומע תפילה. ■
לתגובות היכנסו לאתר ׳גילוי דעת׳
www.giluydaat.co.il
