לפני כמה שנים עלה רעיון במוחו של הרב יהודה סהלה, רב יהודי אתיופיה בתל אביב–יפו: יום יבוא ונקים כולל משלנו. חלפו השנים והחלום התגשם. כולל רשב"י של עמותת 'אביב התורה' ביפו מכשיר תלמידים להסמכה לרבנות כדי שיחזרו לקהילה וישמשו רבני קהילות.
הרב יהודה סהלה, ראש בית המדרש, מספר: "לפני כעשרים שנה הייתה לי הזכות ללמוד אצל הרב מיכה הלוי בישיבתו בתל אביב. אם היו שואלים אותי אז, סביר שלא הייתי מעלה בדעתי שיום יבוא ואכהן כרב קהילה שחברים בה קרוב לשלושת אלפים איש, אך זכיתי שהיה מי שהאמין בי וסייע לי לממש ולהוציא לפועל את היכולת לתרום לעדה ולעם ישראל. עם השנים הבנתי שיש לי חובה גדולה לעזור לאחרים לעבור את אותו תהליך שעברתי בעצמי ולהקים בית מדרש שיקדם ויכשיר רבנים בני העדה כדי שיביאו ברכה לכל עם ישראל".
מנכ"ל הכולל מושיק שמעון מדגיש כי עמותת 'אביב התורה' ביפו עוסקת כבר כעשר שנים בקליטת עלייה של יוצאי העדה האתיופית בעיר. העמותה מקיימת פעילויות לילדים ולנוער, ובכל שנה נערך ליל סדר מיוחד לכל הקהילה, וכבר כתבנו על כך באריכות ב'גילוי דעת'. שמעון מסכם: "הרגשנו שאנחנו צריכים להעמיק את המסורת והזהות היהודית בקהילה, ולשם כך הקמנו בית מדרש של יוצאי העדה".
בית המדרש הוקם לפני כשנתיים, וכחמישה עשר אברכים לומדים בו לרבנות. "הקהילה ענפה והציבור האתיופי זקוק לתלמידי חכמים מיוחדים מהעדה, הוא צריך רועים רוחניים לחיזוק. בכולל לומדת חבורה של תלמידי חכמים שיכולים ללמד תורה ולהנהיג; הם מעמיקים בלימוד כדי להפיץ אחר כך את התורה בקרב הצעירים", מציין שמעון.
לדבריו, נוסף על קשיי הקליטה הרגילים הקהילה סובלת מפערים במסורת בשל הריחוק ממוקדי ההתפתחות האחרים של היהדות. "האפשרות להתחבר לדברים אחרים מהירה, ואנחנו פועלים כדי לסייע להעמיק את החיבור לתרבות הישראלית ולמסורת".
הרב יצחק מהרי, ראש תוכנית הלימוד בכולל, מספר: "לפני כתשע שנים הכרתי את הרב יהודה סהלה בכולל בלוד. הייתה לנו יוזמה שיום אחד נקים כולל משלנו, ושמרנו על קשר. עבר זמן והרב יהודה התמנה לרב יהודי אתיופיה בתל אביב–יפו, ועם הזמן רצה לפתוח ישיבה וכולל, וקרא לי להצטרף אליו. הכולל קיים כבר שנתיים".
הרב מהרי מונה את השירותים הרבים שהאברכים מספקים לקהילה: חנוכות בית, שיעורי תורה, שבע ברכות, הכנה לבר מצווה, הדרכת חתנים, תפילות לחולים, מניין לשבעה ואפילו שמחות נעשות בכולל, כגון חופות ובריתות. "יוצאי העדה מקבלים שירות ממישהו מהעדה שמבין את השפה ומכיר את המצוקות, ואין דבר טוב מזה. אדם אחר לא היה מבין. יש להם למי לפנות, יש רב שמבין אותם. הקשר עם הקהילה מתחזק מאוד".
האברכים מגיעים לכולל מכל הארץ: "מה שמביא את האברכים ללמוד אצלנו הוא החיבור לקהילה עצמה. זה דבר ייחודי והוא המוטו של הכולל, לתת שירות לקהילה".
הרב מהרי פונה לרבנים ברחבי הארץ במסר חשוב: "אני מבקש לראות וכן לעשות בכל עיר ועיר. רבים אינם יודעים עד כמה הקשר לקהילה תורם, ואנו רואים תוצאות בשטח. אני קורא לכל הרבנים ללמוד, לראות ולעשות".
הרב אברהם נגוסה, בן 34, נשוי ואב לשלושה, פועל בקהילות בני ברק וראשון לציון. "בראשון לציון אני מעביר שיעורים בכל שבוע. סיימנו סדרת שיעורים של הדרכת חתנים, והלומדים התחזקו ולקחו את הדברים לתשומת ליבם. יש לנושא הנישואין חשיבות גדולה בקהילה, כי יש הבדל עצום בין אתיופיה לישראל בתפיסת התא המשפחתי, וחשוב להדריך את הציבור. הצעירים שהדרכתי סיפרו שהנשים שלהם אמרו שהבית השתנה בזכות הלימוד".
בבני ברק הרב נגוסה פועל עם קהילה של חמישים משפחות שעלו לפני כחמש עשרה שנה. "לפני כמעט שנתיים הכרתי אותן, ועם אברך נוסף התחלנו ליצור קשר עם הקהילה וללמד ילדים לבר המצווה. לפני שנה וחצי פתחנו במקום בית כנסת. לפני שנתיים, כשהגענו, המבוגרים הרגישו שממש מזניחים אותם, והיום הם סומכים עלינו ורוצים שנפעל במגוון תחומים.
"אני שמח שהגעתי לכולל שיש בו פעילות למען הקהילה",
הוא מציין, "הציבור שמח מאוד בכולל, שתלמידי חכמים מדברים איתו בנושאי המסורת שלו, לפי ההנהגות שלו. אני קורא לכל הציבור בישראל לבוא ולשמוע מבפנים על הקהילה, לצאת לשטח ולהתחבר. להכיר את השורשים ולא להסתפק בשמועות". ניתן להתרשם מהפעילות המיוחדת של הבחורים בדף הפייסבוק 'עולים בהצלחה'.
הרב דוד מולו, בן 29 ונשוי טרי, לומד בכולל כמעט שנה ומספר על פעילותו עם בני הנוער בעיר. "יש בחורים שרחוקים מאוד ואין להם קשר עם ההורים; אני פוגש בחורים בשכונה, מדבר איתם כמה דקות, מנסה לקרב ולחבר. ב"ה הם מגיעים ללמוד ונהנים מאוד, ונוסף על הזכות העצומה של הלימוד זה כמובן גם מונע מהם לפנות להרבה מפיתויי הרחוב שהנוער לצערנו חשוף אליהם היום.
"היה בחור כאן בקהילה שהגיע ממשפחה מסורתית מאוד, אבל בתקופת הצבא התרחק גם מהמשפחה וגם מהמסורת. אמרתי לו: 'תבוא לכמה דקות, אפילו אם לא תלמד תשב איתנו, תימנע מדברים אחרים'. הבחור הזה ממש התחזק ונהיה יד ימיני בשיעור שהוא לומד איתנו, ובעזרת ה' ילך עוד מעט לישיבה. גם הקשר שלו עם משפחתו השתפר מאוד, ואביו מגיע גם הוא לשיעורים בכולל. זו המטרה שלנו, לקרב את הלבבות של בני העדה האתיופית".
גם בשבת הרב מולו דואג לבחורים: "בשבת אחרי הסעודה אנו מקיימים עונג שבת. הבחורים באים לכאן אחרי הסעודה ונהנים מאוד. במקום להסתובב במקומות טובים פחות אנחנו מתחזקים יחד".
לסיום הוא מבקש: "יש ב"ה הרבה מבני העדה שמצליחים ומתקדמים, אך לצערי אני פוגש לא מעט בחורים, ואני בוכה. כל אחד צריך לחזק ולהתחזק יחד למען הקהילה האתיופית. עלינו לקבל אחריות יחד".
