01
זו היתה ההפגנה הראשונה בנושא תיקי נתניהו, אני זוכר שהגעתי לכיכר ספריית בית אריאלה בתל אביב, עומד ומדבר עם אנשים שהגיעו מכל הארץ. בשלב מסוים הציעו לי לעלות ולדבר, דבר שבחיים לא עשיתי לפני כן, ואם לומר את האמת, אז גם ניסיון בהפגנות לא בדיוק היה לי.
אני זוכר את הרגע הזה, עמדתי ליד המדרגות בביטחון, שאחרי שלוש מדרגות וחצי הפך לרגע לבעתה מהסיטואציה של לעמוד מול קהל נושא דגלים ושלטים, שרוצה לשמוע מה יש לבגין/צ'רצ'יל/מרתין לות'ר קינג דה לה שמאטע להגיד. אז הנאום עצמו היה סביר, דיברתי שם על צירוף המקרים המדהים שבו ראש ממשלה שנרדף תקשורתית, מואשם לראשונה בהיסטוריות ב"סיקור חיובי" - כבר אז אווירת תפירת תיקים תמוהה ריחפה שם.
02
אבל היה שם רגע אחר, אחרי שלוש המדרגות אמרתי שלוש מילים שבאו משום מקום, לא התכוננתי ולא שיננתי ולא כתבתי בדרך במונית: "ערב טוב סיציליה". לא בטוח שכל באי ההפגנה הבינו את העניין, אבל אלו שראו סרטי מאפייה איטלקיים בחיים שלהם ידעו: אם כזו שחיתות פושה במערכות הצדק והמשפט והתקשורת והמשטרה ומח"ש - אנחנו חיים בסיציליה, אז לפחות שיהיה ערב טוב.
היה בקריאה הזו משהו אגרסיבי מדי לשעתה, אני מודה, עוד לא עלה עד אחד לדוכן, ועם צבר של שלוש פרשיות 1000, 2000, 4000 - התחושה גם אצלי היא שאולי המערכות הגזימו עם עניין הסיקור החיובי, אבל האם כל כך הרבה פרקליטים, חוקרים ויועמ"ש קמים בבוקר כדי לפתוח מתפרת תיקים? כמה עצוב שהיום מסתבר שכן.
מאז השתמשתי לא מעט בברכות האלו לתושבי האי שאנחנו. ברוך השם עולים כל כך הרבה סיפורים סביב התיקים, ולא רק סביבם: פרשת גל הירש, פריצת הטלפונים לאפי נווה, שערוריית הווילה של ליאת בן ארי, טיוח התאונה הקטלנית של יהודה שפר, המינוי המושחת של שי ניצן לספרייה הלאומית ועוד ועוד ועוד - האי המאפיוזי כיכב בכל פוסט ובכל שידור ברדיו.
03
שום דבר לא קיבל את הסטמפה (חותמת) "סיציליה" כמו הריאיון שהעניק השבוע משה סעדה לעיתונאי עמית סגל, שפתח את שני חלקי הריאיון בסוג של "ערב טוב סיציליה" משל עצמו: "אנחנו חיים בסידרה 'מנאייכ'" הוא אמר לו, ולא קיבל תשובה שסותרת את העניין.
למי שלא התעדכן, לא שאני מאמין שיש כאלו שטורחים לקרוא טור שלי ולא נחשפו לרעידת האדמה בשלישי ורביעי, הסטמפה הנוכחית נועצת את הקביעה כי אנחנו סיציליינים: יושב סגן ראש מח"ש, בקולו, בפנים גלויות, ומספר על צבר מקרים ופרשות שטויחו כדי לא לתת "נקודות" לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שכל פשעו הוא שנלחם כדי להגן על שמו מול השי ניצנים והאביחי מנדלבליטים.
הצבר כולל מעשה מגונה באישה, של ראש להב 433 רוני ריטמן, שראשי סיציליה קברו את הגשת כתב האישום כי זה יועיל לנתניהו.
הצבר גם כולל טיוח הריגה של אזרח בדואי בהובלה לכאורה של המפכ"ל רוני אלשייך.
הצבר כולל תעודת ביטוח שנתן שי ניצן לפריצה עבריינית לטלפון של אזרח, אפי נווה.
הצבר כולל סגירת תיקים לרות דוד, שיבושי חקירה בפרשת הנער אהוביה סנדק ז"ל ועוד ועוד.
עשיית צדק בכל האירועים האלו, צדק עם האזרחים שעברו נגדם עבירות, לא באמת היתה משרתת משפטית וראייתית את בנימין נתניהו בתיקיו - אבל מהרגע שסיציליה החליטה ללכת לקרב הזה, גם יחסי הציבור הופכים להיות חשובים יותר מעשיית צדק.
אני לא יודע מי שם לי בפה את הברכה הזו "ערב טוב סיציליה" אז בהפגנה: ההוא שם למעלה, התת מודע, או רוח שטות - אני רק יודע שמעולם לא חשבתי שהיא תישאר איתנו עד היום.