השנה היא שנת תשע"ב (2012) הטרור החקלאי שב ופוגע בחקלאים רבים ביהודה ושומרון וגורם נזקים עצומים, עצומים עד כדי נטישת חלק מהחוות ביהודה ושומרון על ידי החקלאים. המציאות איתה התמודדו החקלאים היא של הצתות, גניבת ציוד חקלאי, גניבת עדרים והשחתת גידולים שנשתלו.
ביהודה ושומרון פרוסות חוות חקלאיות מצפון השומרון ועד דרום הר חברון, ביהודה, בבנימין ובשומרון. עשרות רבות של חקלאים הנאחזים בשטח במסירות כחלק מחזון ציוני ומתוך הבנה בחשיבות הנקודות האסטרטגיות. הבעיה הייתה שכל אחד ואחד מהחקלאים לא יכול היה להתמודד עם המציאות של אחזקת השטח לבדו.
"צריך להבין, היכולת של אדם אחד לשמור על השטח הזה במשך 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, היא בלתי אפשרית", מספר אביחי סויסה, מנכ"ל ארגון 'השומר יו"ש' וחקלאי בזכות עצמו, "גם אם החקלאי יישאר ער כל הלילה, ביום הוא מותש והעדר יצא למרעה בלעדיו, המשמעות היא ברורה. העדר יהיה חשוף לגניבה ומדובר על נזקים שמגיעים למאות אלפי שקלים ואף למיליונים".
ערב אחד לפני כעשר שנים התכנסו כמה חקלאים שממש נמאס להם בירושלים וטכסו עצה. שם, בפגישה הוחלט על הקמתו של ארגון ״השומר יו"ש״, בראשו עומד כיום סוויסה. מטרתו של הארגון למעשה היא לסייע לחקלאים בשמירה ובציוד, בסיוע מתנדבים וצעירים וצעירות הנמצאים בשירות לאומי המגיעים לגבעות לסייע. לעיתים מדובר על נערים ונערות בסיכון שרעיית הצאן והחקלאות בחיק הטבע, הם הדברים היחידים בהם הצליחו למצוא את השלווה והשקט שכה היו דרושים להם.
"לארגון מתנדבים מרקעים מגוונים, מתנדבים לתקופה ומתנדבים חוזרים המסייעים מאוד בשמירות ובחקלאות", מספר מאיר ברטלר מהשומר יו"ש העובד לצד סוויסה לילות כימים, "במשך השנים הגיעו אלפי מתנדבים לשמור ולעבוד בחוות המחזיקות את אדמות ארצנו, מתוך יוזמה והתנדבות מוסרית אישית להגנה עצמית ולטובת הכלל, שבהמשך קיבלה גם הכרה ממלכתית.
הנוער מוצא ביטוי בשמירה על אדמות המולדת
הארגון מלווה את בני הנוער והצעירים, בתהליך בו הם נותנים ביטוי חיובי לכוחות החיים האישיים שלהם, לצד למידה ערכית ורגשית והכשרה לחיים אזרחיים בוגרים במדינת ישראל. את תוצאות עבודת הקודש של מתנדבי השומר יו"ש, אנו רואים בכל יום עם פריחתה חסרת התקדים של החקלאות היהודית ביו"ש, וירידה משמעותית בגניבות ובפשיעה החקלאית בזכות השמירה והנוכחות אומר מנכ"ל הארגון.
עוד מספר סוויסה כי המתנדבים והמתנדבות זוכים להכשרה על ידי השומר יו"ש הכוללת רעיית צאן, חקלאות, כיבוי אש, קרב מגע ולימוד ערבית, המסייע פעמים רבות לתקשר מול הרועים הפלסטינים בשטח. כמה מבוגרי השומר יו"ש כבר מצאו את דרכם ליחידות מובחרות בצבא בזכות ידיעת השפה הערבית והכישורים שרכשו בשטח.
מול השתלטות הפלסטינים
לצד הציונות ועבודת האדמה, סוויסה טוען כי ישנו תפקיד חשוב נוסף לחוות החקלאיות. הן שומרות על שטחים נרחבים במסגרת המאבק של שטחי C המתקיים הלכה למעשה, בפעולות המתרחשות בשטח מדי יום ביומו. "צריך להבין חווה חקלאית אחת חולשת על אלפי דונמים של שטחי מרעה ואף יכולה להגיע ל10,000 דונם", "מדובר על שטח של מועצה מקומית קטנה. בשביל לקבל מושג, הפלסטינים עצמם השתלטו על 700 אלף דונמים משטחי C באמצעות עיבוד חקלאי. פי שמונה מסך השטח עליו השתלטו באמצעות בנייה של 65 אלף יחידות דיור לא חוקיות".
"במקום שבו יש מראה יהודי אין נוכחות ערבית, לא של בנייה, לא של טרסות, לא של חקלאות. מדובר פה על כיבוש זוחל של השטח, אבל ברגע שהם רואים נוכחות יהודית הם לא מתקרבים. עד היום לא נתקלו במקרה אחד בו כאשר נכח מישהו ושמר בשטח שהתקרבו פלסטינים וגרמו נזקים".
על פי נתונים שאספו בארגון מאז הוקם השומר יו"ש, חלה ירידה של כ-90% במספר המקרים של טרור חקלאי הפוגע בחקלאים.
"אנחנו תשעה עובדים בארגון אבל יש מאות מתנדבים", מספר סוויסה, "הענקנו סיוע לכ-35 חוות עם 4,200 לילות שמירה של מתנדבים. 270 אלף שעות התנדבות במהלך כל השנה של קטיף, שתילה, הכשרת שטחים, בניית טראסות, גידור, רעיית צאן ועוד. בזכות השומרים יכולים החקלאים לישון בלילה. זה לא רק הערך הכלכלי אלא גם תחושת הערבות ההדדית שהחקלאי מרגיש. המטרה היא להרחיב פעילות על מנת לתת מענה מירבי לכל החקלאים בשטח".
מול טרור ההצתות
שריפת השטח היא אחת הדרכים בה הפלסטינים מנסים להסיג את המתיישבים מהשטחים בהם הם נאחזים. "אחרי ששטח נשרף לעדר אין סיבה להגיע לשם מכיוון שאין מה לאכול. הפלסטינים מנצלים את השטח המת וקובעים עובדות בשטח באמצעות בניית טרסות ושתילת עצים".
"אם עדר הולך לאיבוד אנחנו יכולים בסיוע רחפנים בעלי יכולת זיהוי תרמי לזהות במהירות היכן נמצא העדר ולהשיבו לפני שייעלם באיזה כפר, אם אנחנו מזהים שריפה אנחנו יכולים להכווין את החבר'ה שלנו להגיע למקום ולכבות אותה לפני שייגרם נזק רב מדי", אומר סויסה.
בימים אלו מקדמים בשומר יו"ש קמפיין התרמה שמטרתו היא להרחיב את היכולת של הארגון לסייע לחקלאים. היעד הראשוני הוא הקמתו של חמ"ל מבצעי לכל דבר ועניין שיכלול מערך מצלמות ורחפנים רחב יותר, שיוכל לבצע מעקב אחרי המתרחש בשטח ולתת מענה מיידי לכיבוי שריפות ותפעול אירועים בזמן אמת. מטרה נוספת היא להעניק ציוד אישי למתנדבים על מנת לשמור על הביטחון האישי שלהם.
"החזון שלנו הוא יצירת ביטחון והגנה במרחב החקלאי ביו"ש, דרך חיזוק השמירה, ההתנדבות החקלאית והנוכחות בשטח", מספר סויסה, "חיבור של הציבור הישראלי והדור הצעיר אל החוות והחקלאות הציוניות. פיתוח חקלאות יציבה ונוכחות במרחבים הפתוחים ביו"ש. מענה יעיל ומהיר לכל ניסיון פשיעה חקלאית ביו"ש עד למיגור התופעה לחלוטין ומתן ביטוי לערבות ההדדית בין החברה הישראלית ומדינת ישראל לבין החקלאים העומדים בחזית.
