יהדות עכשיו

שם למעלה כנראה לא רצו אותי כ"כ מוקדם

במהלך הפריקה התגלתה האונייה בידי האו"ם. בעקבות דחיית האולטימטום על ידי פיקוד האצ"ל, פרצו בשעות הערב של 21 ביוני חילופי אש בין כוחות צה"ל והאצ"ל, אשר בהם נהרגו ארבעה מהאצ"ל ושני חיילים מצה"ל. ליד בית דגן נהרגו שני אנשי אצ"ל נוספים.

אלעד הומינר

אלעד הומינר

לפני 74 שנים, ב-22 ביוני 1948, ט”ו בסיון ה’תש”ח, הוטבעה ספינת 'האָלטָלֶנָה' במהלך ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות. הספינה הפליגה ארצה כשהיא מובילה על סיפונה כ-930 עולים, ציוד צבאי רב וציוד רפואי. הספינה הגיעה לחופי ישראל כחמישה שבועות לאחר קום המדינה וכשלושה שבועות לאחר שארגון האצ"ל הסכים להתפרק מנשקו ולהשתלב במסגרת צה"ל.
הניצול האחרון כאן בארץ מאחד האירועים הנוראיים ביותר בתולדות העם היושב בציון, הוא יוסף (יוסק’ה) נחמיאס בן ה-97, ואיתו שוחחתי השבוע במה שנדמה היה לי כריאיון שלקוח מתוך סרט.
יוסק’ה נולד בירושלים בי”ז בחשוון תרפ”ו, 04.11.1925, שם גדל עד גיל 14, “לאחר מכן לדאבוני הרב הוריי עברו לגולה, לתל אביב. אנחנו הילדים בכינו, רצינו להישאר בירושלים, אבל אבא שלי היה קבלן והתחיל לבנות בשכונת פלורנטין”. נחמיאס למד בבית הספר הצרפתי בעיר העתיקה בירושלים. לאחר מכן למד בבית הספר הצרפתי בביירות עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, אז המשיך את לימודיו בתיכון הצרפתי ביפו. “בית הספר היה קרוב לים. הייתה לנו תעלה מתחת לכביש וכל יום הלכנו לים, שיחקתי בים יותר מאשר שלמדתי. שם למדתי שפות, כל הפסקה דיברנו בשפה אחרת”.
עם חזרתו לארץ החל את פעילותו בתנועת הנוער ‘בית”ר’ ומשם לאצ”ל – הארגון הצבאי הלאומי. “בגיל 14 וחצי התגייסתי לצבא הבריטי וזה עזר הרבה מאוד למחתרת. מכיוון שדיברתי אנגלית ברמה טובה, אחד התפקידים שלי כמי שעמד בשער היה לדבר ולמסור את התעודות המזויפות תוך שאנחנו מחופשים לחיילים בריטים. כך נכנסנו למחנות צבא בריטיים בצהריי היום כשכל החיילים בחדר האוכל – משתלטים על מחסן נשק ויוצאים מלאים. הרבה פעמים יצאנו בשקט ולא הרגישו בנו, והרבה פעמים הרגישו בנו ויצאנו מהמחנה תוך כדי קרב. נכנסנו למחנות בית נבאלה, צריפין, תל נוף ועוד”.
במבצע ליל הרכבות, ה-01 בנובמבר 1945 שהתבצע במסגרת תנועת המרי העברי, לקח יוסק'ה חלק בפיצוץ גשר רכבת ליד אשדוד בקרבת גשר עד הלום. במהלך הנסיגה נתפס בידי הבריטים עם קבוצה של 31 לוחמים. “נתפסתי בפעולה כחייל בריטי. הייתי בבית דין שדה ונשפטתי על גיס חמישי ובגידה. דין אחד יש לזה – מוות בפני כיתת יורים”.

תעודת הזהות המזויפת של נחמיאס

נחמיאס בימיו באלעל יחד עם בגין באחת מהטיסות

נחמיאס בימיו באלעל יחד עם בגין באחת מהטיסות

אני מבין שגזר הדין לא יצא אל הפועל.
“שם למעלה כנראה לא רצו אותי כל כך מוקדם, גזר הדין הוחלף ל-15 שנות מאסר. ישבתי בכלא עכו 13 חודשים עד לפריצה”. הפריצה לכלא עכו הייתה פעולת פשיטה של האצ"ל שנערכה ב-04 במאי 1947, ובמהלכה כוח של הארגון שהתחזה לפלוגת הנדסה בריטית פרץ את חומות כלא עכו. אסירים רבים נמלטו ובהם 41 אסירי אצ"ל ולח"י, שישה מתוכם נהרגו בנסיגה ושמונה נוספים נתפסו והוחזרו לכלא. שלושה לוחמי אצ"ל שנעצרו על ידי הבריטים הוצאו בהמשך להורג. במהלך הפעולה נמלטו גם 182 אסירים ערבים ורובם נתפסו והוחזרו לכלא. הפעולה פגעה ביוקרת הבריטים בעולם ואף השפיעה על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל. “בפריצה לכלא ברחתי חזרה לחזית והמשכתי להילחם בבריטים עד שהם עזבו את הארץ ולא נתפסתי יותר”, מספר יוסק’ה.
במהלך המשא-ומתן שהתקיים טרם הגעת האלטלנה לחופי ישראל בין הנהגת האצ"ל בראשות מנחם בגין ובין נציגי ממשלת ישראל, התגלעו חילוקי דעות קשים בשאלה לאן יועבר הציוד הצבאי שהיה על האונייה. המדינה ראתה במטען הנשק דבר רצוי אך ראתה בפריקת הנשק לידי יחידות חמושות שאינן בפיקוד צה"ל איום על ריבונותה. ההסכם בין פיקוד האצ"ל לבין הממשלה היה שהאונייה תגיע לחוף כפר ויתקין ותפרוק שם את מטענה בחשאי. בשעות הערב המאוחרות ב-20 ביוני הגיעה האונייה לחוף המוסכם ושם הורדו העולים והחלה פריקת הציוד הצבאי. הממשלה החליטה לרכז כוח גדול שירתיע את אנשי האצ"ל מלקחת את הנשק ושימנע קרב במקום. בשעות הבוקר כותר אזור הנחיתה על ידי כוחות מחטיבת אלכסנדרוני ומפקד החטיבה הציב לאנשי אצ"ל אולטימטום: למסור באופן מיידי את הנשק שנפרק מהאונייה לידי צה"ל. במהלך הפריקה התגלתה האונייה בידי האו"ם. בעקבות דחיית האולטימטום על ידי פיקוד האצ"ל, פרצו בשעות הערב של 21 ביוני חילופי אש בין כוחות צה"ל והאצ"ל, אשר בהם נהרגו ארבעה מהאצ"ל ושני חיילים מצה"ל. ליד בית דגן נהרגו שני אנשי אצ"ל נוספים.
איך הגעת לאלטלנה?
“הייתי מפקד פלוגה באצ”ל ומפקדנו מנחם בגין קרא לנו, המפקדים, ואמר שיש אונייה בדרך, האלטלנה, ושהיא תגיע לכפר ויתקין. בגין אמר לי שהוא רוצה שאגיע לשם יחד עם הפלוגה שלי כדי לעזור ולפרוק את הנשק שהאונייה תביא עימה. ואכן הסתערנו על האונייה והתחלנו במלאכה, כתף אל כתף עבדנו שם יחד עם ההגנה כמה שעות, ימות המשיח – אנשי אצ”ל והגנה יחד. פתאום הרגשנו שאנחנו רק אנשי אצ”ל שם, והמשכנו לפרק את האונייה לבד. ובינתיים הם התארגנו ופתחו עלינו באש חזקה מאוד. לא רצינו להתנגד להם, היו לנו הוראות ברורות: “לעולם לא נירה על יהודים”. הם ירו עלינו והשתטחנו על הרצפה. לא תמיד בגין היה המפקד בפעולות, אבל פה כן, הוא רץ בינינו וצעק: “לא לענות באש. במחיר חיינו – לא תהיה מלחמת אחים. חורבן בית ראשון ושני היה בגלל שנאת חינם, לא יהיה חורבן בית שלישי”. הנס הגדול היה שבגין היה המפקד ולא מישהו אחר, הוא מנע מלחמת אחים. היו לנו 16 הרוגים. נכנענו. אסרו אותנו, לקחו לנו טביעות אצבעות ושחררו אותנו כחלק מהסכם בין האצ”ל לבין ההגנה שכולנו מתגייסים לצה”ל”.
מחוף כפר ויתקין הפליגה הספינה ונמלטה דרומה לכיוון תל אביב, בתקווה ששם יוכלו אנשי האצ"ל לפרוק בצורה בטוחה יותר את הנשק שעל סיפונה. לאחר הגעתה לחופי תל אביב בליל 22 ביוני, נעשו ניסיונות נוספים להגיע לעמק השווה אולם ללא הועיל. בבוקר התחדשו חילופי האש, ובשעות אחר הצהריים הורה הפיקוד העליון של צה"ל על הפצצת הספינה. האלטלנה ששרדה מספר קרבות במלחמת העולם השנייה הופגזה ועלתה באש.
מה עשיתם עם מנחם בגין לאחר ההפגזה?
“ירי התותח פגע בנו והאונייה התחילה להתפוצץ. בגין אמר: “אני המפקד ואני קופץ אחרון”. השבתי לו: “סלח לי המפקד אתה קופץ ראשון, אתה המפקד של עם ישראל, לא של האונייה”. לקחתי שני בחורים, הוא נאבק בנו, בקושי הלבשנו לו חגורת הצלה וזרקנו אותו למים. נורתה עלינו אש תופת מאנשי ההגנה ואנחנו במים. הייתה תקופה שהוא היה מזכיר לי: “יוסקה, אתה חושב ששכחתי שארגנת לזרוק אותי למים?”, צוחק יוסק’ה.
במהלך הקרבות שהתנהלו נהרגו 16 מאנשי האצ”ל ועוד שלושה חיילי צה”ל. בדבריו מדגיש יוסק’ה כי: “שלושת ההרוגים של צה”ל לא נהרגו מהאש שלנו. אנחנו לא ירינו”. זמן קצר לאחר שהסתיים האירוע הנורא נעצרו כ-200 אנשי אצ"ל במסגרת מבצע שנקרא על ידי הממשלה מבצע 'טיהור', הארגון פורק ואנשיו השתלבו בצה"ל. בהמשך כחייל בחיל ההנדסה השתתף יוסק’ה בקרבות בסוריה ובלבנון נגד צבאות וישי הצרפתיים. יוסק’ה אומר כי לאחר שחרורו מצה”ל הייתה לו ולכל אנשי האצ”ל ‘נקודה שחורה’, כהגדרתו. “לא יכולתי להתקבל לשום מקום עבודה. בכל מקום אם לא היית איש הגנה – לא יכולת להתקבל לעבודה”.
בשנים שלאחר הצבא שירת את המדינה במשך ארבע שנים וחצי בשליחות באפריקה. בשנת 1957 החל לעבוד כדייל בחברת התעופה אל-על ובהמשך היה מנהל שירותים בטיסה בחברה ובין השאר גייס דיילים ודיילות.

 “כשבגין היה טס הייתי על הטיסה”, הוא אומר בחיוך. לאחר סיום עבודתו באלעל בשנת 1981, החל את עבודתו במוזיאון האצ”ל והיה לאחד מראשיו. במסגרת עבודתו נפגש עם מבקרי המוזיאון בכל יום ויום – תלמידים, סטודנטים, גמלאים, תיירים, נוער מחו"ל במסגרת תגלית, חניכי תנועות נוער ומכינות קדם צבאיות, חיילים, אנשי כוחות הביטחון ואזרחי ישראל. נחמיאס השמיע באוזניהם את סיפור אנשי האצ"ל שנלחמו למען הקמת המדינה היהודית.

בסיום השיחה עימו נזכר יוסף בהוריו זכרם לברכה: “ההורים שלי כל הזמן דאגו לי, הם ידעו מה אני עושה. כשהייתי רוצה ארוחה טובה הייתי מגיע לאימא שלי, גם אבא היה מפנק אותי. היו אומרים לי: “שים לב, שים לב”. אמרתי להם שלכל כדור יש כתובת, כנראה הכדור שלי לא נוצר”.
למשך כשנה עמד גוף האלטלנה המפוחם מול חופי תל אביב כשהוא מעלה חלודה. ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון הורה על מפקד חיל הים לפנות את השלד השרוף ולהטביעו בלב ים. הביצוע הוטל על צוערי מחזור ב' של קורס חובלים. ב-22 ביולי 1949 הודיע משרד הביטחון על כוונתו למשות מן המים את האונייה ולפרקה. קשה היה לגרור את האונייה בשל משקלה העצום, לכן המבנה העליון וסיפונה הוסרו ופונו לחוף, כך שמשקל הגוף ירד מ־1,800 טון למחצית. לאחר שריתכו לוחות אטימה לתחתית הגוף ושאבו את המים, הצליחו להציף את האונייה והיא נגררה על ידי ה'טג האפור' של חיל הים לנקודה שנבחרה בעומק רב והוטבעה.

נחמיאס עם אלעד הומינר

נחמיאס עם אלעד הומינר, מחבר הכתבה

לפני 74 שנים, ב-22 ביוני 1948, ט”ו בסיון ה’תש”ח, הוטבעה ספינת 'האָלטָלֶנָה' במהלך ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות. הספינה הפליגה ארצה כשהיא מובילה על סיפונה כ-930 עולים, ציוד צבאי רב וציוד רפואי. הספינה הגיעה לחופי ישראל כחמישה שבועות לאחר קום המדינה וכשלושה שבועות לאחר שארגון האצ"ל הסכים להתפרק מנשקו ולהשתלב במסגרת צה"ל.
הניצול האחרון כאן בארץ מאחד האירועים הנוראיים ביותר בתולדות העם היושב בציון, הוא יוסף (יוסק’ה) נחמיאס בן ה-97, ואיתו שוחחתי השבוע במה שנדמה היה לי כריאיון שלקוח מתוך סרט.
יוסק’ה נולד בירושלים בי”ז בחשוון תרפ”ו, 04.11.1925, שם גדל עד גיל 14, “לאחר מכן לדאבוני הרב הוריי עברו לגולה, לתל אביב. אנחנו הילדים בכינו, רצינו להישאר בירושלים, אבל אבא שלי היה קבלן והתחיל לבנות בשכונת פלורנטין”. נחמיאס למד בבית הספר הצרפתי בעיר העתיקה בירושלים. לאחר מכן למד בבית הספר הצרפתי בביירות עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, אז המשיך את לימודיו בתיכון הצרפתי ביפו. “בית הספר היה קרוב לים. הייתה לנו תעלה מתחת לכביש וכל יום הלכנו לים, שיחקתי בים יותר מאשר שלמדתי. שם למדתי שפות, כל הפסקה דיברנו בשפה אחרת”.
עם חזרתו לארץ החל את פעילותו בתנועת הנוער ‘בית”ר’ ומשם לאצ”ל – הארגון הצבאי הלאומי. “בגיל 14 וחצי התגייסתי לצבא הבריטי וזה עזר הרבה מאוד למחתרת. מכיוון שדיברתי אנגלית ברמה טובה, אחד התפקידים שלי כמי שעמד בשער היה לדבר ולמסור את התעודות המזויפות תוך שאנחנו מחופשים לחיילים בריטים. כך נכנסנו למחנות צבא בריטיים בצהריי היום כשכל החיילים בחדר האוכל – משתלטים על מחסן נשק ויוצאים מלאים. הרבה פעמים יצאנו בשקט ולא הרגישו בנו, והרבה פעמים הרגישו בנו ויצאנו מהמחנה תוך כדי קרב. נכנסנו למחנות בית נבאלה, צריפין, תל נוף ועוד”.
במבצע ליל הרכבות, ה-01 בנובמבר 1945 שהתבצע במסגרת תנועת המרי העברי, לקח יוסק'ה חלק בפיצוץ גשר רכבת ליד אשדוד בקרבת גשר עד הלום. במהלך הנסיגה נתפס בידי הבריטים עם קבוצה של 31 לוחמים. “נתפסתי בפעולה כחייל בריטי. הייתי בבית דין שדה ונשפטתי על גיס חמישי ובגידה. דין אחד יש לזה – מוות בפני כיתת יורים”.

תעודת הזהות המזויפת של נחמיאס

נחמיאס בימיו באלעל יחד עם בגין באחת מהטיסות

נחמיאס בימיו באלעל יחד עם בגין באחת מהטיסות

אני מבין שגזר הדין לא יצא אל הפועל.
“שם למעלה כנראה לא רצו אותי כל כך מוקדם, גזר הדין הוחלף ל-15 שנות מאסר. ישבתי בכלא עכו 13 חודשים עד לפריצה”. הפריצה לכלא עכו הייתה פעולת פשיטה של האצ"ל שנערכה ב-04 במאי 1947, ובמהלכה כוח של הארגון שהתחזה לפלוגת הנדסה בריטית פרץ את חומות כלא עכו. אסירים רבים נמלטו ובהם 41 אסירי אצ"ל ולח"י, שישה מתוכם נהרגו בנסיגה ושמונה נוספים נתפסו והוחזרו לכלא. שלושה לוחמי אצ"ל שנעצרו על ידי הבריטים הוצאו בהמשך להורג. במהלך הפעולה נמלטו גם 182 אסירים ערבים ורובם נתפסו והוחזרו לכלא. הפעולה פגעה ביוקרת הבריטים בעולם ואף השפיעה על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל. “בפריצה לכלא ברחתי חזרה לחזית והמשכתי להילחם בבריטים עד שהם עזבו את הארץ ולא נתפסתי יותר”, מספר יוסק’ה.
במהלך המשא-ומתן שהתקיים טרם הגעת האלטלנה לחופי ישראל בין הנהגת האצ"ל בראשות מנחם בגין ובין נציגי ממשלת ישראל, התגלעו חילוקי דעות קשים בשאלה לאן יועבר הציוד הצבאי שהיה על האונייה. המדינה ראתה במטען הנשק דבר רצוי אך ראתה בפריקת הנשק לידי יחידות חמושות שאינן בפיקוד צה"ל איום על ריבונותה. ההסכם בין פיקוד האצ"ל לבין הממשלה היה שהאונייה תגיע לחוף כפר ויתקין ותפרוק שם את מטענה בחשאי. בשעות הערב המאוחרות ב-20 ביוני הגיעה האונייה לחוף המוסכם ושם הורדו העולים והחלה פריקת הציוד הצבאי. הממשלה החליטה לרכז כוח גדול שירתיע את אנשי האצ"ל מלקחת את הנשק ושימנע קרב במקום. בשעות הבוקר כותר אזור הנחיתה על ידי כוחות מחטיבת אלכסנדרוני ומפקד החטיבה הציב לאנשי אצ"ל אולטימטום: למסור באופן מיידי את הנשק שנפרק מהאונייה לידי צה"ל. במהלך הפריקה התגלתה האונייה בידי האו"ם. בעקבות דחיית האולטימטום על ידי פיקוד האצ"ל, פרצו בשעות הערב של 21 ביוני חילופי אש בין כוחות צה"ל והאצ"ל, אשר בהם נהרגו ארבעה מהאצ"ל ושני חיילים מצה"ל. ליד בית דגן נהרגו שני אנשי אצ"ל נוספים.
איך הגעת לאלטלנה?
“הייתי מפקד פלוגה באצ”ל ומפקדנו מנחם בגין קרא לנו, המפקדים, ואמר שיש אונייה בדרך, האלטלנה, ושהיא תגיע לכפר ויתקין. בגין אמר לי שהוא רוצה שאגיע לשם יחד עם הפלוגה שלי כדי לעזור ולפרוק את הנשק שהאונייה תביא עימה. ואכן הסתערנו על האונייה והתחלנו במלאכה, כתף אל כתף עבדנו שם יחד עם ההגנה כמה שעות, ימות המשיח – אנשי אצ”ל והגנה יחד. פתאום הרגשנו שאנחנו רק אנשי אצ”ל שם, והמשכנו לפרק את האונייה לבד. ובינתיים הם התארגנו ופתחו עלינו באש חזקה מאוד. לא רצינו להתנגד להם, היו לנו הוראות ברורות: “לעולם לא נירה על יהודים”. הם ירו עלינו והשתטחנו על הרצפה. לא תמיד בגין היה המפקד בפעולות, אבל פה כן, הוא רץ בינינו וצעק: “לא לענות באש. במחיר חיינו – לא תהיה מלחמת אחים. חורבן בית ראשון ושני היה בגלל שנאת חינם, לא יהיה חורבן בית שלישי”. הנס הגדול היה שבגין היה המפקד ולא מישהו אחר, הוא מנע מלחמת אחים. היו לנו 16 הרוגים. נכנענו. אסרו אותנו, לקחו לנו טביעות אצבעות ושחררו אותנו כחלק מהסכם בין האצ”ל לבין ההגנה שכולנו מתגייסים לצה”ל”.
מחוף כפר ויתקין הפליגה הספינה ונמלטה דרומה לכיוון תל אביב, בתקווה ששם יוכלו אנשי האצ"ל לפרוק בצורה בטוחה יותר את הנשק שעל סיפונה. לאחר הגעתה לחופי תל אביב בליל 22 ביוני, נעשו ניסיונות נוספים להגיע לעמק השווה אולם ללא הועיל. בבוקר התחדשו חילופי האש, ובשעות אחר הצהריים הורה הפיקוד העליון של צה"ל על הפצצת הספינה. האלטלנה ששרדה מספר קרבות במלחמת העולם השנייה הופגזה ועלתה באש.
מה עשיתם עם מנחם בגין לאחר ההפגזה?
“ירי התותח פגע בנו והאונייה התחילה להתפוצץ. בגין אמר: “אני המפקד ואני קופץ אחרון”. השבתי לו: “סלח לי המפקד אתה קופץ ראשון, אתה המפקד של עם ישראל, לא של האונייה”. לקחתי שני בחורים, הוא נאבק בנו, בקושי הלבשנו לו חגורת הצלה וזרקנו אותו למים. נורתה עלינו אש תופת מאנשי ההגנה ואנחנו במים. הייתה תקופה שהוא היה מזכיר לי: “יוסקה, אתה חושב ששכחתי שארגנת לזרוק אותי למים?”, צוחק יוסק’ה.
במהלך הקרבות שהתנהלו נהרגו 16 מאנשי האצ”ל ועוד שלושה חיילי צה”ל. בדבריו מדגיש יוסק’ה כי: “שלושת ההרוגים של צה”ל לא נהרגו מהאש שלנו. אנחנו לא ירינו”. זמן קצר לאחר שהסתיים האירוע הנורא נעצרו כ-200 אנשי אצ"ל במסגרת מבצע שנקרא על ידי הממשלה מבצע 'טיהור', הארגון פורק ואנשיו השתלבו בצה"ל. בהמשך כחייל בחיל ההנדסה השתתף יוסק’ה בקרבות בסוריה ובלבנון נגד צבאות וישי הצרפתיים. יוסק’ה אומר כי לאחר שחרורו מצה”ל הייתה לו ולכל אנשי האצ”ל ‘נקודה שחורה’, כהגדרתו. “לא יכולתי להתקבל לשום מקום עבודה. בכל מקום אם לא היית איש הגנה – לא יכולת להתקבל לעבודה”.
בשנים שלאחר הצבא שירת את המדינה במשך ארבע שנים וחצי בשליחות באפריקה. בשנת 1957 החל לעבוד כדייל בחברת התעופה אל-על ובהמשך היה מנהל שירותים בטיסה בחברה ובין השאר גייס דיילים ודיילות.

 “כשבגין היה טס הייתי על הטיסה”, הוא אומר בחיוך. לאחר סיום עבודתו באלעל בשנת 1981, החל את עבודתו במוזיאון האצ”ל והיה לאחד מראשיו. במסגרת עבודתו נפגש עם מבקרי המוזיאון בכל יום ויום – תלמידים, סטודנטים, גמלאים, תיירים, נוער מחו"ל במסגרת תגלית, חניכי תנועות נוער ומכינות קדם צבאיות, חיילים, אנשי כוחות הביטחון ואזרחי ישראל. נחמיאס השמיע באוזניהם את סיפור אנשי האצ"ל שנלחמו למען הקמת המדינה היהודית.

בסיום השיחה עימו נזכר יוסף בהוריו זכרם לברכה: “ההורים שלי כל הזמן דאגו לי, הם ידעו מה אני עושה. כשהייתי רוצה ארוחה טובה הייתי מגיע לאימא שלי, גם אבא היה מפנק אותי. היו אומרים לי: “שים לב, שים לב”. אמרתי להם שלכל כדור יש כתובת, כנראה הכדור שלי לא נוצר”.
למשך כשנה עמד גוף האלטלנה המפוחם מול חופי תל אביב כשהוא מעלה חלודה. ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון הורה על מפקד חיל הים לפנות את השלד השרוף ולהטביעו בלב ים. הביצוע הוטל על צוערי מחזור ב' של קורס חובלים. ב-22 ביולי 1949 הודיע משרד הביטחון על כוונתו למשות מן המים את האונייה ולפרקה. קשה היה לגרור את האונייה בשל משקלה העצום, לכן המבנה העליון וסיפונה הוסרו ופונו לחוף, כך שמשקל הגוף ירד מ־1,800 טון למחצית. לאחר שריתכו לוחות אטימה לתחתית הגוף ושאבו את המים, הצליחו להציף את האונייה והיא נגררה על ידי ה'טג האפור' של חיל הים לנקודה שנבחרה בעומק רב והוטבעה.

נחמיאס עם אלעד הומינר

נחמיאס עם אלעד הומינר, מחבר הכתבה

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה…
מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל…
״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…
Scroll to Top
גלילה למעלה