״עוד ישבו זקנים וזקנות״: רמת תמיר

לכבוד יום הולדתה של רעייתי, המדור משריין לנו מקום ב׳החממה׳ שבכפר עציון. עם הגעתנו אנחנו נכנסים בשערי הקיבוץ ופונים שמאלה אל המרכז המסחרי המתפתח. זהו יום שישי חורפי, אך החממה כשמה כן היא, מחוממת היטב. בשיחתנו עם שלווה – שנתפלל כולנו עבורה ללידה קלה, שעובדת במקום כשבע שנים, היא מספרת לנו על התרחבות המקום שהחל בכשליש מגודלו. היום הנכנסים יוכלו לראות מקום רחב ידיים, מרווח, מעוצב מדהים ועטוף מכל הכיוונים באוהל השומר על חום עבור לקוחות המסעדה. העציצים מרווים את האווירה החמימה, ונותנים הרגשה נושמת למתחם כולו.
רוני המלצרית החמודה מגישה לנו תפריט מעוצב במודרניות עם גאגים חמודים במיוחד, ובו בין המנות שתוכלו למצוא במקומות אחרים כמו פסטה או סלט עם גבינת חלומי, מתחבאות גם כמה מנות שטרם נצפו כמותן. ההפתעה הראשונה מגיעה דווקא בתפריט השתייה החמה – משקה אלפחורס. המשקה עשוי מתמצית ריבת חלב מהולה בחלב חם, שעל גביה קצפת ועוגיית אלפחורס שלמה. ייתכן וחשבתם עד כה כי עוגיית אלפחורס היא היא השלמות בעצמה, אך לאחר שתטעמו מהמשקה תצטרכו לחשוב על העניין שוב. ילדת היומולדת ליקקה אצבעות בהנאה.
הרעב מתחיל לכרסם אז אנחנו מודיעים לרוני שהיא יכולה לפתוח את דלתות שערי המטבח בפנינו. ראשונה מגיעה ה׳קרוק מדאם׳. זו מנה יחידה מסוגה, בבסיסה שתי פרוסות מרובעות של לחם כפרי טרי, וביניהן – שלל גבינות עשויות טוסט. על גביהן, במקור, נחות להן שתי ביצים עלומות, אך חגיגות יום ההולדת הן, כאמור, של אשתי ההרה, ואוכל נא – לא בא בחשבון. המרנו את הביצים בביצת עין מוכנה היטב. מעל כל העושר הזה בזק הטבח בנדיבות רבה רוטב אלפרדו מושלם, והוא גרם לחיך להתענג מכל ביס. כמה מיוחדת, כך מפנקת.
יחד עם שקשוקת החצילים (נו בסדר, גם מנה קלאסית אחת, ליתר ביטחון) – מגיעה גם חלה חמודה שמזכירה לנו, כמאמר המשורר, ש – "עוד מעט תרד עלינו שבת המלכה". זאת בנוסף לסלט בטטה ענק, ובו חסה טרייה משתובבת לצד בצל סגול טרי, וביניהם נחות עגבניות שרי ומלפפונים רעננים, פטריות מוקפצות ואגוזי מלך קלויים עדין, בינות לגבינה בולגרית מגורדת, בטטה מטוגנת בצ׳ילי מתוק ועוד תלתלי בטטה שיתר מזאת שהם מצטלמים יפה – הם גם מתוקים, פריכים וטעימים כמו צ׳יפס חם. השם ׳סלט׳ אולי עשוי להטעות את מי מבינינו שמצפים לקבל מאכל בריא כשיזמינו דבר כזה, אך מי שמוכן לקבל גם תענוג שאיננו בריא – זה המקום.
מבלי ששמנו לב קפצו לשולחננו זוג חצאים של פיתה מטוגנת ממולאת גבינות רבות בנוסח ׳עראייס׳. על הרעיון הקריאייטיבי ב׳חממה׳ קיבלו מאיתנו אוטומטית שתי נקודות. הביצוע קצת מורכב, כיוון שבהשראת ה׳עראייס׳ הבשרי, הציפייה היא לקבל מוצר מלוח. אך נראה שהגבינות המלוחות פחות מתאימות לקונספט. לא-לוקים הפתרונים. מכל מקום, "מתוקים הם סוג של נחמה׳", אמר פעם משורר אחר – אז אנחנו עוברים אליהם בשעטה: עוגת גבינה פריכה שנבלעה כמעט בביס אחד, ביס ששוויו 40 שקלים. עוגת שכבות של קצפת ופסיפלורה עם שוקולדים קטנים מפוזרים סביבה. דלישס.
את המחירים דירגנו בציון 7.5. אומנם לא הכי זול שפגשנו, אך המנות גדולות וממלאות ללא ספק. בימי שישי התפריט מותאם לעומס וליום הקצר, ועל כן התפריט מצומצם יותר, אך גם אם תגיעו בערב שבת לא תישארו רעבים. בהתחייבות. את התפריט, כמו גם עדכונים שוטפים, אפשר למצוא בדף הפייסבוק של החממה שמתופעל היטב. את חגיגות יום ההולדת ציינו עם זיקוקים ושירה של כל המלצרים שנכחו במקום.