בחודשים האחרונים אני מגיע לכותל בשבת מוקדם בבוקר, אני מבחין מרחוק בגבי שיינין, שמשכים קום, מתפלל במניין ותיקין ובא לרחבת הכותל לקפסולה הקבועה כדי להכין

אני מנסה להיזכר בתקופה הזאת אשתקד: כמה ציפיות, כמה חלומות, כמה סיפוק בהביטי אחור לשנה החולפת.ואני מתבוננת בעצמי עכשיו: כמה לא נודע, מעט מאוד שגרה,

"עשיתי את הדבר הנורא ביותר, ואין לי מחילה", היא אמרה. היא לא סולחת לעצמה על הטעות שעשתה. היא יצאה עם חברות והכירה מישהו שחיזר אחריה.

בלימוד הדף היומי סיימנו לא מכבר את מסכת שבת והתחלנו את מסכת עירובין. בתחילת מסכת עירובין יש תיאור נהדר של מציאות שבה איש אינו מקבל

מייד לאחר אחת המלחמות האחרונות בישראל נפגשנו – מגוון רבנים של הציונות הדתית – ואחד הנושאים המעניינים שעלו היה היחס ללקיחת שלל האויב במלחמה בימינו. אשמח לשתף

השבוע התארס בן של חבר שלי, רב קהילה, שלא אשכח שאיך שהגעתי אליו פעם לביקור ראיתי את הבן יוצא מהחדר שלו וכמעט חטפתי התקף לב:

השבוע זכינו לחגוג בשמחות ברית קודש מיוחדת ומרטיטה של נכדנו הג'ינג'י החמוד, בן לצבי יהודה ואוריה גולדברג שיחי'. כשלחש צבי על אוזני את השם הנבחר

הרב אביחי קצין | רב קהילות משכן מיכאל ועלומים וראש ביהמ"ד ראשית ברעננה בזאת היה הרב שטיינזלץ למתרגם הגדול של התורה שבעל פה. מי שבזכותו

כשחלה אבי ז"ל במחלת הסרטן הבנו שהוא רוצה שלא ייכנס עובד זר לביתו לטפל בו בתקופה הקשה של מחלתו אלא אנחנו ילדיו נטפל בו .מכיוון