השבוע באופן ספונטני יצא לי לדבר עם כמה נשים ולהעלות בחיוך גדול כל מיני משחקים מהעבר – טמגוצ'י, אג'ואים (הנה, הסגרתי את היותי ירושלמית) וחמש

“משהו פה פשוט לא עובד! הוא עושה כל, כל, כל מה שאני מבקשת ועדיין אני לא מצליחה להרגיש מלאות בתוך הלב שלי” אמרה שרה בייאוש.“אם

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות

כרמי חזרה מהגן ועיניה בורקות. היא החזיקה בידיה קופסת פלסטיק שקופה ובתוכה צמר גפן רטוב וכמה זרעי שעועית. היא מיהרה למטבח והניחה את האוצר על

לחדר נכנסת בחורה ג'ינג'ית חיננית , כולה נסערת. 'דוקטור, אני מתביישת ללכת לאולפנה תעזרי לי. תראי כמה חצ׳קונים יש לי'… אל מרפאת הנערות והמתבגרות, פונות

01ניתן לשרטט מספר שלבים פסיכולוגיים שעברו על החברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל: שלב ראשון היה זה ההלם ופחד הקיומי שמא מדינת ישראל עומדת להישמד; השלב

מהי העצה הכי חשובה לנער בר-מצוה?סיפר לי הרב שלמה רענן, ראש ארגון ״איילת השחר״, ומייסד בתי כנסת רבים בקיבוצים ובמושבים:לקחתי נערי בר-מצוה מארה״ב לפגוש שלושה

וה׳ הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך… ולילה בעמוד אש להאיר להם….המשתמש בדרך צריך לוודא שיראו אותו. עליו לבחור במקום המתאים ביותר לביצוע כל

בתקופה המורכבת שבה אנחנו נמצאים ישנם גם לא מעט אורות גדולים שמייצרים אנשים שונים, אורות דל תודה.תודה ללוחמים שבחזית , תודה למשפחות הלוחמים, תודה של