אלישע בן קימון

55 שנה. חיים ללא גבולות

חברי הכנסת של הליכוד בהצבעה על תקנות יו"ש
אלישע בן קימון

01
אולי זה סימבולי שדווקא אישור תקנות יהודה ושומרון הוא שמאיים באופן דרמטי על שרידות הממשלה, אבל ידוע הוא שאין מקרה בחיים. הקב״ה מסובב את הכול ומגלה לנו בדרכו שלו את המציאות. והיא נזרקת לנו בפרצוף – מעבר לקו הירוק יש ציבור של חצי מיליון אנשים שבלי קשר לכל תהליך מדיני, יחס המדינה אליהם חייב לעבור שינוי. דרמטי.
לפני חמש שנים כאשר תקנות יהודה ושומרון הוארכו בפעם האחרונה, הן היו ידיעת צד לקונית בעמודים האחוריים בעיתונים, ממש ליד מודעות האבל. בתחנות הרדיו הן זכו לאזכור מינימלי, ובמהדורות החדשות בטלוויזיה בכלל לא טרחו לדבר עליהן. ככה זה שגרה של 55 שנה. אלא שבהרכב הקואליציוני הנוכחי כל חילוקי הדעות הופכים למשברים. לפני שנעסוק בעיקר המאמר, נגיד את המובן מאליו – 'הניסוי', כפי שהגדיר זאת ח״כ ניר אורבך, לשילוב המפלגות הערביות כחברות בממשלה לא צלח. המשמעות דרמטית, בטח בכל הנוגע לראשי מפלגות שהצהירו כי לא יישבו עם נתניהו ועם החרדים. אותם פוליטיקאים יצטרכו לחזור ולחשב מסלול מחדש בקמפיין הבחירות הבאות אם הם רוצים להיות חברים בקואליציה כל שהיא בעתיד.
02
חברי הכנסת של מרצ, בהם מוסי רז ויאיר גולן, הצביעו בעד הארכת תקנות יו״ש. הדבר נוגד את כל תפיסת עולמם שעיקרה הוא פינוי ההתנחלויות והיפרדות מלאה מהפלסטינים. מבחינתם האלטרנטיבה של ממשלת ימין-ימין גרועה יותר מהמשך הסטטוס קוו. דווקא דרכם ניתן להבין עד כמה המפלגות הערביות לא באמת משחקות תפקיד במשחק הפוליטי שמתנהל במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. היו כאלה שחשבו (אני הקטן ביניהם, לפחות בהתחלה) שאפשר לקיים את השילוב הזה במידה מסוימת ועם האיזונים הנכונים, זאת על אף שההנהגה הערבית רחוקה מאוד מהציבור שאותו היא מייצגת, אך מהר מאוד התבררה הטעות. בכוכבית נגיד שאולי כל העיסוק בנושא הוא רק רעשי רקע, וכל המטרה של הצד השמאלי היא לגרום לצד הימני של המפה לפרק את הממשלה, ובכך להכתיר לפחות לתקופת המעבר את יאיר לפיד לראש הממשלה בפועל.
03
עד כאן פוליטיקה, כעת לתוכן: מדינת ישראל לא קבעה את גבולותיה כבר 55 שנה. המחלוקת בעם ישראל סביב שאלת ההתיישבות ביהודה ובשומרון ממשיכה גם לדורות הבאים. בהתיישבות לא שוקדים על השמרים וממשיכים קדימה בתנועה על מנת להעמיק שורש וליצור מציאות בשטח, מנגד בשמאל מנסים לעכב בכלים משפטיים את ההתקדמות ולהשפיע על דעת הקהל. בין היתר מזכירים כל הזמן את הדו לאומיות שחלילה תגיע אליה מדינת ישראל. אבל בתווך יש מציאות, ויש כחצי מיליון בני אדם שמשרתים בצבא, משלמים מיסים ומשתלבים בכל חובות המדינה, לעיתים אף יותר ממגזרים אחרים, אך למרות זאת הם לא מקבלים את הזכויות המגיעות להם, לפחות עד שעתיד ההתיישבות יוכרע בדרך כזו או אחרת. לאנשים הללו (גילוי נאות אני חלק מהם) מגיעות זכויות שוות כמו לכל אחד אחר במדינה. התקנות הללו צריכות להיות קבועות בחוק, ואם לא אז מוארכות אחת לעשרות שנים. וזאת גם בנוגע לתשתיות כמו חשמל ומים שבמקומות מסוימים נאלצים להיאבק עליהם, לשירותים של מוסדות המדינה כמו דואר (שמגיע לפי שבשבת הרוח לבקעת הירדן), לחברות שמחליטות על דעת עצמן שלא להוציא שליחים מעבר לקו הירוק, לבנקים שלא מוכנים לתת משכנתאות, לחברות ביטוח שמעקמות פרצוף ועוד ועוד. בהיעדר תהליך מדיני וגבולות ברורים צריך להבין שיש כאן אזרחים של מדינת ישראל. הם חלק ממנה. חלקם הקריב עבורה את היקר לו מכל ומגיע לו את המינימום בחזרה.

בתמונה: חברי הכנסת של הליכוד בהצבעה על תקנות יו"ש

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל…
״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…