יוסי דגן
על שולחנו תמונה של גנדי ודלתו של ראש הממשלה פתוחה לפניו: ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן מספר על המהפך שעבר בעקבות הגירוש מגוש קטיף ומצפון השומרון ועל המסקנה שהגיע אליה: שילוב בין השפעה נכונה והתעקשות על ערכי ארץ ישראל
ספר על עצמך.
"אני בן 38, נשוי לאוריה ואב לארבעה, מתגורר בשכונת מגורשי חומש–שא-נור בשבי שומרון. נולדתי בבני ברק, וכשהייתי בן 15 וחצי הצטרפתי לנוער מולדת וזכיתי להיות קרוב מאוד לגנדי. אני סר"ן במילואים ובעל תואר ראשון ושני במשפטים".
רחבעם זאבי (גנדי) הי"ד.
"מורי ורבי בנושא ארץ ישראל, ובני הבכור נקרא על שמו. אחד האנשים שהכי השפיעו עליי בחיי. הייתי צמוד אליו כשהתנדבתי בנוער מולדת, כשהייתי יושב ראש נוער מולדת, כחבר מועצת נוער מולדת וכחבר הנהלת מולדת. זכיתי לצקת מים על ידיו.
"אחד הזיכרונות שלי ממנו הוא מפינוי חוות מעון בשנת תש"ס, כאשר ברק היה בשלטון. נכבלנו בשרשרות לבית שהרסו, והשוטרים גררו אותו כמו שגררו את הנערים. אלוף שהיה שר בממשלה היה יכול לדבר בתקשורת ולהפגין מחוץ לכל ההמולה, אבל החליט להיות עם הנוער ועם כולם. גם שהינו יחד בשבוע עבודה בנצרים, והוא עבד עם הנוער כאילו הוא לא בן שבעים אלא אחד מהם.
"אחד הדברים שנגעו לי מאוד היה החינוך של גנדי לשילוב דתיים וחילונים יחד. הוא אמר תמיד שיש מי שיש לו כיפה ויש מי שיש לו כיפת שמיים לראשו. אני זוכה לסגור מעגל: בתקציב של 43 מיליון שקלים הקמנו להנצחתו מרכז לידיעת הארץ באמצעים אינטראקטיביים מיוחדים ומתקדמים".
איך הגעת להיות ראש מועצה?
"היום המכונן בחיי היה י"ח באב תשס"ה, יום הגירוש משא-נור. אחרי שהמצב הביטחוני החריף היישוב נחלש, והייתי ממקימי הגרעין הדתי בשא-נור. היינו שני רווקים ושתי משפחות: שולי הר מלך הי"ד ולימור ויעל וניתאי שילה. הקמנו במקום מעון, גני ילדים, את מוסדות הגלריה של האומנים. על טרור הערבים התגברנו, אבל אז באו האחים שלנו ועשו את מה שעשו. אני לא אותו אדם מאז. זרקו אותנו מהגג אל האוטובוסים, ובאותו רגע נשבעתי שאקדיש את החיים שלי שנחזור לשם ושלא יהיה עוד גירוש".
הדרך למועצה.
"שנה אחרי הגירוש, מייד אחרי מלחמת לבנון השנייה, הקמנו את מטה 'חומש תחילה'. אף פעם לא חלמתי להיות ראש מועצה, אני לא מסגרתי וגם לא פוליטיקאי באופי שלי. הגירוש שינה לי את התוכניות. את הגישה שאני עובד לפיה היום במועצה למדתי האוניברסיטה של החיים".
נתניהו.
"ראש ממשלה מציין שטובת המדינה לנגד עיניו, אבל למרות ההערכה הרבה כלפיו אני חושב שנושא הבנייה ביהודה בשומרון לא מתועדף אצלו גבוה מספיק. מחובתנו כנושאים בעול ללחוץ עליו. הוא מסוגל להרבה יותר, והביקוש מוכיח. גם כשאמר שידיו כבולות בתקופת אובמה הצלחנו לקבל בנייה, ובטח ובטח בממשל כמו טראמפ ידיו אינן כבולות".
איך כראש המועצה שומרון הגעת להשבעה של הנשיא טראמפ?
"במסגרת עבודה ההסברה הבנו שחייב להיות שינוי והתחברנו עם הגורמים האידאולוגיים של המפלגה הרפובליקנית, שהיום היא חלק משמעותי בממשל טראמפ. בבחירות אנשי טראמפ ביקשו ממני להתבטא לפני הקהל השמרני בארה"ב, ואחרי שהוא נבחר גמלו לי בהזמנה להשבעה. במהלך הביקור נפגשתי עם ראש הסגל ועם מקורבים רבים".
"מסקנה שנייה: האויב הגדול של ההתיישבות הוא הבורות. רוב חברי הכנסת והשרים לא ביקרו ביו"ש, והציבור פשוט לא מכיר. בחו"ל בכלל יש בורות. הייתה חברת כנסת שהצביעה על המפה של השומרון ושאלה איפה זה גוש קטיף.
מסקנה שלישית: עידן המתנחל הפראייר תם. אם נעבוד עם כוח פוליטי טוב ובעבודה תקשורתית חזקה, הימין יכול לנצח. אי אפשר לנבוח ולהניח לשיירה לעבור. עובדה שבמועצה האזורית שומרון מצליחים להוביל מאבקים ולנצח.
"אחרי הרצח של הנקין הקמנו מאהל מחאה. זו הייתה תקופה לא פשוטה בשנה האחרונה של אובמה. לא היה דבר כזה מקום המדינה: קיבלנו 15 תוכניות מתאר ליישובים איתמר, רחלים, יקיר, עלי זהב, אל-מתן; קיבלנו 54 מיליון שקלים לעוקף נאבי אליאס, קיבלנו תקציב לתאורה במערב השומרון.
"לפני שנה הייתה המחאה של הכבישים מול בית ראש הממשלה, והגיעו להביע תמיכה כמעט כל שרי הממשלה. ישבתי 12 יום עם אבי נעים ומלאכי לוינגר ועם המשפחות השכולות, שבתנו רעב בגשם שישה ימים. הצלחנו להשיג 800 מיליון שקלים עבור הכבישים העוקפים. גם בחוות גלעד אחרי הרצח של רזיאל שבח הי"ד המועצה אזרית הלכה למהלך ההכרה, ואחרי העקירה של עמונה הינו שותפים להכרה ביישוב עמיחי.
"אחד ההישגים ההיסטוריים הוא ביטול תוכנית קלקיליה. זו הפעם הראשונה שהימין מצליח לבטל תוכנית מדינית משמאל. אפשר לנצח אם עושים בנייה פוליטית ומהלכים תקשורתיים חזקים.
הסברה.
"הנושא הזה חשוב מאוד ואנחנו משקיעים בו המון: מקיימים סיורי אח"מים ובכל שבוע מארחים עיתונאים ומעצבי דעת קהל. יש לנו פרויקט של 'שומרון נעים להכיר', שבו הגיעו עד היום כ-400 אלף איש לשומרון". הודות למערך ההסברה הציבור מרגיש שהשומרון אינו מעבר להרי החושך, גם בביקוש למגורים וגם התיירות עולה משמעותית".
העלייה מצרפת.
"אחד הדברים שהכי מרגשים אותי הוא הפרויקט של העלייה מצרפת. קיבלנו עד היום 54 משפחות שעלו מדירה בפריז לקרווילה בשומרון. שינוי בכל קנה מידה. הדבר המדהים הזה קורה בזכות ליאת ושלום ואך, שמאתרים את העולים מחו"ל ומוודאים שיקבלו את מלוא המעטפת פה בשומרון.
"בכל יישוב על כל משפחה שעולה יש שלוש משפחות מאמצות והיישוב משקיע המון כסף. העולים לומדים עברית ומשתלבים בצורה מיוחדת. הגענו לנתון מדהים של 100 אחוז הצלחה: מ-54 משפחות שעלו מצרפת אף משפחה אחת לא חזרה לצרפת. אנחנו פותחים פתח, ואין לי ספק שיום אחד תהיה נהירה מצרפת. יש לנו כעת גם פניות מצפון אמריקה ומרוסיה".
איך אפשר להגדיר את האוכלוסייה בשומרון?
"אחד הדברים שאני גאה בהם בשומרון הוא הרכב האוכלוסייה. יש לנו כ 50 אחוז חילונים ו כ -50 אחוז דתיים. אני תמיד אומר בחיוך שאני יכול לנסוע חמש דקות מהבית שלי ולהגיע ליצהר, שיש שם בית ספר ממלכתי-חרדי, ומשם לנסוע עשרים דקות לברקן, שיש שם בית ספר ממלכתי-כללי, ומשם לנסוע חמש דקות ליקיר, שבו ממ"ד רגיל, ואז לנסוע לסלעית, לבית ספר דמוקרטי, שאליו נכנסים בלי נעליים".
תחבורה בשומרון.
"פעלנו עם משרד התחבורה, ובשנה הבאה ישודרג כל מערך התחבורה, כולל הכבישים העוקפים, הכיכרות והרמזורים. יהיה קו רכבת תל אביב–כפר תפוח, ותיפתח תחנת רכבת ליד צופים. את כביש חוצה שומרון אנחנו עובדים להכפיל עד בקעת הירדן, וכן להכפיל את כביש כפר סבא עד שבי שומרון. חוויית הנסיעה בשומרון תשתנה ותתאים לתנועת מיליון תושבים".
בטיחות בדרכים.
בטיחות בדרכים.
"לפני 11 שנים נהרג אביה גולדברג ליד צומת גלעד, וגם התאונה של משפחת ליפניק הייתה בכביש שבחלקו אין תאורה. אנחנו עובדים על כבישים טובים ובטוחים יותר, ופועלים רבות גם עם הסברה וחינוך. יש לנו רכז תחבורה ויש פחות תאונות.
"הגיעו אליי כמה מוכתרים וביקשו שנצא יחד בהסברה גם ליהודים וגם לערבים, והמועצה קיבלה עליה ליזום קמפיין גם בשפה הערבית וגם בעברית. ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים התלהבו מהקמפיין והחליטו לאמץ את הפרויקט ולהרחיבו לעוד מקומות בארץ".
איפה אתם עומדים לעומת מקומות אחרים?
"המועצה האזורית שומרון מובילה את הצמיחה. מדינת ישראל מחזיקה בשיא עולמי בעולם המערבי: גדילה של 1.92 אחוז, בעוד הממוצע העולמי נע סביב האחוז, והמועצה האזורית שומרון עומדת על 8.5 אחוזי צמיחה. השומרון היום מוביל בקצב הגידול.
"אפשר להוסיף ולצמוח ולהגיע גם ל-20 אחוזים בשנה. צריך לאשר תוכניות מתאר ולהכשיר את השכונות הנקראות מאחזים. אחד הדברים החשובים לי הוא חיזוק השירות לתושב.
"זה מסר שאני מעביר למנהלים שלי: אם אנחנו רוצים מיליון מתיישבים בשומרון, צריך להבין שהתושב הוא לקוח. מעבר לכל הרעיונות החשובים, השומרון בנוי בסופו של דבר מאנשים. לכן אנחנו בוחרים להשקיע בנוער ובחינוך. פתחנו בשנים האחרונות בתי ספר חדשים, שלושה יסודיים וחמישה על-יסודיים, יותר מ-30 גנים, 20 מעונות. השקענו בחינוך כמעט 80 מיליון שקל, כפול מהתמ"ת.
"המועצה האזורית שומרון עבדה בערב ראש השנה ובערב יום כיפור כדי שיהיו מעונות קבע. בשלוש השנים האחרונות השקענו בחינוך מאות מיליוני שקלים".
איך אתה רואה את המאבק בטרור?
"קודם כול ברמת הצבא, קראתי לראש הממשלה להנחות את צה"ל לפעול נגד ראשי הטרור כמו שהצבא עשה בעבר. לא רק בטיפול כירורגי; להחזיר מחסומים.
"ברמת התשובה הציונית, מה שמעניין את הטרוריסטים הוא לגרש אותנו כדי שנברח מפה. אני בטוח ששילוב של מלחמה עיקשת עם תנופת בנייה יכריע אותם ויוכיח גם לעצמנו שאנחנו חזקים".
השומרון בעוד עשור?
"מיליון יהודים, ערים גדולות, מערכת כבישים ורכבות, חברה שהעולם מכיר ותומך בה, התיישבות שהיא אל-חזור".
