יהדות עכשיו

פרה שומרת שבת

יצאנו בעקבות הרפתות ששומרות שבת כהלכתה כדי לברר איך מתמודדים עם שמירת השבת ועם צער בעלי חיים

אחד ממוצרי היסוד שאנו משתמשים בהם ביום-יום הוא חלב. יש אפילו מי שאינם יכולים להתחיל את היום בלעדיו. כידוע, החלב עובר תהליך ארוך שמתחיל ברפת ומסתיים במקרר הפרטי שלנו, וכל בעל רפת יכול להעיד שניהול מקום כזה מצריך התמודדויות עם אתגרים במגוון תחומים, בין היתר בתחום הכשרות.
פרה שהמליטה מתחילה לייצר חלב, ומאחר שיש צורך לחולבה כמה פעמים בכל יום, בשבת היא מצטערת וסובלת אם אין חולבים אותה. בעבר כמעט לכל יהודי היו בהמות מספר בחצר, וכך עלתה שאלה הלכתית שנגעה לכל אחד ואחד ולכן רבים עסקו בה: איך חולבים את הפרה בשבת?
הפתרונות ההלכתיים העיקריים שניתנו, בקווים כללים ובלא ירידה לפרטים, הם שני אלו: (1) לחלוב את החלב על הקרקע ולאבדו; (2) לומר לגוי לחלוב את הפרה בהשגחת יהודי.
שאלה הלכתית זו עלתה לדיון מחודש כאשר החל עם ישראל לשוב מהגלות וליישב את ארץ ישראל. דעת הפוסקים, ובהם הראי"ה קוק זצ"ל, הייתה לאסור חליבה בשבת בידי יהודי.

שאלה הלכתית זו עלתה לדיון מחודש כאשר החל עם ישראל לשוב מהגלות וליישב את ארץ ישראל. דעת הפוסקים, ובהם הראי"ה קוק זצ"ל, הייתה לאסור חליבה בשבת בידי יהודי.

הרב אברהם וסרמן (רב קהילה ור"מ בישיבת ההסדר) והרב איתם הנקין הי"ד (חוקר תורני, עורך ספרותי, היסטוריון ומחבר ספרי הלכה. נרצח עם אשתו נעמה הי"ד בפיגוע ירי בשומרון בחג הסוכות ה'תשע"ו) מספרים בספרם החשוב 'להכות שורש' על מעורבותו של הרב קוק זצ"ל ברפתות בתחילת היישוב היהודי בארץ: בשנת תר"ץ (1930) פעל הרב נמרצות עם ההנהלה הציונית בנוגע לחילולי השבת ברפתות של קיבוצי 'השומר הצעיר', ובאיגרת שנשלחה להנהלה הציונית ציין בכאב הרב זצ"ל: "שהמחלבה שמה עובדת בשבת עם המכונה בקול רעש פומבי, וביום שישי היא שובתה… ואני דורש שכולנו יחד נעמוד בכל תוקף נגד הארס הזה, שהכאב הנפשי שלנו הוא כפול ע"י זה (שנחים בשישי דווקא ועובדים בשבת). אמנם די גם החילול שבת הנורא כשהוא לעצמו לאמץ את כל כוחותינו להפסיקו".

כשנתיים לאחר מכן פנה הרב זצ"ל להנהלת קק"ל ובמקביל שלח איגרת להנהלת חברת תנובה ובה הודיע כי הוא מכריז איסור שימוש בתוצרת החלב של הקיבוץ, ושיש לו דין חלב נוכרי, וחלילה לאגודתם לקבל מהם חלב עד שיתקנו את הקלקול הנורא הזה.

משלא הועילו תחנוניו פרסם הרב זצ"ל אזהרה גדולה: "ולאחר ההתראה שהתרינו בחברת תנובה ירושלים שלא תקבל למכירה את החלב מתל עדשים שמחללים שבת בפרהסיא בתעשית החלב… וחברת תנובה מסרבת לכל ההתראות האלו ומוסיפה לקבל למכירה את החלב מהמשקים ההם, לכן אנו מודיעים בזה לכל תושבי עיה"ק שאסור לכל בר ישראל לקנות חלב, גבינה, חמאה ושאר תוצרת החלב מחברת תנובה ירושלים עד שישמעו לקול התורה שלא לקבל שום תוצרת חלב מהמקומות הללו עד שיקבלנו עליהם להתנהג כדתוה"ק ויתנו ע"ז ערובה בטוחה לפי ראות עיני בי"ד, וכל אחד יזהיר את בני ביתו שלא יכשלו ח"ו".

כיום יש עוד פתרונות הודות להתקדמות הטכנולוגיה. למעשה פולמוס הלכתי זה עדיין לא נפתר, ורמת הכשרות הניתנת לחלב תלויה בפתרונות ההלכתיים שהוזכרו לעיל.
כשרות שמקפידה שהחלב ברפתות לא ייחלב בשבת בידי יהודים היא כשרות בד"ץ העדה החרדית. תוצרת החלב שבהשגחת הבד"ץ המיוצרת כיום באה כל השבוע רק מרפתנים שאינם חולבים בשבת באיסור. רפתן שמחלל שבת וחולב באיסור, הבד"ץ אינו מאשר את כשרות החלב מרפת זו גם בכל ימות השבוע.
כיום יש כ-90 רפתנים שומרי שבת מהקיבוצים והמושבים הדתיים, ולצידם עוד כ-60 רפתנים מיישובים מהמגזר הכללי: משגיח המתגורר ביישוב מפקח על כל חליבה וחליבה בכל ימות השבוע, כולל שבת ויום כיפור.

קיבוצניק אחד אמר לי בהקשר הזה: 'פעם הייתה עבודה עברית, היום יש עבודה זרה!' למעשה הצרכן הדתי צריך לדעת שזו לא עבודה זרה אלא עבודת ה' של שמירת שבת וקידוש השם, זכור את יום השבת לקדשו, והציבור חייב להעריך זאת.

יוסי דובדבני (47) הוא רפתן המתגורר במושב בית חלקיה, והכשרות החתומה על החלב המיוצר אצלו ברפת היא בד"ץ העדה החרדית. על הרפת מספר דובדבני: "העסק המשפחתי הוא של דודים שלי, ואני כבר דור שלישי. סבא שלי התחיל את הרפת מגידול שתי פרות, וכיום אנו מייצרים כשלושה מיליון ליטר חלב בשנה. החלב שלנו עובר למחלבה פרטית, והיא מייצרת גבינות שמנת וגבינות לתעשייה. ברפת אנו מעסיקים שני תאילנדים. קיבוצניק אחד אמר לי בהקשר הזה: 'פעם הייתה עבודה עברית, היום יש עבודה זרה!' למעשה הצרכן הדתי צריך לדעת שזו לא עבודה זרה אלא עבודת ה' של שמירת שבת וקידוש השם, זכור את יום השבת לקדשו, והציבור חייב להעריך זאת".
עם התקדמות הטכנולוגיה המציאו רובוט חליבה, ומבחינה הלכתית אין בעיה לחלוב בו בשבת, מכיוון שיד אדם אינה מתעסקת בחליבה במהלך כל השבת: "הבעיה היא שכעבור עשור החליטו רפתות רבות שרכשו רובוט להפסיק את השימוש בו ולחזור לחליבה בידי גוי בשבת מסיבה טכנית. כנראה התאילנדים הם הרובוט האנושי הטוב ביותר לפרה, כמו שאמר החזון איש: 'חליבה בשבת על ידי גוי היא דרך שסופה להתקיים'".
על העבר של כשרות בד"ץ העדה החרדית לחלב מסביר אברהם שרייבמן, חבר צוות הפיקוח וההשגחה על החלב בארץ מטעם הבד"ץ: "בתחילת דרכה עבדה הכשרות רק עם הקיבוץ הדתי והמשקים הדתיים במושבים הדתיים בארץ. אלו לא הרבה רפתות. מכיוון שגוי חלב את הפרות בשבת כשיהודי שומר שבת נאמן להשגיח עליו, החלב של כל השבוע, כולל של שבת, זכה לכשרות העדה החרדית. במהלך השנים גדל הציבור וגם הביקוש, ורבים רוצים כשרות בד"ץ. בעקבות זאת נהייתה מהפכה: חברת טרה הבינה שהשוק שלה הוא ציבור שדורש שמירת שבת בהידור, ולכן התנתה עם כמאה משקים שגוי יחלוב שם בשבת. המהלך הזה היה קל, כי המדינה ממילא הקצתה לכל רפת עובד תאילנדי אחד. כיום אין משק אחד שעובד עם טרה שבו יהודי חולב בשבת. יש עוד חברות שמקפידות על זה, בין שלכל מוצריה ובין שלחלקם, והכשרות מוטבעת בהתאם".
יש רפתות בכשרויות מהדרין שונות שהחלב נחלב בהן בשבת בידי יהודי. גופי הכשרות נותנים לחלב של אמצע השבוע כשרות מהדרין, ואילו לחלב של שבת – כשרות רבנות. ואולם כשרות הבד"ץ ניתנת רק לחלב של הרפתות שמקפידות על הפתרונות ההלכתיים המהודרים, כחליבה בידי גוי בשבת. אם לא, גם לחלב של יום חול מאותה רפת היא אינה נותנת כשרות.
"פעם היו לי בעיות עם משרד החקלאות בנוגע לייצור החלב", מספר דובדבני, "הלכתי לעורך דין, והוא אמר לי: 'למה אתה מבקש בכלל? אלף כמוך מבקשים. למה שאתה תקבל?!' אמרתי לו שבבית יש לי ב"ה תאומים. אחד ילד טוב ירושלים והשני צורח. מי נראה לך מקבל יותר? ברור שמי שצורח. זו הסיבה שאני מבקש". המסר הוא שאולי בעבר היה הציבור צריך לבקש ולדרוש שגוי יחלוב בשבת, אבל כיום אין כמעט צורך לבקש, והדבר כבר בהישג יד.
גם בעבודה עם גויים מתעוררות לעיתים בעיות שצריך לפתור: "לפני כמה שנים היו לי שני עובדים תאילנדים ששתו והשתכרו ורבו זה עם זה. קמתי בשבת בבוקר וראיתי שאחד מהם דקור ברגל. המשטרה ומד"א באו ולקחו לי את שניהם, אחד לטיפול ואחד למעצר, ולא היה לי גוי לחליבה של הצוהריים. הלכתי לשכן שלי, שיש לו חממות, וביקשתי ממנו לקחת את אחד העובדים התאילנדים שלו. הוא אכן בא וחלב את הפרות בהדרכה שלי. אומנם זו לא הייתה החליבה הכי מוצלחת בעולם, אבל בסופו של דבר חלבנו".

האמת היא שהרפתנים מוכנים לשמור שבת. נפגשתי עם עשרות רפתנים בכנס שהם עורכים, ושם כולם אומרים שהם מוכנים לשמור שבת, רק שיעזרו להם עם המחלבות, דהיינו המפעלים שמייצרים את מוצרי החלב. הדבר תלוי גם בציבור הדתי, ועליו לדרוש שתהיה תוצרת הארץ ושמירת שבת ברפתות

שרייבמן: "לצורך סימון וזיהוי למוצרי הבד"ץ בתנובה יש בכל מוצרי הבד"ץ פס בצבע זהב למניעת הטעיה. כ-15% ממוצרי תנובה הם בהשגחת הבד"ץ, והחלב מגיע אך ורק מרפתנים שאינם חולבים בשבת באיסור. בבד"ץ בארץ יש קרוב ל-150 משגיחי ונאמני כשרות בטרה ובחלק מתנובה שתפקידם לעמוד על יד הגוי בשעת החליבה ולפקח עליה.
"אנו נותנים כשרות רק לחלב של רפת ששומרת שבת, והשילוב המנצח עם הקיבוצים הדתיים, שהם שומרי שבת ומשמשים נאמני כשרות, פותר לנו שתי בעיות: האחת היא בעיית חליבה בשבת באיסור, היות שהם חולבים רק בהיתר. והבעיה השנייה שהם פותרים היא בעיית החלב הנוכרי, כי הם 'עומדים על המשמר' כשהגוי חולב". גם הוא יודע לספר על קיבוצניק שטען פעם בהתרסה באוזני משגיח הבד"ץ שהחלב שלו מהקיבוץ הוא חלב ישראל ואילו של הבד"ץ הוא חלב נוכרי.
גבינות קשות רבות מיובאות מחו"ל, אך הבד"ץ הוא גוף הכשרות היחיד שאינו מאפשר לתת להן כשרות, מאחר שקשה לדעת מהו טיב ההשגחה שם: "כיום לצערנו הדבר עומד בסימן שאלה גדול, היות שאין די קיבוצים דתיים שבהם מחלבות שומרות שבת. הציבור הדתי והחרדי ב"ה גדל, אך מקורות החלב אינם גדלים. הרי על הארץ שלנו נאמר 'ארץ זבת חלב ודבש', אז למה שנלך ונייבא חלב מבחוץ?!
"האמת היא שהרפתנים מוכנים לשמור שבת. נפגשתי עם עשרות רפתנים בכנס שהם עורכים, ושם כולם אומרים שהם מוכנים לשמור שבת, רק שיעזרו להם עם המחלבות, דהיינו המפעלים שמייצרים את מוצרי החלב. הדבר תלוי גם בציבור הדתי, ועליו לדרוש שתהיה תוצרת הארץ ושמירת שבת ברפתות".
לאורך כל השיחה עם דובדבני ועם שרייבמן לא היה קשה להחמיץ את הרגישות לשמירת השבת המהדהדת מקולם. הם מנסים להדגיש שבימינו כבר לא קשה להעסיק תאילנדי שיחלוב בשבת את הפרות, והשבת יכולה להישמר בהידור אם הציבור ידרוש זאת. כמו כן כל מי ששמירת השבת בהידור חשובה לו יכול בהינף יד להשיג את מבוקשו.

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…