במקומות עבודה שעובדים בהם לפי נהלים ברורים ומתוקנים נערכת בסיום השנה ישיבת סיכום, ודנים בה על דברים לשיפור ודברים לשימור. עוברים על פעולות השנה שעברה – פרויקטים, יוזמות, שיתופי פעולה, תוכניות ותקציבים – ומנתחים לעומק את ההצלחות ואת הכישלונות.
סיכום שנה כזה מלמד המון, ואפשר להפיק ממנו לקחים רבי משמעות באשר להמשך תוכנית העבודה והעשייה במקום העבודה.
בפרשת בראשית קראנו את אחד הציוויים הראשונים שהקב"ה מצווה את האדם: "וַיִּקַּח ה' אֱלֹקִים אֶת הָאדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" (בראשית ב, טו).
לעובדה – לתחזק, לגדל, להפריח, לשתול, להשקות – פעילות אקטיבית.
לשומרה – השגחה; לא לשנות, לא לקלקל, לוודא שימשיך להתקיים – פעילות שעיקרה פסיביות.
תפקידו של האדם בכל מקום ובכל עשייה, אפילו במקום כמו גן עדן, הוא לחשוב כל הזמן בשני כוחות שונים שאינם מנוגדים כיצד מצד אחד לשמר את הטוב, להשגיח עליו שלא יתקלקל, לוודא שיימשך, ומצד שני כיצד לשפר אותו, לפתחו, להעצימו ולשדרגו. לדעת איך לשלב בין שני המצוות אלה שנתנו לאדם הראשון.
גם בזוגיות שני בני הזוג חייבים להיות בחשיבה מתמדת של לעובדה ולשומרה – שימור ושיפור. החיים המשותפים יקרים מכדי שיעברו בהיסח הדעת, ללא התבוננות ופעילות מכוונת של שני בני הזוג למען הזוגיות.
חובה על בני הזוג לעצור לעיתים להתבונן ולשוחח ביניהם על החיים הזוגיים שלהם. לעשות כפעם בפעם מעין סיכומי ביניים של שימור ושיפור. לבחון ולבדוק מה עושה לנו טוב, היכן ומהן נקודות החוזק הזוגיות שלנו, מה בזוגיות גורם לשנינו להרגיש את העוצמות הכי גדולות. ולעומת זאת לבחון ולבדוק גם מה מרגיש לנו קצת חלש בקשר בינינו, מתי אנו פחות בתקשורת ולמה, למה לפעמים לא כל כך טוב לנו יחד.
את נקודות החוזק צריך ולהעצים ולהגדיל ולהגביר את תכיפותן, ואת נקודות החולשה צריך לבחון באהבה, בהכלה, בשיח מכבד ופתוח, ולראות מה אפשר לעשות כדי לתקן אותן, לשנותן או אף להימנע מהן.
אם נהיה בתודעת זוגיות של לעובדה ולשומרה, ודאי נזכה לברכת ה' על בריאת האדם ואשתו: "וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד".
