האדם הוא יצור מאמין. הוא מאמין בעצמו וביכולותיו, בחברים ובקרובים אליו, ויש גם לא מעט אנשים בעולם (כנראה כמה מיליארדים) המאמינים באלוקים. אמונה מחויבת להביא עימה גם מעשים.
כל הדתות המבוססות על אמונה יש בהן גם חיובים מעשיים. ביהדות יש 613 מצוות, באסלאם יש חמש מצוות יסוד, בנצרות יש שמונה דוגמות, בבודהה יש ארבע אמיתות נאצלות ושמונה כלים מעשיים להשגתן וכך הלאה.
אמונה בזוגיות משמעה השקעה במעשים: השקעה של מחשבה, השקעה של רגשות, השקעה של זמן, השקעה של משאבים, השקעה של נתינה.
גם בזוגיות יש מעין 'דת זוגית', סל של רגשות ומעשים שצריכים להיעשות מטעם שני בני הזוג. לכל זוג הדת המיוחדת לו, אך לכל הזוגות שבעולם יש כמה הנחות יסוד משותפות (אינני דן בצורות שונות ומשונות של זוגיות הנראות כיום בשוליים החברתיים של חברות הזויות בעולם):
א. לשמור אמונים לבן הזוג;
ב. לאהוב אותו;
ג. לדאוג לכל מחסורו;
ד. להאמין בו, להעריכו ולקבלו.
על גבי הנחות יסוד אלו כל זוג בונה בעצמו ולעצמו את הדת הזוגית שלו, את מערכת החוקים והכללים שעל פיה הוא נוהג. מערכת חוקים זו אינה מסמך כתוב, אך שני בני הזוג יוצרים אותה יחדיו ביחסי הגומלין ביניהם במהלך חייהם המשותפים.
זהו מסמך וירטואלי ומודולרי הנבנה עם התקדמות מהלך החיים הזוגיים. לעיתים הוא מתארך ולעיתים מתעדכן ומשתנה; הכול בהתאם לרצונות, לרגשות ולמחשבות של שני בני הזוג.
שום אדם אחר בעולם חוץ משני בני הזוג אינו קובע מה כוללת הדת הזוגית שלו. זהו מסע אישי זוגי-אינטימי של שני בני הזוג ורק שלהם. לכן חשוב כל כך שהמסע יהיה בנוי על בסיס איתן ויציב של קשר בריא, מכבד, אוהב ומכיל.
"כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות" (ברכות נח ע"ב). נבראנו שונים, ייחודיים ומיוחדים. היופי הגדול של זוגיות הוא להצליח ליצור בין שני אנשים שונים חיבור מושלם עד כדי הרגשה שללא החיבור הזה היה כל אחד מבני הזוג חי בתחושת חוסר והחמצה בחייו האישיים ובמיצוי שלו עצמו!
הדת הזוגית הופכת בהמשך לדת משפחתית ומכניסה תחת כנפיה את כל בני המשפחה הגרעינית, ולכן היצירה הראשונית שלה חייבת להיות מדויקת, אמיתית ונכונה לזוג ההורים, כי לאורה יגדלו ויתחנכו הילדים והמשפחה כולה.
