כץ ולעניין

ושימח את אשתו

לקראת החגים הבאים עלינו לטובה נוהגים לצאת למסעות קניות של תכשיטים וכלים ומכשירי חשמל ומלבושים ושאר טובין, כמו שהתלמוד הבבלי אומר: "חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל שנאמר ושמחת בחגך במה משמחם ר"י אומר אנשים בראוי להם ונשים בראוי להם" (פסחים קט ע"א).

בפרשת כי תצא קראנו את הפסוקים הידועים:” כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח" (דברים כד, ה).  הביטוי "ושימח את אשתו" נשמע קצת מוזר לאוזניים עכשוויות של המאה ה-21. למה עול השמחה מוטל רק על הגבר, והוא שצריך לשמח את אשתו? האם האישה אינה צריכה לשמח את בעלה? 

רש"י על הפסוק אומר: "ישמח את אשתו, ותרגומו 'ויחדי ית אתתיה'. והמתרגם 'ויחדי עם אתתיה' טועה הוא, שאין זה תרגום של וְשִׂמַּח אלא של ושמח". כלומר, רש"י דבק בפירוש המסורתי של חובת הבעל כלפי אשתו לפחות בשנה הראשונה לנישואין ואומר שעול השמחה מוטל עליו. ולא רק זה אלא שרש"י הקפיד לציין שמי שמתרגם את הפסוק "ושמח עם אשתו" טועה.
התרגום הירושלמי תרגם כך. יש הבדל עצום בין "ושימח את אשתו" לבין "ושמח עם אשתו". נדמה שהעולם בכלל והעולם היהודי בפרט עברו לאורך השנים בין שני הפירושים. לפני אלפי שנים ועד לפני כמאתיים שנה היה הבעל היה המפרנס היחיד בבית. הבעל היה אחראי היחיד ללימוד התורה של ילדיו, הבעל היה גם היחיד שלמד במוסד חינוכי מסודר כמה שנים, וממילא הוא היה בעל הבית, על כל המשמעויות הכלכליות, החינוכיות, הדתיות, המשפחתיות וכנראה גם החווייתיות הנגזרות מכך וכוללות את שמחת האישה והבית.
אבל היום המצב שונה בתכלית. כיום ברוב הבתים שני בני הזוג עובדים ומפרנסים יחד את משק הבית, שני בני הזוג אחראים ומחויבים בשווה לחינוך הילדים, שני בני הזוג למדו והתחנכו במוסדות חינוך מסודרים לפחות 12 שנה, וממילא האחריות איננה בלעדית של הבעל. ההנהגה המשפחתית שווה בין הבעל לאישה בכל ההיבטים שנמנו לעיל.
בעבר היה הבעל צריך לדאוג לפרנס את אשתו, לקנות לה את כל מה שהיא צריכה וגם לשמח אותה, ואילו כיום הדאגה והאהבה לא פחתו, אלא האחריות נחלקת בין שניהם: שני בני הזוג יכולים וצריכים לדאוג זה לזה, לפרנס זה את זה, לשמח זה את זה את ולשמוח זה עם זה.
עברנו לאורך השנים ממצב של "ושימח את אשתו" לפירוש של "ושמח עם אשתו". החיים בעולם המודרני של היום הרבה יותר מורכבים ומלאי צרכים ואתגרים. בני זוג שישכילו בשיתוף אמיתי של שניהם להשתתף בנשיאה המשותפת בעול המשפחתי, בדאגה מאוחדת של שניהם זה לזה ולמשפחתיות, בעז"ה יצליחו לגרום שמחה אמיתית להם ולבני ביתם.

עוד במדור זה

״מה יהיה עם הדור הזה?...״

״מה יהיה עם הדור הזה?...״

ר׳ אריה בינה, ראש ישיבת ׳נתיב מאיר׳ ומייסד ישיבות הסדר…
חינוך ל׳דמוקרטיה׳? ב...בית המדרש!

חינוך ל׳דמוקרטיה׳? ב...בית המדרש!

זכיתי כמה פעמים לקבל עצות והדרכות הלכתיות מהדיין החיפאי הרב…
סיפורים ששמעתי

סיפורים ששמעתי

01 סיפר לי ר׳ מאיר הכהן סינגר: ״גדלתי בארה״ב בתקופה…
על הרב שג"ר – 15 שנים לפטירתו

על הרב שג"ר – 15 שנים לפטירתו

ישבתי כבחור בבית המדרש של ישיבת 'קבר יוסף' בשכם ולמדתי…
הרב שמחה הכהן קוק זצ"ל

הרב שמחה הכהן קוק זצ"ל

01לפני כמה שנים סיפר לי ד״ר ישראל קוגן, קרדיולוג ואיש…
יניח למקדש את אבן הפינה

יניח למקדש את אבן הפינה

01״את אחד המשוריינים שאתה רואה בצידי הדרך לירושלים – אני…
פוסקים ללא אג׳נדה

פוסקים ללא אג׳נדה

״אבל הרב הזה הוא…חרדי״.מיהו הפוסק שעודד ׳חרדים׳ שלא לגור בשכונות…
מ״עיר החסידות״ תל אביב

מ״עיר החסידות״ תל אביב

סיפר לי הרב ישעיהו הדרי זצ״ל על ניצני רעיון ישיבות…
״רגשות מעורבים״ - בין יום הזיכרון ליום העצמאות

״רגשות מעורבים״ - בין יום הזיכרון ליום העצמאות

זקני מאה שערים אמרו לי שהרב קוק היה אהוב מאד…
האם עשיתי רע בכך שבירכתי חייל?

האם עשיתי רע בכך שבירכתי חייל?

אחרי תפילת יזכור לחללי צה״ל, בשביעי של פסח, ניגש אלי…
הקב״ה בוחר ב״תל-אביביים״ שלו

הקב״ה בוחר ב״תל-אביביים״ שלו

שמעתי ממו״ר בעל ״נתיבי ישורון״ שליט״א: פעם דרש מורי חמי…
איך לא יעזבו הילדים את הדרך?

איך לא יעזבו הילדים את הדרך?

סיפר לי איש החסד צביקה הלוי יונגרייז: גדלתי במושב הזורעים…
מה קצר יותר מבו״ה?

מה קצר יותר מבו״ה?

השבוע שאלו אותי תלמידי אם הייתי אצל ר׳ חיים קנייבסקי.…
לא סוגרים את הבריח

לא סוגרים את הבריח

המשפט החזק שתפס אותי השבוע בסיפורים על ר׳ חיים קנייבסקי,…
הוראת הרב: שלא יעבור לבית ספר דתי

הוראת הרב: שלא יעבור לבית ספר דתי

משפחה חזרה בתשובה. אחד הילדים, בכיתה ה׳, השקיע הרבה בהשלמת…
מי מתעניין בצרות שלך

מי מתעניין בצרות שלך

סיפרה לי מישהי מזכרונות ילדותה: ׳בחוה״מ הראשון אחרי שעלינו לארץ,…