מתבונן אני באבני הכותל ונזכר במעמד המיוחד שלאחר מלחמת יום כיפור, משה דיין היה אורח כבוד בישיבת מרכז הרב. האווירה הייתה חגיגית ומרוממת. באותה שנה ניצלנו בנס מהתקפה קטלנית של רוב אויבנו שתוכננה היטב ובאה בהפתעה מסוכנת.
כשהסורים והמצרים פלשו ושעטו עם כוחותיהם וטנקיהם לתחום מדינתנו הקטנה היו מנהיגים כמו מה דיין שחששו מחורבן בית שלישי.
חיילים רבים נהרגו ונפצעו. חיילנו נהגו בגבורה מופלאה, ועצרו בגופם ממש את כוחות האויב. סיפורים אלה נמסרים מאב לבן בהתפעלות רבה שנה אחר שנה. נוכחנו שוב שאנו חיים כאן תחת השגחה א-לוקית צמודה.
הרב צבי יהודה קם על רגליו והסביר למשה דיין ולכל הנוכחים את תפקידנו ושליחותנו בדור הזה.
המסר החד של הרב הדהד באולם שהיה מלא מפה לפה: “כיבוש הארץ ויישובה הם מצוות שמוטלות עלינו כמו על כל דור ודור. אברהם אבינו התחיל בגאולת הארץ כשקנה את מערת המכפלה, עולי מצרים כבשו חלקים גדולים מהארץ המובטחת ועלינו להשלים את המלאכה. כל מטר מארצנו מקודש בקדושה עליונה. אי אפשר לותר על שום חלק של הארץ ואפילו לא הקטן ביותר.
הארץ שייכת לכל עם ישראל ואין לנו זכות מוסרית או ייפויי כוח משפטי לוותר על חלקים מארץ ישראל”.
הראי’’ה קוק תיאר את גאולת מצרים כאביב הניצחי של העולם כולו. כשעם ישראל משתחרר משעבוד זר, יושב לבטח בארצו ומוציא לאור את המוסר הניצחי והערכים הישראליים, הוא מביא אור עצום וגאולה לעולם כולו.
שוחחתי השבוע עם בת דודה שלי מניו-ג’רזי ושאלתי אותה בדאגה אם הם כבר התחסנו. היא צחקה. אף על פי שהם בקבוצת סיכון, לא נראה לה שהם יקבלו תור לחיסון לפני סוף הקיץ. ״אתם בישראל עושים ממש ניסים…” אפילו שהיא אינה אישה מאמינה היא מדגישה לי בכל שיחה כיצד כולם באמריקה מתפעלים מהדוגמה החיובית שהעם היושב בציון נותן לכל אומות העולם.
“אתם מדינה קטנה אבל בעלי רוח איתנה. הובלתם בגבורה את המאבק בקורונה ואתם נותנים לנו הרבה אופטימיות להאמין שגם אנו נוכל לצאת מהמגפה הזו בקרוב. העם בארץ ישראל מוציא לפועל את הגאונות היהודית. אתם דוגמה לעוצמה של אחדות ולדבקות במטרה של ציבור שחייב להגן על עצמו בחזקת ‘אם אין אני לי מי לי…׳ כשאתם מאוחדים אף אחד לא יכול עליכם. אני חשה, כמו הרבה מחברינו היהודים, שאתם נותנים לנו עידוד, בטחון ומוסיפים לגאווה הלאומית שלנו ושל רוב היהודים בעולם. הלוואי שיכולתי לעלות לארץ עם משפחתי”.
סיפרתי לה כיצד עודד אותנו הרב צבי יהודה לפני ארבעים שנה לצאת בהפגנות נגד מסירת סיני לידי המצרים. ‘’תעשו הכול בגדול! תעשו דברים גדולים!’’ כך הייתה הדרכתו המאירה של הרב. כשאנחנו נאבקים על קיומנו, אנחנו חייבים לחשוב רק בגדול. במלחמה שלנו ליישוב הארץ אנו שליחים של עם עתיק הנלחם על זכותו המוסרית לחיות בארץ נחלתו, לשוב אל עצמיותו, ולהוציא לפועל את אמונתו, תרבותו, שפתו ותורתו, גם עבור הדורות הבאים.
מלחמת הקיום שלנו רחוקה מסיום. האיראנים, אומה גדולה וותיקה ומתוחכמת, מאיימים עלינו איום קיומי ומבקשים להשמידנו ממש כפי שביקשו צוררים רבים כמו המן הרשע והצורר הגרמני ימ’’ש.
מי שיקים את הממשלה החדשה חייב להתמודד עם האיום הזה בגבורה (כמעט ללא סיוע אמריקאי) בנחישות ובאומץ רב. הוא בוודאי יקבל סיוע וגיבוי של העם כולו ושל בורא עולם. בזה אין פשרות. רוב אומות העולם עסוקות עדין במיגור הקורונה. זה לא מפריע לכמה מהן לעודד את בית הדין בהאג לעורר שקרים מוסריים נגדנו ולפעול מתוך אנטישמיות גלויה.
והיא שעמדה לאבותינו ולנו…
מהלך הגאולה ממצרים לא תם. הוא ממשיך היום כאן בארץ ישראל. לא רק שאנו נלחמים כל העת על זכויותינו ועצמאותנו, אלא שעיני אומות העולם נשואות למדינה הפצפונת שלנו.
הרב צבי יהודה הדגיש לי במיוחד בערב פסח: “אז יאמרו בגויים הגדיל ה’ לעשות עם אלה…” זה עכשיו! זה מתקיים בנו, ממש בימינו!
חג החרות שלנו, הכללי והפרטי, הוא חג ניצחי. בכל דור ודור חייב אדם לחוש כאילו הוא יצא ממצרים.
זו התחושה האישית שלי בימים אלה. “שבכל דור ודור עומדים עלנו לכלותינו, והקב’’ה מצילנו מידם…” כשם שנגאלנו ממצרים וכל העולם עמד נדהם מול הניסים ומהלך הגאולה הא-לוקי של העם הנפלא הזה, כך נגאל בקרוב, בענק, מהמגפה ומכל צרותינו ומכל מבקשי רעתנו.
“הגדיל ה’ לעשות עימנו, היינו שמחים”.
חג פסח כשר ושמח.
