טור אורח

המוטציה הישראלית

משנות ה-70 החלה להשתרש האמרה “העולם שייך לצעירים” ואכן עוד ועוד פסגות נכבשו על ידי בחורים ובחורות צעירים. אך בישראל, דווקא התחום שמשפיע יותר מכל על חיינו, הפוליטיקה, מודר כמעט לחלוטין מאנשים שלא נמצאים בקבוצת הסיכון לקורונה. בית הנבחרים שלנו, הכנסת, מורכב מנבחרי ציבור, אשר מבחינת הגיל, לא מייצגים את רוב ציבור בוחריהם. בסוף השבוע שעבר נסגרו הרשימות לבחירות הקרובות, עברתי על כולן והרי הממצאים: אין מועמד אחד, במקום ריאלי, מתחת לגיל 30. וחמישה, רק חמישה מועמדים לכנסת ה-24 מתחת לגיל 35: מאי גולן, יוראי להב הרצנו, שירלי פינטו, היבא יזבק, סונדוס סאלח (בכוונת מכוון לא נקבתי רק במספר, אלא בחרתי לציין את כלל השמות, ראיה לכמות המזערית הזו, שנכנסת בשורה אחת).
לא מדובר בתופעה כלל עולמית, אלא בתוצר מקומי: “המוטציה הישראלית”. באוסטריה, פינלנד, אוקראינה ובמדינות נוספות בעולם, הושבעו בשנים האחרונות ראשי מדינות מתחת לגיל 35. בקונגרס האמריקני יש לא מעט נציגים צעירים, כולל חבר בית הנבחרים, מדיסון קותורן, בן ה-25! אך בישראל זה חסר סיכוי, מה שנקרא: “מוטציה משלנו”.

 המוטציה הישראלית לא נוצרה בעקבות אדם שאכל עטלף, אלא ממגוון סיבות סוציולוגיות, אשר בראשן לטעמי, המיליטנטיות הישראלית, זאת שיצרה את ההרגל המגונה שלנו לבחור גנרלים וביטחוניסטים לשעבר ולחשוב כי מדובר במתכון בטוח להצלחה פוליטית. רשימה לא נגמרת של “לשעברים” כמו טל רוסו, עמי איילון, יעקב פרי, עמרם מצנע, דני יתום, איציק מרדכי ועוד אישים ששגשגו במערכת הבטחון אך נכשלו כשלון חרוץ בפוליטיקה, הייתה אמורה בתאוריה, לשנות את המצב. אך, לצערי, הזיכרון הישראלי קצר ואני מקווה שהדבר הטוב היחיד שיצא מסבבי הבחירות האחרונים הוא שאולי, שלושה רמטכ”לים לשעבר שנחלו כשלון מפואר למדי, יערערו תפיסה זו ויפסיקו את “תרבות הלשעברים”.
מעבר לעניין הצבאי עומדת המחשבה כי “מרבה זקנה, מרבה חוכמה” וכי גיל מביא עימו ניסיון נחוץ. לטעמי, טענה זו נהיית פחות ופחות רלוונטית משתי סיבות: הראשונה היא שבעולם המודרני והמהיר שבו אנו חיים, צעירים חווים ניסיון והבנה רחבה, אולי אף יותר מהמבוגרים. וכן מהסיבה הפשוטה כי אולי גיל מביא את יתרון הניסיון, אך הוא מחביא בתוכו חסרונות רבים, ביניהם חוסר רעננות וחוסר יצירתיות מחשבתית. לא פלא בעיניי ששיאן החקיקה בכנסת המתפקדת האחרונה בן 40 (בצלאל סמוטריץ’).
כמאמר הקלישאה “אצבע אחת מופנית החוצה, אך שלוש פנימה” אני בא בטענה גם אלינו, הצעירים.
לפני שנים מספר, התמחתי בלשכתה של חברת הכנסת שרן השכל. יום אחד, בנסיעה לאירוע בצפון, שאלתי אותה “איך יכול להיות שיש כ”כ הרבה פוליטיקאים מושחתים, ולחבריי ולי אין כמעט נציגים שאנחנו סומכים עליהם?” שרן השיבה בשאלה משל עצמה “תגיד, כמה מחבריך פקודים לאחת המפלגות”. כשאמרתי שאיני מכיר אפילו אחד שכזה, היא אמרה שזו בדיוק הבעיה, אנחנו מתלוננים, אבל משאירים את ההגה בידיים של אלו שנמצאים במשכן שנות דור. שרן צודקת, הפקרנו את הזירה הזו וצעירים ישראלים כבר בכלל לא מנסים לתפוס כיסא בקדמת הבמה השלטונית. עליית ערכו של האינדיבידואליזם וירידת ערכה של המדינה, ירידת קרנן של תנועות הנוער, מערכת חינוך שעסוקה בציונים וכמעט לא נוגעת באידיאולוגיה, כל אלו גרמו לכך שזה בכלל לא מעסיק אותנו. לא נוגע בנו.
התבקשתי השבוע לכתוב לעיתון מסוים, טור דעה בנוגע לפוליטיקה באקדמיה – בעד או נגד. בין היתר, כתבתי שם כי, לצערי, השאלה הזו כבר אינה חשובה, שהרי בין כה וכה הסטודנטים שאני מכיר לא כ”כ מתעניינים בפוליטיקה. כשמרצה מהשמאל אומר בשיעור אמירה פרובוקטיבית, סטודנטים מהימין כמעט לא מגיבים ולהיפך. הפוליטיקה הפכה מוקצית מחמת מיאוס בקרבנו.
מכירים את הסצנה הזאת בכתבות טלוויזיה אמריקאיות כששואלים ילדים בגן, “מה הם רוצים לעשות שיהיו גדולים?” וכמחצית מהילדים עונים “להיות נשיא ארצות הברית”. נסו לשאול את אותה שאלה בגן, בכיתה, או באוניברסיטה ישראלית. אני מהמר שתוכלו לספור על יד אחת את מספר העונים “ראש ממשלה” או “חבר כנסת”.
את זה מוטל עלינו לשנות. נדרש מאיתנו למזער את הציניות והזלזול בפוליטיקה ולהחדיר בישראל את חשיבותה. כי כפי שכתבה ויסלבה שימבורסקה: “כָּל הַמַּעֲשִׂים הַיּוֹמְיוֹמִיִּים אוֹ הַלֵּילִיִּים שֶׁלְּךָ, שֶׁלָּנוּ, שֶׁלָּכֶם הֵם מַעֲשִׂים פּוֹלִיטִיִּים”.
אולי בצורה זו נוכל לשנות את המשוואה שבה העולם שייך לצעירים, אבל הכנסת למבוגרים.

עוד במדור זה

שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

״הוא היה עושהכל שביכולתו להרבות אהבה ואיחוד״ בנר שמיני של…
שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

סליחה ראשונה.״מה כותבים בטור סוגר שנה? על סליחה, זה ברור.…
המהפחחחה המשפטית

המהפחחחה המשפטית

01
רבות נכתב ונאמר על הרפורמה במערכת המשפט, כאן ובכלל. נדמה כאילו לא משנה כמה נכתוב ונאמר, תמיד יישאר מה להוסיף. אחרי האירוע ההזוי שהיה השבוע באוניברסיטת תל אביב, בהחלט יש עוד מה לכתוב.
אם לא עקבתם: באוניברסיטת תל אביב נערך ביום ראשון פאנל בנושא הרפורמה המשפטית, בחסות תא הסטודנטים ׳לביא׳ של הליכוד ותא ׳כחול לבן׳. הוזמנו ארבעה: פרופסור רבקה ווייל מאוניברסיטת רייכמן וד״ר דייבי דישטניק מאוניברסיטת תל אביב. היו שם גם עורכת הדין יסכה בינה מ׳התנועה למשילות ודמוקרטיה׳, שבין מייסדיה נמנה שמחה רוטמן, חבר הכנסת ויו״ר ועדת החוקה בהווה, שהוזמן אף הוא לאירוע.
סטודנטים נאורים רבים ניסו למנוע את השתתפותו. מה זה ניסו, הגיעו פיזית עד אליו בטרם הצליח להיכנס לאולם שבו נערך הפאנל. אם לא היו סביבו מאבטחים ושוטרים רבים, ייתכן בהחלט שהאירוע המביש היה נגמר בצורה אחרת. כשרוטמן כבר הצליח להיכנס סטודנטים לא נתנו לו לדבר תוך צרחות ״בושה״, ״פשיסט״ ועוד גינויים שימנים רגילים לספוג, כולל הערה מגברת צעירה שדרשה ממנו להוריד את הכיפה.
הד״ר דישטניק ביקש מהסטודנטים הצרחנים שיתנו לו לדבר: ״אני יכול להסביר למה התוכנית המשפטית גרועה לכלכלה״, אמר מי שמזוהה עם השמאל, אבל זעקות הגוועלד נמשכו והוא אמר בעצב למיקרופון: ״זה גול עצמי מפואר״. הייתי כותב כאן על חוסר היכולת שקיים בקרב חלקים בשמאל לקבל דעות שונות, אבל זה לא הזמן, היה שם משהו חמור יותר שנעשה על ידי כמה עורכי חדשות.
02
אחרי אותו ׳גול עצמי מפואר׳ רוטמן עוד אמר כמה מילים, ואז קרה דבר מדהים: הוא הפך לאשם בגלל שדיבר ואמר מילה אסורה. ״ולכן העדפת לקרוא להם מוגבלים״, שח לו עודד בן עמי במהלך ריאיון שקיים עימו, ובעצם טען שיו״ר ועדת החוקה כינה את המפגינים המטורללים – ״מוגבלים״. רוטמן לא נבהל, לא התנצל והסביר כי תיאר את היכולת של המפגינים לטעון – ״אתם מוגבלים בטיעון שלכם״.
השימוש של רוטמן במילה ׳מוגבלים׳ העלים כמעט לחלוטין את האלימות שספג מחוץ לדיווחים שעלו באתרי החדשות הגדולים, והפך אותו לאשם. הכותרות דיווחו על השימוש במילה הנ״ל במקום לדבר על האלימות, כאילו עורכי החדשות נרמלו את מה שעבר חבר הכנסת מהציונות הדתית. כך נהג גם בן עמי בריאיון שערך עם רוטמן ולא התייחס כלל לאלימות באותו אירוע מביש.
03
בטח אתם חושבים שנפלה טעות בכותרת של הטור שלי, ולא כך הדבר. ערוצי התקשורת והעיתונאים הדגולים נוהגים לעשות שימוש בביטוי השגוי ׳המהפכה המשפטית׳.
את אותו ריאיון מדובר בן עמי פתח בהצגת הכנס בתל אביב ככזה שעסק ב׳מהפכה המשפטית׳, אלא שרוטמן ענה לו כמו שצריך, וכמו שצריך לענות בכל הזדמנות. ״אני חייב לתקן אותך״, פתח והסביר רוטמן, ״הכנס לא עסק במהפכה המשפטית אלא בדרכים לתקן את המהפכה המשפטית, אותה מהפכה משפטית שעשה אהרן ברק אי אז בשנות התשעים״.
אהרן ברק ביצע מחטף לילי ושינה את פני מערכת המשפט הישראלית, והיום משום מה מנסים להציג לנו את הרצון לחזור למערכת הישנה כמהפכה משפטית. לכן זו מהפחחחה משפטית מבחינתי.
04
מילה אחרונה: החודשים האחרונים לימדו אותי שהרפורמה נחוצה עם שינויים כאלה ואחרים. היא באמת נחוצה, אבל מה שעוד יותר נחוץ זה שיח מכבד, שיח שיכול להכיל דעות רבות ומגוונות כמו השיח שהצגנו כאן ב׳גילוי דעת׳ בשבוע שעבר. לדעתי שיח שכזה צריך להיות חשוב לכולנו, גם לחלקים בשמאל שלא מוכנים לקבל את המציאות שמשתנה לנגד עינינו, את הדמוגרפיה שעושה את שלה. כשהשיח ישתנה לא נדבר על רפורמה או על מהפכה, נדבר על תיקונים במערכת המשפט. ■

כמו במגילת רות

כמו במגילת רות

שלמה (סולומון) מולוגטה יחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-23. הוא…
דבר כזה עוד לא קרה לי

דבר כזה עוד לא קרה לי

01לא בטוח שאני עושה את הדבר הנכון, ולמרות זאת אכתוב…
יש לנו פה הכול

יש לנו פה הכול

כילד וכנער, וגם כחייל, יצא לי לראות פעמים רבות את…
חובת מצוות כיבוד הורים

חובת מצוות כיבוד הורים

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
הטובים למשטרה

הטובים למשטרה

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
לא מתנצל על הסרטון<br>של בנות האולפנה

לא מתנצל על הסרטון
של בנות האולפנה

זה קרה בסוף שבוע שעבר, וזה עדיין מרגיז אותי. כמה…
אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

זה קורה פעם בשנה ולמשך מספר שבועות בודדים בלבד: פריחת…
"פורום קהלת אוכלים נזלת"

"פורום קהלת אוכלים נזלת"

01מעולם לא כתבת על אופנה. מצד שני תמיד יש פעם…
קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

01אין טעם להתחמק מזה. הורות. לכתוב על הורות. אז כמו…
הדיקטטורה הישראלית

הדיקטטורה הישראלית

01שלא ישקרו לכם. מה שקורה היום במדינת ישראל זה דיקטטורה.…
להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

01רצח שני האחים לבית משפחת יניב, הלל מנחם ויגל יעקב…
תגיד לי מה אתה רוצה

תגיד לי מה אתה רוצה

01כשקמה עלינו ממשלת בנט-לפיד לא התחברתי בכלל לקריאות "המדינה היהודית…
כך נוטעים היח״צנים

כך נוטעים היח״צנים

01איזה חג יפה הוא ט״ו בשבט. לרוב הוא מספק לנו…