ברוח הזמן

מלחמת הקוממיות של מדינת ישראל עדיין לא תמה

לרגל ימי הזיכרון והעצמאות, התיישבנו לשיחה עם פנחס ולרשטיין, מי שהיה ראש המועצה האזורית מטה בנימין במשך שלושה עשורים. דיברנו, על ההתיישבות ביהודה ושומרון ומחוץ להם, על נוער הגבעות, על ייהוד הגליל והערים המעורבות, וגם - למה לא פוליטיקה: "קשה לי עם הזהויות"

פנחס ולרשטיין

לרגל יום הזיכרון, ומיד לאחריו יום העצמאות, בחרנו לשוחח עם אחת מהדמויות המזוהות ביותר עם התיישבות ביהודה ושומרון, וכפי שתגלו בשורות הבאות, גם מחוץ להם. פנחס ולרשטיין, 73, הוא אחד השמות הבולטים ביותר בהתיישבות, גם היום לאחר 12 שנים בהן הוא לא בתפקיד התיישבותי של ממש באזור.
ולרשטיין נמנה על דור המייסדים של תנועת גוש אמונים המפורסמת. בהיותו בן 26 היה בין מייסדי היישוב עפרה שבמועצה אזורית בנימין, אשר בראשה עמד בשנים 2008-1979. בנוסף, עד 2010 כיהן במשך שנתיים כמנכ"ל מועצת יש"ע ובאותה שנה מונה לאחראי על ההתיישבות בנגב ובגליל של תנועת "אמנה". בשנת 2011 גויס ולרשטיין על ידי השר לפיתוח הנגב והגליל דאז, סילבן שלום, בכדי לתרום מניסיונו ביו"ש להבאת אנשים לנגב ולגליל.
״הישוב צמח בעשרות אחוזים״
במהלך השנים מאז פרישתו ממועצת יש"ע, סייע ליישובי הדרום הסמוכים לרצועת עזה, אך הפעילות שלו באזור נותרה עלומה יחסית ולא מוכרת לציבור הרחב. "היתה לי הזכות, במסגרת 'נגב-גליל', לסייע לבניה וצמיחה של יישובי הספר בעיקר בעוטף עזה", הוא אומר לנו. "המעבר מ'מה עושה המתנחל הדוס שאוכל ערבים לארוחת הבוקר אצלנו בקיבוצים’, היה חוויה מרתקת. כלומר, בעקיפין זכיתי להתחבר לחברה הישראלית, לאנשים שאני מעריץ אותם כחלוצים גם אם תפיסת העולם הפוליטית שלהם אינה זהה לשלי״.
ולרשטיין היה שותף למעבר של חלק מהישובים ממשבר מאוד קשה כתוצאה ממבצע ״צוק איתן״. הוא מספר על התקופה הקשה שחוו הישובים הסמוכים לגדר המערכת ברצועת עזה באותה תקופה, ועל המשמעות עבור הישובים שנמצאים קילומטרים בודדים בלבד מעזה. ״קיבוץ כמו נחל עוז לדוגמה, עבר משבר ועזיבה מאוד גדולה. מיד אחרי צוק איתן, בכיתות ז’-י״ב היו תלמיד אחד ותלמידה אחת בלבד. היום הישוב פורח ויותר מאשר הכפיל את עצמו, הישוב צמח בעשרות אחוזים״.

אש בוערת בחנות ברחוב
טרקטור חורש באדמה

כיצד סייעת להם?
״לעבוד איתם ולהיות שותף לפתיחת מכינה קדם צבאית במקום, בלי לשנות את אופיו של הישוב. כאשר פתאום מגיעים 21 בחורים ובחורות צעירים לישוב שהוא די בדיכאון – זה מוביל מיד לתנופה של שיפוץ דירות, לקליטת צעירים. לאחר מכן פעלנו בשיטת הישובים ביהודה ושומרון – לא לחכות למשתכנים אלא לבנות בתים שיבואו בהמשך. הדבר הנפלא שקרה זה שבכל היישובים ללא יוצא מהכלל, אם זה קיבוץ ארז, כפר עזה, ניר עוז או נחל עוז ועלומים – הגיעו צעירים ולא שינו את אופי הישוב. בזה עסקתי רוב השנים. ממש המשך עשיה של התיישבות עד היום״.
לאחרונה התבקש ולרשטיין להיות יועץ חיצוני לאוסנת קמחי, ראש המנהל לבנייה כפרית במשרד השיכון. ״אני משתתף בחיזוק ההתיישבות ברמת הגולן״, הוא אומר על פעילותו בימים אלה. ״שיטת הבניה בה עשינו שימוש ביהודה ושמרון לא היתה מוכרת בדרום ואינה מוכרת גם ברמת הגולן. אני מנסה להדביק אותם באותה התלהבות ואותו מרץ שצריך לצורך האמונה וההבנה שהיישובים חייבים לגדול ככל האפשר״.
״אנחנו לא כל כך מבינים את רמת מסירות הנפש שם״
מה למדת במהלך השנים האלה?
קודם כל למדתי להעריך את האנשים שמוכנים לחיות באווירה של שניות בודדות עד לרגע שהפצצה מתפוצצת. אתן לך חוויה אישית שתמחיש: בנחל עוז מרגע שיש ‘צבע אדום’ ייקח במקרה הטוב שתיים עד ארבע שניות עד שהמרגמה תתפוצץ. אני זוכר בוקר אחד בעפרה, אני רואה התראת צבע אדום ולאחריה הודיעו שזו היתה התרעת שווא. צלצלתי לאחת המשפחות ואמרתי ‘איזה יופי שזה היה שווא’. הגברת התפרצה בבכי נוראי ולא נרגעה. לא הצלחתי להבין למה. החלטתי שאני יוצא מעפרה לנחל עוז והתקשרתי אליה בדרך, היא הסבירה ואמרה לי משפט מחץ: ‘אתה לא מבין? אני בחרתי על איזה מהילדים שלי לשכב ולהגן עליו ואת איזה להפקיר’״.
״אנחנו לא כל כך מבינים את רמת מסירות הנפש שם. אז הם לא מצביעים כנראה למפלגות להן הייתי רוצה, נכון. אבל האם אני מסוגל לראות בהם חלוצים ולשרת אותם – זאת השאלה. זאת חוויה מכוננת מבחינתי. יש חלוצים נוספים״.
״לייהד הן את הגליל והן את הערים המעורבות״
בראיון לעיתון ״מעריב״ שהתקיים בנובמבר 2021, אמר ראש אט"ל הפורש, אלוף איציק תורג'מן, כי בתרחיש הפרעות הבא, כוחות צה״ל לא יעברו בוואדי ערה בשל החשש ממהומות. השבוע פורסם ב״ישראל היום״ כי לראשונה כוחות הביטחון יתרגלו תרחיש לחימה בוואדי ערה על רקע המצב הביטחוני. הכוחות ידמו את סגירתו של ציר 65, לצורך מעבר של כוחות השתלטות ויחידות מיוחדות לטיפול בהפרות סדר. מתחילת הרמדאן גייסה המשטרה שש פלוגות מג"ב, והתוכנית היא לגייס שתי פלוגות נוספות בהוראת הדרג המדיני.
מה אתה חושב על המצב היום בגליל, בנגב ובערים המעורבות?
״אתה נוגע בנקודה מאוד כואבת ששווה חשבון נפש. כאשר אלוף אומר שבזמן מלחמה צה״ל לא יוכל לעבור בוואדי ערה, למרות התיקון שצה״ל אמר שיוכלו לעבור כי הוא יכשיר כוחות – בעצם האלוף אומר שיש בתוכנו גיס חמישי, וצריך להתמודד עם זה. משימה לא פשוטה. באופן דומה, מה שהיה בפרעות בלוד והערים המעורבות, אי אפשר לטייח את מה שקרה בתחומי מדינת ישראל. לכן, פרק חשוב בנושאים האלה, זו המשימה של לייהד את הגליל והן את הערים המעורבות. מדינת ישראל האולטרה-דמוקרטית לא מעזה לדבר על יהוד הגליל וגם לא על יהוד לוד. המאבק על ארץ ישראל לא הסתיים. טרומפלדור, וחז״ל לפניו, אמר ש’במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון – שם יעבור גבולנו’ – הוא אמר את זה 70 שנה לפני קום המדינה. אין ספק שההתיישבות והמשימות הלאומיות בתוך מדינת ישראל חשובות לא פחות״.

הזכרת את המחרשה והגבול. במהלך השנים היית שותף בהקמתם של עשרות יישובים בבנימין שחלקם הפכו אחר כך למועצות מקומיות. מה עם נוער הגבעות ביהודה ושומרון? מוציאים אותם מתוך השיח הלגיטימי.
״עזוב. צריך להיזהר בהגדרות. יש חוות בודדים שצריך לשאת את אנשיהן על כפיים, הן אמתיות ועוסקות בנושא הזה. יש כאלה שזה רק לצורך הכרזה על זכותנו על הארץ, לא צריך לזלזל אבל זו לא התיישבות. 

נוער הגבעות, אני מחלק בין אלה שהם אנשי אמת – בונים חוות, משקיעים ומתמידים ונמצאים בשטח, לבין אלה שרוצים להגדיר את זכותנו על הארץ. אז בסדר, זה לא דבר רע אבל זה לא מביא התיישבות״.

מה עם ההתיישבות הצעירה? 

״ברובה היתה חייבת להיות מוסדרת, זה לא קורה מסיבות טכניות או לחצים בינלאומיים. עשהאל למשל חייב להיות ישוב מוסדר. יש ישובים שחלקם גם אם מתעלמים מהם ממשיכים לגדול. אני לא רוצה לנקוב בשמות כי אולי מחר ‘המנהל האזרחי’ יפעל נגדם. אני בהחלט חושב שהתיישבות כמו בקדם-ערבה וכד’ – זאת בושה למדינה שהם עדיין לא מוכרים, בין כישובים ובין כשכונות של ישובים ותיקים. ברור שמדובר בהתיישבות, בעשיה התיישבותית, לאומית, גאווה של עם ישראל לראות את הדברים האלה. הם מצליחים ובונים בתי קבע בעשרות ובמאות״. 

 

״קשה לי עם הפוליטיקה״

נעשה מעבר חד לימי הזיכרון והעצמאות. בעצמך נפצעת במלחמת ששת הימים, ובתור ראש מועצה ליווית משפחות רבות שיקיריהן נפלו בקרב או נרצחו בפיגועים.

״נפצעתי במלחמת ששת הימים, בחור צעיר, אבל אני מוכרח להגיד שבימים אלה אני חווה פחות את הבעיה שלי. אם בכל מדינת ישראל היו באינתיפאדה השניה, להערכתי, 1,100-1,200 חללים, רק במטה בנימין לבדה היו מעל 100. בכל הבתים האלה, ראיתי שליחות להיות עם המשפחות בתחושותיהן הקשות, ללוות את היישובים ולראות את החוסן המדהים שלהם. לפעמים אומרים לי ש’במותם ציוו לנו את החיים’ זה מן הפה אל החוץ, אבל כאשר משלמים מחיר דמים כזה ומקבלים חיזוק ממשפחות שכולות, זו לא העוצמה שלך, זו העוצמה שלך כשליח ציבור. כבוד וגאווה להיות שליח של הציבור בזה״. 

ולרשטיין ממשיך ומספר על השנים הקשות ההן: ״בבנימין היו חמש משפחות שלפחות שני בני הזוג נרצחו, לפעמים זה עם ילדים. בין אם זה סחיווסחורדר…״, ראש המועצה לשעבר נעצר בכאב רב כשהוא מזכיר את המשפחה מהישוב נריה, שבאוגוסט 2001 נרצחו ההורים ושלושה מילדיהם בפיגוע הקשה במסעדת "סבארו" בירושלים. ״אלה המשפחות שמחייבות אותנו להבין את המסר שאסור לנו לשכוח, שהמטרה שלנו להיות חלק מהחברה הישראלית. כמו חלוץ צריך להיזהר בזה, כי החלוץ צריך לעבור לפני המחנה ולא להתנתק ממנו, אלא להוות דוגמה. אני חושב שההתיישבות ביהודה ושומרון והגרעינים התורניים הם מושא להערצה ודוגמה. חייבים להמשיך את השליחות הזאת. הלפיד חייב לעבור לדורות הבאים. מלחמת הקוממיות של מדינת ישראל עדיין לא תמה״. 

ממש לסיום. למה אף פעם לא ראינו אותך בפוליטיקה? 

״קודם כל קשה לי עם הפוליטיקה, קשה לי עם האנשים, עם הזהויות. דבר שני, באחריות אני אומר, גם אם הייתי בפוליטיקה שום דבר לא היה יכול להתחרות עם הזכות להיות ראש המועצה האזורית מטה בנימין ושליח של הציבור הזה״.

עוד במדור זה

שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

״הוא היה עושהכל שביכולתו להרבות אהבה ואיחוד״ בנר שמיני של…
שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

סליחה ראשונה.״מה כותבים בטור סוגר שנה? על סליחה, זה ברור.…
המהפחחחה המשפטית

המהפחחחה המשפטית

01
רבות נכתב ונאמר על הרפורמה במערכת המשפט, כאן ובכלל. נדמה כאילו לא משנה כמה נכתוב ונאמר, תמיד יישאר מה להוסיף. אחרי האירוע ההזוי שהיה השבוע באוניברסיטת תל אביב, בהחלט יש עוד מה לכתוב.
אם לא עקבתם: באוניברסיטת תל אביב נערך ביום ראשון פאנל בנושא הרפורמה המשפטית, בחסות תא הסטודנטים ׳לביא׳ של הליכוד ותא ׳כחול לבן׳. הוזמנו ארבעה: פרופסור רבקה ווייל מאוניברסיטת רייכמן וד״ר דייבי דישטניק מאוניברסיטת תל אביב. היו שם גם עורכת הדין יסכה בינה מ׳התנועה למשילות ודמוקרטיה׳, שבין מייסדיה נמנה שמחה רוטמן, חבר הכנסת ויו״ר ועדת החוקה בהווה, שהוזמן אף הוא לאירוע.
סטודנטים נאורים רבים ניסו למנוע את השתתפותו. מה זה ניסו, הגיעו פיזית עד אליו בטרם הצליח להיכנס לאולם שבו נערך הפאנל. אם לא היו סביבו מאבטחים ושוטרים רבים, ייתכן בהחלט שהאירוע המביש היה נגמר בצורה אחרת. כשרוטמן כבר הצליח להיכנס סטודנטים לא נתנו לו לדבר תוך צרחות ״בושה״, ״פשיסט״ ועוד גינויים שימנים רגילים לספוג, כולל הערה מגברת צעירה שדרשה ממנו להוריד את הכיפה.
הד״ר דישטניק ביקש מהסטודנטים הצרחנים שיתנו לו לדבר: ״אני יכול להסביר למה התוכנית המשפטית גרועה לכלכלה״, אמר מי שמזוהה עם השמאל, אבל זעקות הגוועלד נמשכו והוא אמר בעצב למיקרופון: ״זה גול עצמי מפואר״. הייתי כותב כאן על חוסר היכולת שקיים בקרב חלקים בשמאל לקבל דעות שונות, אבל זה לא הזמן, היה שם משהו חמור יותר שנעשה על ידי כמה עורכי חדשות.
02
אחרי אותו ׳גול עצמי מפואר׳ רוטמן עוד אמר כמה מילים, ואז קרה דבר מדהים: הוא הפך לאשם בגלל שדיבר ואמר מילה אסורה. ״ולכן העדפת לקרוא להם מוגבלים״, שח לו עודד בן עמי במהלך ריאיון שקיים עימו, ובעצם טען שיו״ר ועדת החוקה כינה את המפגינים המטורללים – ״מוגבלים״. רוטמן לא נבהל, לא התנצל והסביר כי תיאר את היכולת של המפגינים לטעון – ״אתם מוגבלים בטיעון שלכם״.
השימוש של רוטמן במילה ׳מוגבלים׳ העלים כמעט לחלוטין את האלימות שספג מחוץ לדיווחים שעלו באתרי החדשות הגדולים, והפך אותו לאשם. הכותרות דיווחו על השימוש במילה הנ״ל במקום לדבר על האלימות, כאילו עורכי החדשות נרמלו את מה שעבר חבר הכנסת מהציונות הדתית. כך נהג גם בן עמי בריאיון שערך עם רוטמן ולא התייחס כלל לאלימות באותו אירוע מביש.
03
בטח אתם חושבים שנפלה טעות בכותרת של הטור שלי, ולא כך הדבר. ערוצי התקשורת והעיתונאים הדגולים נוהגים לעשות שימוש בביטוי השגוי ׳המהפכה המשפטית׳.
את אותו ריאיון מדובר בן עמי פתח בהצגת הכנס בתל אביב ככזה שעסק ב׳מהפכה המשפטית׳, אלא שרוטמן ענה לו כמו שצריך, וכמו שצריך לענות בכל הזדמנות. ״אני חייב לתקן אותך״, פתח והסביר רוטמן, ״הכנס לא עסק במהפכה המשפטית אלא בדרכים לתקן את המהפכה המשפטית, אותה מהפכה משפטית שעשה אהרן ברק אי אז בשנות התשעים״.
אהרן ברק ביצע מחטף לילי ושינה את פני מערכת המשפט הישראלית, והיום משום מה מנסים להציג לנו את הרצון לחזור למערכת הישנה כמהפכה משפטית. לכן זו מהפחחחה משפטית מבחינתי.
04
מילה אחרונה: החודשים האחרונים לימדו אותי שהרפורמה נחוצה עם שינויים כאלה ואחרים. היא באמת נחוצה, אבל מה שעוד יותר נחוץ זה שיח מכבד, שיח שיכול להכיל דעות רבות ומגוונות כמו השיח שהצגנו כאן ב׳גילוי דעת׳ בשבוע שעבר. לדעתי שיח שכזה צריך להיות חשוב לכולנו, גם לחלקים בשמאל שלא מוכנים לקבל את המציאות שמשתנה לנגד עינינו, את הדמוגרפיה שעושה את שלה. כשהשיח ישתנה לא נדבר על רפורמה או על מהפכה, נדבר על תיקונים במערכת המשפט. ■

כמו במגילת רות

כמו במגילת רות

שלמה (סולומון) מולוגטה יחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-23. הוא גר עיר צפת עם אימו, עם אחיו הגדול ועם אחותו. המשפחה המיוחדת הזאת עלתה ארצה לפני קצת יותר משנתיים, האב נפטר לפני כשמונה שנים ולא זכה להגיע לישראל. לפני כשנה ושלושה חודשים התגייס שלמה והוא משרת בפיקוד צפון בצפת.
לכבוד חג השבועות שוחחנו עם שלמה, שעוד לומד את השפה העברית. חכמינו ז"ל זיהו את חג השבועות עם יום מתן תורה. היה זה עם ישראל שקיבל על עצמו את התורה מרצון במעמד הר סיני. בהקבלה לכך כמו שאנחנו מכירים, במגילת רות שאותה אנו קוראים בשבועות, רות המואבייה בחרה בלא נודע, נאחזה באמונה, ואמרה לנעמי חמותה: "עמך – עמי, וא-לוקייך – א-לוקיי". הסיפור של שלמה משלב בתוכו את קבלת התורה ואת ההליכה אל הלא ידוע.
הנס הגדול הגיע
סולומון נולד באדיס אבבה. "שם גדלתי, בשכונה בשם לאמלאם מאדה. מגיל שבע, בכל לילה לפני השינה התפללתי לעלות לארץ ישראל ולהצליח בלימודים. סיימתי 12 שנות לימוד באתיופיה, הרחבתי את מקצוע האסטרונומיה, והייתי בדרכי להגיע לאוניברסיטה. הלימודים היו חלק מאוד משמעותי מהחיים שלי וגזלו ממני הרבה מאוד זמן פנוי, כולל זמן של בית כנסת".
סבא וסבתא של שלמה מצד אימו נולדו בגונדר, אמהרה, החלק הצפון המערבי באתיופיה. ״הם גדלו במסורת יהודית אבל הכירו רק את התורה, ׳אורית׳, ולא הכירו את התורה שבעל פה. אימא, שלה חמישה אחים, נולדה בגונדאר, ובצעירותה הלכה הרבה לבית הכנסת, בתגראיי (צפון אתיופיה, א"ה). גם היא וגם אבי היו בעלי נחלה במקום שבו נולדו, אבל עזבו והגיעו לאדיס אבבה. חיכינו כמשפחה 24 שנים בבית שכור כדי שנוכל לעלות לארץ ישראל. באדיס אבבה הם נפגשו עם אבי ושם נולדנו אחי, אחותי ואני".
לפני קצת יותר משנתיים קרה הנס. "קיבלנו את הבשורה שאנחנו בדרך לעלות למדינת החלום שלנו, לארץ אבותינו, למדינת ישראל. התפילות והתקוות שלנו הצליחו. שמחנו מאוד". כאמור, מאז עלייתה ארצה, המשפחה מתגוררת בצפת, במרכז הקליטה ׳כנען-מירון׳, ״שם למדתי כתשעה חודשים על יהדות ושם החלה ההיכרות שלי איתה", מספר שלמה. "באתיופיה, לבית הכנסת הלכתי גם בחגים וגם בצומות, והתפילות ברובן נאמרו באמהרית. שם ידעתי קצת מאוד על היהדות, על התפילות. חיינו לפי המסורת היהודית, אבל אחרי העלייה שלנו עשיתי גיור אורתודוכסי על פי ההלכה דרך קורס נתיב בצבא״.
את הגיור בצבא רצית לעשות או שהיית חייב?
״רציתי. גם אימי, אחי ואחותי עשו גיור פה במרכז קליטה״.
מה אתה יכול לספר על השירות הצבאי?
״אני משרת בתקשוב בפיקוד הצפון, בצפת. הייתי מצטיין פלוגתי של המחזור שלי בקורס נתיב בזיכרון יעקב. בית הדין שלי היה מעניין מאוד והדיינים היו נחמדים. לפני מספר חודשים כבר סיימתי את תהליך הגיור שלי".
ולמה היה חשוב לך לעשות גיור כהלכה?
״היה לי רצון לדעת יותר, לדעת הלכות, להתקרב ליהדות. למדתי את הסיפור שלנו – ׳ביתא ישראל׳, יהדות אתיופיה, חיינו בגלות מאז חורבן בית המקדש השני, בגלל זה לא הכרנו את התורה שבעל פה. אני ציוני ואני אוהב מאוד את ארץ ישראל".
אז היום אתה שומר מצוות?
״כן, מנסה להתחבר ליהדות, להתקרב לקב״ה. לא רק אני, גם המשפחה שלי שומרים מצוות, משפחה דתית״.
זה לא מובן מאליו, לשמור מצוות זה מחייב.
״אתה צודק, אבל זה היה הרצון שלי. כשהייתי ילד תמיד התפללתי. לפני השינה אומנם זה לא היה ׳קריאת שמע שעל המיטה׳, אבל תמיד עשיתי את התפילה שלי. גם בילדות ניסיתי להתקרב לקב״ה״.
איך החיים כאן בישראל?
״חיים מעולים ממש. אני יכול להשוות את החיים שלנו בין החיים שלנו באתיופיה לבין כאן בארץ ישראל, והחיים כאן הרבה יותר טובים. מדינה דמוקרטית, מערכת החוק באתיופיה לא כמו אצלנו, זה לא אותו הדבר. ישראל היא מדינת חוק. אבל, בעיקר ארץ קדושה, ארץ אבותינו, ובמיוחד ירושלים שהייתה החלום שלנו״.
שלמה מבקש לסיים עם כמה נקודות לחג השבועות. ״שם נוסף לחג הוא חג מתן תורה. בני ישראל אחרי יציאת מצרים הגיעו להר סיני וקיבלו מהקב״ה את התורה, את עשרת הדיברות. במעמד הר סיני התרחשו כמה ניסים, המעמד הזה מקודש לעם היהודי. כשמישהו מתגייר, כמו כל היהודים, הנפש שלו הייתה שם במעמד״. בעיני שלמה, ״באותו מעמד בעצם עם ישראל כאילו עשה גיור, הפך לעם קדוש״.
רות בגימטריה זה 606
יש דבר תורה שתרצה לסיים איתו?
"המדרש מספר כי בליל חג השבועות הראשון, הלילה שלפני המאורע החשוב של מתן תורה, בני ישראל הלכו לישון במקום לחכות לקב"ה. כשהתקרב הבוקר, הקב"ה כעס עליהם כדי שיתעוררו ומשה רבינו העיר אותם משנתם. כדי לתקן את מה שהיה הם היו ערים עוד לילה, ובנוסף קיבלו על עצמם שבשנים הבאות לא ישנו וילמדו תורה. את זה למדתי אצל הרב בבית הכנסת. במרכז הקליטה עושים כך גם, בחג השבועות לומדים כל הלילה בבית הכנסת".
שלמה הביא בפניי דרשה נוספת: "בחג שבועות יש מסורת לאכול מוצרי חלב. למדתי שבמעמד הר סיני, בעצם לאחר ה'גיור' שלהם, הם היו צריכים להיטהר. הם קיבלו את ההלכות איך לשחוט ולהכשיר את הבשר שלהם, שהפך מרגע קבלת התורה ללא כשר. האפשרות היחידה שנותרה להם הייתה להשתמש ולאכול מאכלי חלב".
איך אתם עם גימטריה? נסיים עם עוד משהו קצר שהביא בפנינו שלמה, על כך שחז"ל לומדים, כי שמה של רות רומז לכך שהייתה גיורת: "רות בגימטריה זה 606. לפני מעמד התורה היו כבר שבע מצוות בני נוח שבהן מחויב העולם. אומרים שהיא קיבלה את שמה אחרי שהשלימה את ההצטרפות שלה לעם היהודי, כדי לקבל את כל תרי"ג המצוות". ■

דבר כזה עוד לא קרה לי

דבר כזה עוד לא קרה לי

01לא בטוח שאני עושה את הדבר הנכון, ולמרות זאת אכתוב…
יש לנו פה הכול

יש לנו פה הכול

כילד וכנער, וגם כחייל, יצא לי לראות פעמים רבות את…
חובת מצוות כיבוד הורים

חובת מצוות כיבוד הורים

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
הטובים למשטרה

הטובים למשטרה

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
לא מתנצל על הסרטון<br>של בנות האולפנה

לא מתנצל על הסרטון
של בנות האולפנה

זה קרה בסוף שבוע שעבר, וזה עדיין מרגיז אותי. כמה…
אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

זה קורה פעם בשנה ולמשך מספר שבועות בודדים בלבד: פריחת…
קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

01אין טעם להתחמק מזה. הורות. לכתוב על הורות. אז כמו…
הדיקטטורה הישראלית

הדיקטטורה הישראלית

01שלא ישקרו לכם. מה שקורה היום במדינת ישראל זה דיקטטורה.…
להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

01רצח שני האחים לבית משפחת יניב, הלל מנחם ויגל יעקב…
תגיד לי מה אתה רוצה

תגיד לי מה אתה רוצה

01כשקמה עלינו ממשלת בנט-לפיד לא התחברתי בכלל לקריאות "המדינה היהודית…
כך נוטעים היח״צנים

כך נוטעים היח״צנים

01איזה חג יפה הוא ט״ו בשבט. לרוב הוא מספק לנו…
תקשורת גוזמאית

תקשורת גוזמאית

01במוצאי השבת האחרונה נערכה הפגנה גדולה מאוד בתל אביב. להפגנה…