01
בעוד שבוע וחצי נציין שנה ל'הסכם אביתר' שעליו חתמו המתיישבים מול מזכיר הממשלה שלום שלמה, בידיעת שר הביטחון, בני גנץ, וראש הממשלה, נפתלי בנט. היו אלה הימים הראשונים של הממשלה ואלפי המתיישבים היוו סכנה משמעותית לייצוב הממשלה שרק נולדה. ההסכם שנחתם כאמור בראשון ליולי בין אנשי תנועת נחלה ובראשם דניאלה ויס יחד עם ראש מועצת שומרון יוסי דגן, ובין גנץ ובנט כלל שבעה סעיפים. הוחלט כי התושבים יתפנו יחד עם הציוד, צה״ל ייכנס במקומם, מערכת הביטחון תבצע סקר קרקע, ומייד לאחר הסקר האדמות שיימצאו כאדמות מדינה יוכרזו. לאחר ההכרזה תוקם ישיבה עם נוכחות אזרחית מינימלית (של משפחות הישיבה), ו״בהקדם האפשרי״ המדינה תאפשר נוכחות קבע אזרחית במקום. אז מה נשאר מהסכם? מי הרוויח? ומי הפסיד? האם עוד יקום יישוב ומה קרה מאז בשטח?
02
כבר עכשיו ניתן להגיד כי המדינה הפרה את ההסכם שעליו חתמה – אין ישיבה, ההכרזה על אדמות מדינה לא הושלם ומאוד תקוע, ושלא נדבר על הקמת יישוב. בפועל השטח הפך לשטח צבאי סגור ואין אפשרות להגיע אליו. חשוב להדגיש – מרגע החתימה על ההסכם ועד היום הדעות בקרב הימין והמתיישבים חלוקות. המתנגדים להקמת הממשלה טוענים כי ויס ודגן נכנעו אז לימינה ו'לממשלת שמאל', ואילו התומכים בהסכם אמרו שלא יכול היה להיות מצב טוב יותר. או אם נשתמש במילות דניאלה ויס ערב החתימה על ההסכם: ״מי מילל ומי פילל שהממשלה הזו תמצא את הדרך האצילית לשוחח בלי לכופף את היד אחד של השני״. אבל האם פרויקט אביתר נמדד רק במיצוי ההסכם עד תום? לטעמי ממש לא. בראייה כוללת אנשי תנועת נחלה יחד עם דגן, עשו כאן מהלך דרמטי שלא נעשה בשנים האחרונות. ראשית, במקום ישנה נוכחות צבאית קבועה. צה״ל הציב גם כוחות ששומרים על המקום. קודם לכן הגבעה הייתה נטושה לחלוטין ומעת לעת הגיעו אליה פלסטינים מהאזור. כעת, מבחינת אנשי אביתר ונחלה הגבעה 'נכבשה'. שנית, המבנים שהובאו לגבעה נשארו עליה ולא פונו. המבנים אומנם ריקים אך הם מסמלים דבר משמעותי: פינוי המבנים היה מחזיר את המציאות לאחור ואת הגבעה להיות קירחת, ואילו השארת המבנים מסמלת כי פינוי התושבים הוא עניין זמני ובעוד כמה רגעים הם חוזרים להתגורר בבתיהם. שלישית, ואולי הדבר הכי חשוב, במנהל האזרחי פעלו במרץ וביצעו סקר קרקע מהיר ויעיל על האדמות. תוצאות הסקר גילו כי ישנם 60 דונם שיוכלו בסיום הליך ההכרזה להיות אדמות מדינה. המשמעות היא דרמטית, שנים מנסים המתיישבים ליישב את הגבעה ללא הצלחה, וביצוע הסקר מכניס את ההתיישבות בגבעה ל'צנרת' המשימות במנהל.
03
יחד עם זאת המציאות ביהודה ושומרון אחרי הסכם אביתר שונתה באופן משמעותי, בכל הקשור להתמודדות המערכת עם מאחזים. במערכת הביטחון ביצעו תחקיר מעמיק איך 'צץ' להם 'אביתר' מתחת לאף תוך ימים בודדים. מאז אירוע אביתר המנהל האזרחי ומשרד הביטחון פועלים באופן אגרסיבי מול כל מאחז שקם, הפינויים הפכו דחופים יותר ומהירים יותר, נוספו כלי ענישה שבהם שכלול צווים וגם דרישות תשלום עבור כל פינוי מהמפונים. דבר שלא היה עד כה.
לסיכום – אין ספק שאמון המדינה בקרב המתיישבים נפגע דרמטית. גם הסכמים עתידיים בין הצדדים יקבלו כעת יחס שונה. אך יחד עם זאת אביתר היא 'הצלחה התיישבותית'. מהר טרשים קירח שבקושי מוכר לאנשי השומרון, אביתר הפכה לשם השגור בפיות אלפי אנשים. המרחק ליישוב עוד ארוך אבל הדרך אליו נסללה.
בתמונה: בית המדרש באביתר
