שם למעלה כנראה לא רצו אותי כ"כ מוקדם

אני מבין שגזר הדין לא יצא אל הפועל.
“שם למעלה כנראה לא רצו אותי כל כך מוקדם, גזר הדין הוחלף ל-15 שנות מאסר. ישבתי בכלא עכו 13 חודשים עד לפריצה”. הפריצה לכלא עכו הייתה פעולת פשיטה של האצ"ל שנערכה ב-04 במאי 1947, ובמהלכה כוח של הארגון שהתחזה לפלוגת הנדסה בריטית פרץ את חומות כלא עכו. אסירים רבים נמלטו ובהם 41 אסירי אצ"ל ולח"י, שישה מתוכם נהרגו בנסיגה ושמונה נוספים נתפסו והוחזרו לכלא. שלושה לוחמי אצ"ל שנעצרו על ידי הבריטים הוצאו בהמשך להורג. במהלך הפעולה נמלטו גם 182 אסירים ערבים ורובם נתפסו והוחזרו לכלא. הפעולה פגעה ביוקרת הבריטים בעולם ואף השפיעה על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל. “בפריצה לכלא ברחתי חזרה לחזית והמשכתי להילחם בבריטים עד שהם עזבו את הארץ ולא נתפסתי יותר”, מספר יוסק’ה.
במהלך המשא-ומתן שהתקיים טרם הגעת האלטלנה לחופי ישראל בין הנהגת האצ"ל בראשות מנחם בגין ובין נציגי ממשלת ישראל, התגלעו חילוקי דעות קשים בשאלה לאן יועבר הציוד הצבאי שהיה על האונייה. המדינה ראתה במטען הנשק דבר רצוי אך ראתה בפריקת הנשק לידי יחידות חמושות שאינן בפיקוד צה"ל איום על ריבונותה. ההסכם בין פיקוד האצ"ל לבין הממשלה היה שהאונייה תגיע לחוף כפר ויתקין ותפרוק שם את מטענה בחשאי. בשעות הערב המאוחרות ב-20 ביוני הגיעה האונייה לחוף המוסכם ושם הורדו העולים והחלה פריקת הציוד הצבאי. הממשלה החליטה לרכז כוח גדול שירתיע את אנשי האצ"ל מלקחת את הנשק ושימנע קרב במקום. בשעות הבוקר כותר אזור הנחיתה על ידי כוחות מחטיבת אלכסנדרוני ומפקד החטיבה הציב לאנשי אצ"ל אולטימטום: למסור באופן מיידי את הנשק שנפרק מהאונייה לידי צה"ל. במהלך הפריקה התגלתה האונייה בידי האו"ם. בעקבות דחיית האולטימטום על ידי פיקוד האצ"ל, פרצו בשעות הערב של 21 ביוני חילופי אש בין כוחות צה"ל והאצ"ל, אשר בהם נהרגו ארבעה מהאצ"ל ושני חיילים מצה"ל. ליד בית דגן נהרגו שני אנשי אצ"ל נוספים.
איך הגעת לאלטלנה?
“הייתי מפקד פלוגה באצ”ל ומפקדנו מנחם בגין קרא לנו, המפקדים, ואמר שיש אונייה בדרך, האלטלנה, ושהיא תגיע לכפר ויתקין. בגין אמר לי שהוא רוצה שאגיע לשם יחד עם הפלוגה שלי כדי לעזור ולפרוק את הנשק שהאונייה תביא עימה. ואכן הסתערנו על האונייה והתחלנו במלאכה, כתף אל כתף עבדנו שם יחד עם ההגנה כמה שעות, ימות המשיח – אנשי אצ”ל והגנה יחד. פתאום הרגשנו שאנחנו רק אנשי אצ”ל שם, והמשכנו לפרק את האונייה לבד. ובינתיים הם התארגנו ופתחו עלינו באש חזקה מאוד. לא רצינו להתנגד להם, היו לנו הוראות ברורות: “לעולם לא נירה על יהודים”. הם ירו עלינו והשתטחנו על הרצפה. לא תמיד בגין היה המפקד בפעולות, אבל פה כן, הוא רץ בינינו וצעק: “לא לענות באש. במחיר חיינו – לא תהיה מלחמת אחים. חורבן בית ראשון ושני היה בגלל שנאת חינם, לא יהיה חורבן בית שלישי”. הנס הגדול היה שבגין היה המפקד ולא מישהו אחר, הוא מנע מלחמת אחים. היו לנו 16 הרוגים. נכנענו. אסרו אותנו, לקחו לנו טביעות אצבעות ושחררו אותנו כחלק מהסכם בין האצ”ל לבין ההגנה שכולנו מתגייסים לצה”ל”.
מחוף כפר ויתקין הפליגה הספינה ונמלטה דרומה לכיוון תל אביב, בתקווה ששם יוכלו אנשי האצ"ל לפרוק בצורה בטוחה יותר את הנשק שעל סיפונה. לאחר הגעתה לחופי תל אביב בליל 22 ביוני, נעשו ניסיונות נוספים להגיע לעמק השווה אולם ללא הועיל. בבוקר התחדשו חילופי האש, ובשעות אחר הצהריים הורה הפיקוד העליון של צה"ל על הפצצת הספינה. האלטלנה ששרדה מספר קרבות במלחמת העולם השנייה הופגזה ועלתה באש.
מה עשיתם עם מנחם בגין לאחר ההפגזה?
“ירי התותח פגע בנו והאונייה התחילה להתפוצץ. בגין אמר: “אני המפקד ואני קופץ אחרון”. השבתי לו: “סלח לי המפקד אתה קופץ ראשון, אתה המפקד של עם ישראל, לא של האונייה”. לקחתי שני בחורים, הוא נאבק בנו, בקושי הלבשנו לו חגורת הצלה וזרקנו אותו למים. נורתה עלינו אש תופת מאנשי ההגנה ואנחנו במים. הייתה תקופה שהוא היה מזכיר לי: “יוסקה, אתה חושב ששכחתי שארגנת לזרוק אותי למים?”, צוחק יוסק’ה.
במהלך הקרבות שהתנהלו נהרגו 16 מאנשי האצ”ל ועוד שלושה חיילי צה”ל. בדבריו מדגיש יוסק’ה כי: “שלושת ההרוגים של צה”ל לא נהרגו מהאש שלנו. אנחנו לא ירינו”. זמן קצר לאחר שהסתיים האירוע הנורא נעצרו כ-200 אנשי אצ"ל במסגרת מבצע שנקרא על ידי הממשלה מבצע 'טיהור', הארגון פורק ואנשיו השתלבו בצה"ל. בהמשך כחייל בחיל ההנדסה השתתף יוסק’ה בקרבות בסוריה ובלבנון נגד צבאות וישי הצרפתיים. יוסק’ה אומר כי לאחר שחרורו מצה”ל הייתה לו ולכל אנשי האצ”ל ‘נקודה שחורה’, כהגדרתו. “לא יכולתי להתקבל לשום מקום עבודה. בכל מקום אם לא היית איש הגנה – לא יכולת להתקבל לעבודה”.
בשנים שלאחר הצבא שירת את המדינה במשך ארבע שנים וחצי בשליחות באפריקה. בשנת 1957 החל לעבוד כדייל בחברת התעופה אל-על ובהמשך היה מנהל שירותים בטיסה בחברה ובין השאר גייס דיילים ודיילות.

אני מבין שגזר הדין לא יצא אל הפועל.
“שם למעלה כנראה לא רצו אותי כל כך מוקדם, גזר הדין הוחלף ל-15 שנות מאסר. ישבתי בכלא עכו 13 חודשים עד לפריצה”. הפריצה לכלא עכו הייתה פעולת פשיטה של האצ"ל שנערכה ב-04 במאי 1947, ובמהלכה כוח של הארגון שהתחזה לפלוגת הנדסה בריטית פרץ את חומות כלא עכו. אסירים רבים נמלטו ובהם 41 אסירי אצ"ל ולח"י, שישה מתוכם נהרגו בנסיגה ושמונה נוספים נתפסו והוחזרו לכלא. שלושה לוחמי אצ"ל שנעצרו על ידי הבריטים הוצאו בהמשך להורג. במהלך הפעולה נמלטו גם 182 אסירים ערבים ורובם נתפסו והוחזרו לכלא. הפעולה פגעה ביוקרת הבריטים בעולם ואף השפיעה על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל. “בפריצה לכלא ברחתי חזרה לחזית והמשכתי להילחם בבריטים עד שהם עזבו את הארץ ולא נתפסתי יותר”, מספר יוסק’ה.
במהלך המשא-ומתן שהתקיים טרם הגעת האלטלנה לחופי ישראל בין הנהגת האצ"ל בראשות מנחם בגין ובין נציגי ממשלת ישראל, התגלעו חילוקי דעות קשים בשאלה לאן יועבר הציוד הצבאי שהיה על האונייה. המדינה ראתה במטען הנשק דבר רצוי אך ראתה בפריקת הנשק לידי יחידות חמושות שאינן בפיקוד צה"ל איום על ריבונותה. ההסכם בין פיקוד האצ"ל לבין הממשלה היה שהאונייה תגיע לחוף כפר ויתקין ותפרוק שם את מטענה בחשאי. בשעות הערב המאוחרות ב-20 ביוני הגיעה האונייה לחוף המוסכם ושם הורדו העולים והחלה פריקת הציוד הצבאי. הממשלה החליטה לרכז כוח גדול שירתיע את אנשי האצ"ל מלקחת את הנשק ושימנע קרב במקום. בשעות הבוקר כותר אזור הנחיתה על ידי כוחות מחטיבת אלכסנדרוני ומפקד החטיבה הציב לאנשי אצ"ל אולטימטום: למסור באופן מיידי את הנשק שנפרק מהאונייה לידי צה"ל. במהלך הפריקה התגלתה האונייה בידי האו"ם. בעקבות דחיית האולטימטום על ידי פיקוד האצ"ל, פרצו בשעות הערב של 21 ביוני חילופי אש בין כוחות צה"ל והאצ"ל, אשר בהם נהרגו ארבעה מהאצ"ל ושני חיילים מצה"ל. ליד בית דגן נהרגו שני אנשי אצ"ל נוספים.
איך הגעת לאלטלנה?
“הייתי מפקד פלוגה באצ”ל ומפקדנו מנחם בגין קרא לנו, המפקדים, ואמר שיש אונייה בדרך, האלטלנה, ושהיא תגיע לכפר ויתקין. בגין אמר לי שהוא רוצה שאגיע לשם יחד עם הפלוגה שלי כדי לעזור ולפרוק את הנשק שהאונייה תביא עימה. ואכן הסתערנו על האונייה והתחלנו במלאכה, כתף אל כתף עבדנו שם יחד עם ההגנה כמה שעות, ימות המשיח – אנשי אצ”ל והגנה יחד. פתאום הרגשנו שאנחנו רק אנשי אצ”ל שם, והמשכנו לפרק את האונייה לבד. ובינתיים הם התארגנו ופתחו עלינו באש חזקה מאוד. לא רצינו להתנגד להם, היו לנו הוראות ברורות: “לעולם לא נירה על יהודים”. הם ירו עלינו והשתטחנו על הרצפה. לא תמיד בגין היה המפקד בפעולות, אבל פה כן, הוא רץ בינינו וצעק: “לא לענות באש. במחיר חיינו – לא תהיה מלחמת אחים. חורבן בית ראשון ושני היה בגלל שנאת חינם, לא יהיה חורבן בית שלישי”. הנס הגדול היה שבגין היה המפקד ולא מישהו אחר, הוא מנע מלחמת אחים. היו לנו 16 הרוגים. נכנענו. אסרו אותנו, לקחו לנו טביעות אצבעות ושחררו אותנו כחלק מהסכם בין האצ”ל לבין ההגנה שכולנו מתגייסים לצה”ל”.
מחוף כפר ויתקין הפליגה הספינה ונמלטה דרומה לכיוון תל אביב, בתקווה ששם יוכלו אנשי האצ"ל לפרוק בצורה בטוחה יותר את הנשק שעל סיפונה. לאחר הגעתה לחופי תל אביב בליל 22 ביוני, נעשו ניסיונות נוספים להגיע לעמק השווה אולם ללא הועיל. בבוקר התחדשו חילופי האש, ובשעות אחר הצהריים הורה הפיקוד העליון של צה"ל על הפצצת הספינה. האלטלנה ששרדה מספר קרבות במלחמת העולם השנייה הופגזה ועלתה באש.
מה עשיתם עם מנחם בגין לאחר ההפגזה?
“ירי התותח פגע בנו והאונייה התחילה להתפוצץ. בגין אמר: “אני המפקד ואני קופץ אחרון”. השבתי לו: “סלח לי המפקד אתה קופץ ראשון, אתה המפקד של עם ישראל, לא של האונייה”. לקחתי שני בחורים, הוא נאבק בנו, בקושי הלבשנו לו חגורת הצלה וזרקנו אותו למים. נורתה עלינו אש תופת מאנשי ההגנה ואנחנו במים. הייתה תקופה שהוא היה מזכיר לי: “יוסקה, אתה חושב ששכחתי שארגנת לזרוק אותי למים?”, צוחק יוסק’ה.
במהלך הקרבות שהתנהלו נהרגו 16 מאנשי האצ”ל ועוד שלושה חיילי צה”ל. בדבריו מדגיש יוסק’ה כי: “שלושת ההרוגים של צה”ל לא נהרגו מהאש שלנו. אנחנו לא ירינו”. זמן קצר לאחר שהסתיים האירוע הנורא נעצרו כ-200 אנשי אצ"ל במסגרת מבצע שנקרא על ידי הממשלה מבצע 'טיהור', הארגון פורק ואנשיו השתלבו בצה"ל. בהמשך כחייל בחיל ההנדסה השתתף יוסק’ה בקרבות בסוריה ובלבנון נגד צבאות וישי הצרפתיים. יוסק’ה אומר כי לאחר שחרורו מצה”ל הייתה לו ולכל אנשי האצ”ל ‘נקודה שחורה’, כהגדרתו. “לא יכולתי להתקבל לשום מקום עבודה. בכל מקום אם לא היית איש הגנה – לא יכולת להתקבל לעבודה”.
בשנים שלאחר הצבא שירת את המדינה במשך ארבע שנים וחצי בשליחות באפריקה. בשנת 1957 החל לעבוד כדייל בחברת התעופה אל-על ובהמשך היה מנהל שירותים בטיסה בחברה ובין השאר גייס דיילים ודיילות.