01
"אשתי על הקו, היא רוצה לדבר איתך" אומר לי אברהם סנדק. "בבקשה", עניתי. "קראתי את מה שכתבת בטור שלך ב'גילוי דעת' אודות המקרה של בני אהוביה. ואני מאוד כועסת עליך", אמרה לי איילת סנדק. "חבל לי שכך את מרגישה, אבל מדוע את כועסת?" שאלתי. "כי בחרת לכתוב שלעולם לא נדע מה קרה שם באותן דקות לפני שבני מצא את מותו. כתבת שהצדק כבר לא יעשה בעוד שאנחנו נאבקים מול כל העולם ומנסים, למרות שאין הרבה סיכויי, להבין מה קרה שם בדיוק". נדהמתי, והאמת הרגשתי לא כל כך נעים. "הבנתי" עניתי לאיילה.
השיחה הזו התרחשה לפני כמה חודשים אז כתבתי כי בסיפור סנדק, בגלל מחדלי החקירה הזועקים לשמיים שבוצעו בשעות הראשונות לאחר התאונה לעולם הצדק לא יעשה. אז, ואגב גם היום, בטח אחרי שיועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט החליט לסגור את התיק נגד השוטרים ולהעמיד לדין את הנערים, אני חושב שראייתית הסיכוי למצוא משהו ולחקור את הפרשה באופן צודק הוא קלוש. אבל למדתי שהמאבק חייב להימשך. נכון שבזמן שאתם מחזיקים את הגיליון כולם מדברים על הממשלה החדשה ועל חלוקת התיקים. עוד נדבר גם על זה. אבל את הטור הנוכחי חשוב לי להקדיש לאהוביה סנדק ז"ל.
02
בימים אלו מציינים שנתיים למותו של אהוביה סנדק ז"ל נער גבעות שהתגורר בגבעות בנימין וגדל ביישוב בת עין שבגוש עציון. לפני שנתיים, שעות לאחר מציאת גופתה של אסתר הורגן ז"ל שנרצחה בפיגוע קשה ביער ריחן שבצפון השומרון, דלקו בלשי ימ"ר ש"י אחר רכב ובו כמה נערי גבעות. לטענתם לאחר שקיבלו דיווח כי הנערים מיידים אבנים לעבר כלי רכב פלשתינים. המרדף היה מסוכן מתחילתו. רכב הנערים סטה מהנתיב ובשלב מסוים בכביש צר נוצר מגע בין כלי הרכב. כתוצאה ממנו התהפך רכבם של הנערים וגופתו של אהוביה נמצאה מתחת לגלגלי הרכב רק לאחר זמן רב. במח"ש החלו לחקור את התאונה בניסיון לקבוע האם השוטרים עשו שימוש בפרקטיקה אסורה על פי החוק של ניגוח כלי הרכב ובכך גרמו למותו של אהוביה ז"ל.
אלא שאז התרחשה שרשרת מחדלים בלתי נתפסת שעד היום משבשת את היכולת לחקור את התיק בצורה ראויה. השוטרים, על אף שנהרג ילד בתאונה שעשו, לא זומנו להיחקר במח"ש. וכאשר זומנו, הם המתינו בחוץ ואז נשלחו הביתה לאחר שלא נחקרו כלל. חוקרים במח"ש הודרו מצוות החקירה, ונחתם הסכם סודיות עם היועמ"ש אודות התיק. באופן הזוי וחריג הוקם צוות חקירה משותף למשטרה ולמח"ש שיחקרו את הנערים והשוטרים. התיק שכב במשרדי מח"ש חודשים ארוכים מבלי שקיבלו בו הכרעה תוך עינוי דין לאברהם ואיילה שרק בקשו צדק עבור בנם. והיו עוד מחדלים. בעקבות חשיפת המחדלים הללו הקים חבר הכנסת איתמר בן גביר ועדה בכנסת. בגלל מצבה של הממשלה וסדר היום הפוליטי הוועדה לא הועילה הרבה.
03
מאז האירוע הקשה חלו שינויים משמעותיים, כמובן אצל משפחת סנדק, אבל גם בכל הקשור לטיפול בנערי הגבעות ונראות שלהם בציבור. נוצר גרעין מחאות ששטף את כל הארץ וגם היום מוכן ליום פקודה. סרטי תדמית וכתבות רבות נעשו על נוער הגבעות שהיום כבר הרבה יותר פתוח לציבור הרחב. אברהם ואיילה הקימו מוקד לתלונות נגד המשטרה. הם הובילו מחד קו מאוד ביקורתי כלפי המערכת ובמקביל שמרו על ממלכתיות. וכמובן שעוסקים בזיכרון של בנם אהוביה. לנערים שהיו עם אהוביה ז"ל ברכב מצפה משפט, ובימים אלו עמלים עורכי הדין של ארגון "חוננו" על קווי ההגנה, זאת מתוך מטרה לחשוף כמה שיותר פרטים דווקא על התנהלות השוטרים בדקות שלאחר התאונה. כל אלו ללמדנו שהמאבק ממשיך. על אף שנראה כי הפרשה ירדה מסדר היום הציבורי ואולי הסיכוי לאמת קלוש נראה כי יש אנשים כמו אברהם ואיילה שלא ירפו עד שיצליחו להביא לאמת. ולי נותר , בטח אחרי השיחה ההיא עם איילה להגיד "הלוואי וטעיתי". הלוואי והזוג המופלא הזה שלמדתי להכיר בנסיבות מצערות יצליח לברר את האמת על האירוע שטלטל מדינה שלמה
