בדרך לכותל

הגשם ישטוף את הדמעות

פארק הזה"ב, גילוי דעת
ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה

01
שבת של אמונה עברה על כוחותינו. תפילתם של עוברי דרכים לא התקבלה. גשם של ברכה הרווה את אדמת ארצנו האהובה. שש וצוהל, דילגתי בין השלוליות כל הדרך אל כותלנו. כל זה כדי לחגוג שבת חנוכה וראש חודש טבת. אכן זו הייתה השבת הכי שמחה והכי קצרה בחורף הזה. את המתנות הקטנות והגדולות, שה׳ שולח לי, אני משתדל לאמץ בשתי ידיים, מתוך הכרת הטוב, בהלל והודיה.
למרות שגשמי הברכה מיעטו את זרם הצועדים לכותל וטיפות הגשם לא אפשרו להוציא את ספרי התורה אל הרחבה הפתוחה – כל המניינים והתפילות התקיימו כסדרם עם שלושה ספרי תורה לכל מניין! ועוד בונוס מיוחד – מגילת קלף של ספר זכריה הנביא להפטרת שבת חנוכה – ״רוני ושמחי בת ציון״. הגשם המתוק חימם ואיחד את לבבות המתפללים בכותל והאווירה הייתה חגיגית ומרוממת.
הגבאי הוותיק, גבי שיינין, חילק לילדי הכותל, כמנהגו בחנוכה, מטבעות כסף… ממולאים בשוקולד.
חנוכיה גדולת ממדים הוצבה, כבכל שנה, על ידי ״הקרן למורשת הכותל״ בסמוך לאבנים היקרות. נרותיה האירו את הלבבות וחממו את נדבכי החומה המערבית, ששרדה בדרך נס ולא נפרצה על ידי היוונים והרומאים. כמאמר הנביא זכריה ״האבן הראשה תשואות חן חן לה…״.
זכיתי גם לפגוש חברים רבים ויקרים, שעלו לירושלים מכל קצוות הארץ והעולם לחגוג בכותל את ימי החנוכה, בסמוך למקום הנס. לא אפרטם כי רבים הם…
רק אזכיר אורח חשוב במניין שלנו – הרב דובב בינדיגר, מהיישוב נריה. הרב דובב הוא רב המרכז הרפואי ״הלל יפה״ ובנו של חבר יקר במניין שלנו, ר׳ גרשון בינדיגר, שצועד בכל שבת, לפנות בוקר, במשך שנים רבות, חורף וקיץ, משכונת רמות הרחוקה אל הכותל המערבי.
אזכיר כאן עוד אורח יקר. יוסי הרשקו, מעלי זהב, אחיו של ר׳ עידן הרשקו. עידן יבדל״א, היה מדריכו של האהוב של אביה שלנו, בישיבה התיכונית לפני כמעט 20 שנה. אנו חשים, הדדית, עם העידנים, כמשפחה מגובשת ואוהבת, עד היום.
02
בנר שישי בערב, חזרנו מהחופשה המשפחתית, השנתית, המופלאה שלנו, באילת. ידוע לכל, שאם אתם רוצים לפגוש מישהו שלא ראיתם זמן רב, כדאי לכם לרדת בחנוכה לאילת…
ניצלנו כל רגע. נהנינו מאד יחד עם הילדים, הנכדים, החתנים והכלות. זכינו השנה גם להצטרפותם של משפחת צוקר, הכוהנים מבית אל, מחותננו היקרים. נופש של ״הכול כלול״. ב״ה.
הדלקת נרות חנוכה, ערב ערב, על שולחן אחד, יחד עם עוד 200 משפחות, חילונים, דתיים וחרדים, היא חגיגה מרוממת של פרסומי ניסא, מתוך שמחה של איחוד לבבות וקיבוץ גלויות, שקשה לתאר במילים.
בדרך הביתה עצרנו לביקור חולים קצר בבית משפחת הרב צבי קוסטינר ראש ישיבת ״מדברה כעדן״, במצפה רמון.
זכינו להתפלל בבית הכנסת החדש והמהודר – ״משכן אהוד״, שנבנה ע״ש הרב אהוד ברזילי, זצ״ל, ממש לאחרונה, על ידי הקהילה התורנית במצפה רמון וקהילת האברכים הרמי״ם ובוגרי הישיבה.
שמענו שני שיעורים של הרב צבי והתענגנו על ספינג׳ים מתוקים מפרי ידיה של רעייתו, זיוה קוסטינר, היועצת המעמיקה והמוכשרת, שמתנגדת בתקיפות שנקרא לה הרבנית.
תענוג לראות, כיצד מצפה רמון מתפתחת וצומחת רוחנית, חברתית וגשמית וכיצד קהילת בוגרי ישיבת מדברה כעדן, כשמה כן היא, תורמת לשגשוגו של היישוב. מאות רבות של בחורים ואברכים לומדים בישיבה. חלק מהבוגרים עובדים בחקלאות, מטפחים כרמים ומטעים, חלקם פעילים בתורה, בחינוך, ברווחה, ובכל רבדי החיים ביישוב הציורי, הצופה אל נופי בראשית.
לאחרונה, קיבלה הקהילה בשורה משמחת. הודות למאמצי שליחי הציבור האכפתיים, שניהלו שיח נעים ומשכנע עם הנהלת העסק, ביוזמתו של חבר הקהילה, ר׳ בועז איגרא, בסניף רשת הגלידריות האהובה ״גולדה״, נענו לבקשת הקהילה והחליטו לסגור לאלתר את הסניף במצפה רמון בשבתות ובחגים. דבר זה, מאפשר לסניף לקבל תעודת כשרות מהרבנות המקומית, שבראשה עומד הרב, גד רווח שליט״א, שנכנס לתפקידו ממש לאחרונה, לאחר שהרב הוותיק של מצפה רמון, הרב דניאל בר מוחא, זצ״ל, הלך לעולמו.
נכנסנו לסניף גולדה במצפה וערכנו שם קנייה נחמדה, כדי לחזק אותם במהלך האמיץ – סגירת הסניף בשבתות ובחגי ישראל, שעה שהמוני ישראלים מגיעים, עם הג׳יפים הבוהקים, לחרוש את שבילי מכתש רמון…
יהי רצון שזו תהיה דוגמה מוצלחת לעוד עסקים בכל רחבי הארץ.
03
בעודי כותב שורות אלו, קיבלתי את הבשורה המרה, שמורי ורבי, הרב חיים דרוקמן, עלה בסערה לגנזי מרומים.
צמרמורת קשה אחזה בי.
מחשבותיי הנוגות לוקחות אותי אל חורף ה׳תרמ״ב, י״ד באדר א׳. גשם שוטף. כדרכי, שהיתי ליד מיטתו של מורי ורבי, הרב צבי יהודה, במרכז הרפואי ״שערי צדק״, הרב הישיש לא חש בטוב. הרופאים הוציאו אותנו בבהילות החוצה. לאחר זמן, שנדמה לי כנצח, יצאו אלינו עם את הבשורה המרה – הרב האהוב כבר לא איתנו.
ההלוויה יצאה ממרכז הרב ועברה ברחובות שכונת גאולה שם התגורר במשך עשרות שנים, עברה ליד ״בית הרב״ והישיבה הישנה, ברחוב הרב קוק ומשם להר הזיתים.
את המיטה נשאו תלמידיו. ביניהם הרב חיים דרוקמן, הרב אליעזר ולדמן, הרבנים צפניה דרורי וזלמן מלמד יבדל״א ועוד אלפים רבים.
הגשם חדר לעצמותיי ושטף גם את הדמעות. רצתי לפני המיטה. צילמתי מגגות הבתים את השיירה הארוכה ללא סוף, עשרות אלפים הולכים ובוכים. נהי בכי תמרורים נבלע ברעם הברקים והרעמים.
בזווית עיני ראיתי את הרב חיים דרוקמן בוכה בכי מר ודמעותיו מצטרפות לבכיים של ענני הכבוד שליוו את המסע הכואב הזה.
הרב צבי יהודה עודד כל תלמיד חכם, ששימש בתפקיד רבני וחינוכי, ללבוש חליפה ולחבוש מגבעת. נזכרתי כיצד תלמידים באו בשאלה לרב צבי יהודה, כיצד הרב לא מעיר לתלמידו המובהק, הרב חיים דרוקמן, שלמרות תפקידו כראש ישיבה מתלבש כ׳קיבוצניק׳ – בסנדלים תנכיות עם גרביים, כיפה סרוגה וחולצה צבעונית…
אני זוכר את החיוך של הרצי״ק, שהסגיר אין סוף חום וחיבה ענקית, עת ענה לשאלה הזו, בפעם המי יודע כמה: ״חיימק׳ה הוא משהו מיוחד…״. הרב קוק התייחס לתלמידו, ר׳ חיים כבן זקונים אהוב ונערץ במיוחד.
כן. ר׳ חיים היה ונותר משהו מיוחד – כור להבה של אהבה יוקדת לכל תלמיד ולכל אחד ואחת מישראל. מסירות בלתי פוסקת על צורכי העם, הצבא והמדינה.
מצד אחד – מחויבות, ללא גבול, להפצת התורה ולקירוב לבבות באהבה. מצד שני – מלחמה אמיצה להצלת דמותה של מדינת ישראל ושמירה על כל רגב אדמה של הארץ הטובה.
זכיתי לשמוע שיעורים רבים של ר׳ חיים בישיבת מרכז הרב וגם בביתו שבמרכז שפירא. שיעורים בכתבי הראי״ה והרב צבי יהודה, שיעורי תנ״ך ועוד. השיעורים עסקו בהבנת החיים והמשימות בדורנו, לברור הרצון הא-לוקי בדור הגאולה ורוממו את השומעים להתחבר, להבין ולהקשיב לדרכם החינוכית והאמונית הייחודית, של מרן הראי״ה ובנו.
בהושענא רבה, מידי שנה, בהר הזיתים, אנו מפיקים כבר כ-15 שנה, ליל לימוד מרתק. הרב דרוקמן, למרות גילו המתקדם, הגיע במסירות, באופן קבוע, ב-2 אחר חצות, להר הזיתים, כדי לתת שיעור מעורר ומחייה למאות עולי הרגל. הרב הישיש הביא אתו להר הזיתים, אנרגיות מטורפות שעוררו את הקהל כאילו עלה עמוד השחר. הרב הדביק את כל השומעים בהתלהבות יוקדת של חום אהבת התורה.
בסוכות האחרון, שלא כבכל שנה, בשל מצבו הרפואי, לא ראיתי לנכון להטריח את הרב לעלות להר הזיתים בעיצומו של הלילה. העזתי לבקש מהרב שיקדיש לנו כשעה בביתו לשיעור מצולם ומוסרט, אותו נקרין בהושענא רבה בהר הזיתים.
הרב נענה ברצון וזכיתי, עם בני, צבי יהודה, יבדל״א, לשיעור פרטי.
למרות גילו המופלג ולמרות שלא היה בקו הבריאות, הרב חיים נתן לנו שיעור מלא חיים, שנבע כמעיין המתגבר, בחיוניות מופלאה האופיינית רק לו. הרב היה חד, צלול, מרענן, מחייה, שופע במקורות ובחידושים. שאלנו שאלות והרב ענה באריכות.
הקרנו את הסרט על מסך גדול, בליל הלימוד בהר הזיתים והייתה לכולנו תחושה כאילו הרב נמצא עם הלומדים. מעודד ומחזק.
הרב התייחס אלינו ולכל תלמידיו כבנים ממש. התעניין, שאל לשלומנו ברצינות רבה, חיזק, עודד, נתן עצה ותושייה וסייע בהארת דרכנו.
אכן, כולם היו בניו – ר׳ חיים אימץ את דרכו של מורו ורבו, הרב צבי יהודה, שהתייחס לכל תלמידיו כבנים ממש.
בשנים ששימשתי את הרצי״ק זצ״ל, הרב ביקש ממני, מספר פעמים, לקרא לר׳ חיים להתייעצות. זכיתי להשתתף בכמה מפגישותיהם והיה ברור לי שהרב צבי יהודה מתגעגע לבנו האהוב, הרגשתי בעליל, שהרב החשיב מאד את דעותיו ורעיונותיו של ר׳ חיים.
אין לי ספק שבדקות אלו ממש מתקיים דיון דחוף בישיבה של מעלה שבראשו ניצבים המנהיגים – הראי״ה, הרצי״ק, והנזיר הירושלמי ואיתם תלמידיהם המופלאים – הרב שלמה גורן, הרב מוטי שטרנברג, הרב הלל פלסר, הרב ולדמן, הרב ברמסון, הרב בני אייזנר, הרב אהוד ברזילי, חכם ישועה בן שושן, הרבנית חנה טאו, הרב אברהם אלקנה שפירא, הרב פרום, הרב ישראלי, הרב יהושע רוזן, הרב יהושע צוקרמן, הרב אלישע וישליצקי הרב שמעון בירן הי״ד, ועוד ועוד.
נותרנו יתומים.
רק מלאכי השרת ישמעו מה יבקשו תלמידי הראי״ה עלינו – על דור התקומה.
מי ינהיג אותנו כאן בארץ? ימים יגידו.
קצרה היריעה מלתאר כאן את תרומתו העצומה של ר׳ חיים דרוקמן לעיצוב דור הכיפות הסרוגות ועולמם התורני בפרט וצביון מדינת ישראל בכלל.
שוחחתי השבוע עם כמה מנהיגי תורה סרוגים והיה ברור לכולם שעול גדול נפל על כתפיהם לשאת את הלפיד שהותיר בידם ר׳ חיים, הלאה, במעלה הדרך אל הגאולה השלמה.
04
כשנודע לי מועד הלוויה של מו״ר חיים דרוקמן זצ״ל, התייעצתי עם רבנים – האם לבטל את אירוע ״פארק הזה״ב – חמ״ד על גלגלים״, שקבענו לקיים גם השנה בזאת חנכה, בהר הזיתים. חשתי כי בלתי אפשרי לקיים אירוע כה גדול בשעה שכב׳ מורנו ורבנו, הטהור והאהוב, ר׳ חיים, מוטל לפנינו. כולם חיזקו אותי לא לדחות, אלא לקיים את האירוע המציל חיים, תרתי משמע.
השנה, לראשונה מאז ומעולם, התכוונתי להשיק במקביל לפארק הזה״ב גם יום עיון תורני גדול בבית המדרש של ישיבת ״בית אורות״, בו ישתתפו גדולי הרבנים, בנושא ״הגבורה שבזהירות בדרכים״. מכיוון שהרבנים נסעו ללוויה במרכז שפירא, נאלצנו לדחות את יום העיון.
לעומת זאת את פארק הזה״ב הענק, קיימנו בבית אורות, בגשם שוטף ובהשתתפות מאות משפחות יקרות שעלו לירושלים מכל רחבי הארץ.
בהפוגות הגשמים ערכנו תצפיות מצפון הר הזיתים אל עבר הר הבית, אולי הפעם מצפון תיפתח הטובה…
בנינו אוהלי ענק ומילאנו אותם בשלל סימולטורים משוכללים, לתרגול נהיגה בטוחה ברכב, בקורקינט חשמלי, באופניים חשמליים, במעברי חציה ועוד. הבאנו עשרות אטרקציות והצגות חדשות והוספנו חדרי הפעלה וסדנאות יצירה.
חילקנו כאלף סופגניות והגרלנו עשרות פרסים יקרי ערך, זוגות רבים של אופניים משוכללים, שעוני יד יוקרתיים, חבילות שי מתוקות של ״מנטוס״, סדרות מרתקות של ספרי הרב יוני לביא ועוד ועוד.
במרכז האוהל הגדול הצבנו מסך ענק, שעליו הוקרן מסע הלוויה בשידור ישיר.
הרב דוב ליאור, שליט״א, שמתגורר בבית אורות, הגיע לברך ולחזק את המשתתפים בפארק הזה״ב, והדגיש את חובת ״ונשמרתם״ שהיא ממש דאורייתא.
הרב ליאור סיפר למאות הנוכחים כי הוא הנהיג בקהילתו מנהג שאדם שנסע במשך השבוע נסיעה בין עירונית, יעלה לתורה ויברך ״הגומל״, בשם מלכות, ויתכוון להוציא ידי חובה את כל בני הקהילה, שנסעו אף הם נסיעה בין עירונית, באותו שבוע.
תודה לכול המסייעים, המעודדים והמחזקים – לרב דוב ליאור שליט״א, לרב מיכה הלוי שליט״א, למשרד ירושלים-מורשת, לפמ״י, למינהל החמ״ד במשרד החינוך, לחגית משה – סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק החינוך, למטה הבטיחות של עיריית ירושלים, לצוות קרן אביה, לאגף תרבות יהודית במשרד החינוך, לצוות תרבות תורנית בעיריית ירושלים, לעדינה תבור, לברוך פרויינד, לגילעד גולדברג, למלכי וייס, לרב דביר ואירית כהן ומשפחתה, לאריאל קופלד, לאודי מרשה, לקייטרינג שיפון פלוס, לחכם חביב יפרח, לצוות טיק צ׳אק, לאבי שמשי ולצוות ערוץ 7, לצוות כיפה, לצוות גילוי דעת, לתלמידי בית המדרש הירושלמי לבוגרי צבא בבית אורות, למפקדי ולשוטרי משטרת מרחב שלם ולשוטרי תחנת המשטרה בהר הזיתים ועוד. כולכם שותפים בהצלת חיים.
שבת שלום של ישועות, נחמות גדולות, הנהגה תורנית מחוזקת ומתחזקת, ממשלה ערכית ועוצמתית וכמובן – תחיית המתים.

ישראל גולדברג עם הרב דרוקמן זצ"ל

בתמונה הראשית: פארק הזה"ב

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…