רבים מיקירנו שיצאו לקרב כתבו צוואה משתף בשלוש צוואות של נופלים והלוואי שנהיה ראויים לצוואתם.
מכתב אחרון שכתב סרן לירון שניר הי"ד לפני הכניסה לעזה.
זה סוף סוף קורה, כבר התחלתי לאבד תקווה שניכנס,וב"ה יש לי את הזכות לקחת חלק במלחמה ולהיות בתוך עזה, להלחם, להחזיר את הכבוד של צהל ועם ישראל,ובעיקר לדאוג שלעולם לא עוד!
מה שהיה זה לא מה שיהיה, ואנחנו חזקים יותר,טובים יותר,מוסריים יותר, ולנו יש את התביעה האמיתית על החיים ועל הקיום שלנו בארץ ישראל וזה הזמן לומר זאת בברור לעצמנו ולכל העולם,עם ישראל חזק,וכל מי שינסה או ירצה לפגוע בנו,יקרה לו מה שקרה לחמאס. יש עוצמות בעם,יש אחדות,וכואב שהקב"ה צריך להראות לנו את זה בדרך הקשה. אבל אני שמח שמתגלים ויוצאים לפועל כל העוצמות והאחדות העם.
ועכשיו זה תורי, להיות,להלחם להעז ולפקד על צוות בעת הזאת,במלחמה הזאת. בעוז וענווה אמלא את התפקיד ואוביל את הצוות בקרב.
אנחנו חזקים ומלאים בעוצמות, שמח על הזכות לקחת חלק!
אם חלילה יקרה לי משהו,אני אוהב את המשפחה שלי,ובזכותם אני מי שאני.
צריך לזכור להיות בגדלות,לאהוב את החיים ותמיד להוסיף טוב בעולם. לשמח אנשים,לראות את החלש ולעזור לו. לחייך לאנשים,לזרוק מילה טובה.
להיות טוב זאת השאיפה,טוב לכל,וזה לא עולה לנו כלום,להיות טובים ולעשות טוב.
שמח על החיים ועל מה שעשיתי והייתי,עבור העם שלי,עבור מי שהיה סביבי לאורך השנים והצלחתי להשפיע עליו טוב, אנחנו צריכים להיות טובים ולעשות טוב!
סמ"ר שי ארווס הי"ד לוחם גבעתי שנפל ברצועת עזה כתב בצוואתו:
"להדר האהובה שלי, אמא יקרה שלי, אבא הכי טוב בעולם וכל האחים שלי… והמשפחה הקרובה.
שתדעו כמה אני מתגעגע אליכם ואוהב אתכם והאמת ששמחתי לעשות את מה שאני עושה, להציל אנשים ולשמור על המדינה כי זה משהו שתמיד רציתי, משהו שתמיד היה חלק ממני מאז שהייתי קטן ועכשיו היתה לי הזדמנות לעשות זאת ולתת מעצמי גם למדינה.
אז שתדעו שכל זה לא היה לחינם והיה שווה את זה. שכל עם ישראל ימשיך במסורת הזאת ולאהוב את המדינה כי אנשים לא נפלו פה סתם.
ויש אנשים שצריכים לשמור פה. אני יודע שזה יהיה קשה אבל אני רוצה שתמשיכו איך שאתם.
תמשיכו בחיים תנו מעצמכם כמה שאתם רק יכולים, שתהיו משפחה מאוחדת.
והדר אהובה שלי, שתמשיכי בשלך, זה יהיה קשה אבל אני באמת רוצה שתהיי מאושרת כמו עכשיו שתמשיכי הלאה.
לכל חבריי הקרובים אני אוהב אתכם ומעריך אתכם על כל החיים והחוויות שעברנו ביחד.
היה כיף נהניתי מאוד והיה לי חיים מאושרים.
סבא, אני יודע שתמיד האמנת בי והיית מאוד גאה בי שהייתי לוחם.
אז תהיה גאה בי גם עכשיו, כי לא נפלתי סתם…"
ואסיים בצוואתו של בן זוסמן הי"ד:
"אני כותב לכם את ההודעה הזו בדרך לבסיס. אם אתם קוראים את זה כנראה שקרה לי משהו. כמו שאתם מכירים אותי, כנראה אין מאושר ממני כרגע. לא סתם הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב. אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל.
גם אם יקרה לי משהו, אני לא מרשה לכם לשקוע בעצב. הייתה לי הזכות להגשים את החלום והייעוד שלי ותהיו בטוחים שאני מסתכל עליכם מלמעלה ומחייך חיוך ענק. כנראה שאשב ליד סבא ונשלים קצת פערים, כל אחד יספר על החוויות שלו ומה השתנה בין מלחמה למלחמה. אולי גם נדבר קצת פוליטיקה, נשאל אותו מה דעתו.
אם חס וחלילה אתם יושבים שבעה, תהפכו אותה לשבוע של חברים, משפחה וכיף. שיהיה אוכל, בשרי כמובן, בירות, שתייה מתוקה, גרעינים, תה וכמובן כמובן עוגיות של אמא. תעשו צחוקים, תשמעו סיפורים, תפגשו את כל שאר החברים שלי שעוד לא ראיתם. וואלה? מקנא בכם. הייתי רוצה לשבת שם לראות את כולם.
עוד נקודה חשובה מאוד מאוד. אם חלילה אפול בשבי, חי או מת. אני לא מוכן שחייל או אזרח אחד יפגעו בגלל איזו עסקה לשחרורי. אני לא מרשה לכם לא לנהל קמפיין או מאבק או משהו כזה. לא מוכן שישוחררו מחבלים תמורתי. בשום דרך, צורה או עסקה. אל תפרו את המילים שלי בבקשה.
אני אגיד את זה שוב, יצאתי מהבית בלי שבכלל זומנתי למילואים. אני מלא גאווה ותחושת שליחות ותמיד אמרתי שאם אצטרך למות הלוואי וזה יהיה בהגנה על אחרים ועל המדינה. ירושלים, הפקדתי שומרים, שיום יגיע ואהיה אחד מהם" ■
Ori88533@gmail.com
