01
בשבת האחרונה בשעת צהריים מוקדמת קראו לאיתמר לקבינט. קבינט בשבת אומר שקורה משהו. מה קורה? הלב מאיץ דופק. רק שכולם בסדר. רק שזה משהו בלי קורבנות מהעם. קצת אחרי שאיתמר התארגן ונסע לקבינט, שמתי פעמיי למשפחת גופשטיין, שהם גם בין השאר שכנים. ישבנו על הספה ודנו בנושא מכעיס; הסנקציות האמריקאיות. הסנקציות האלה הן בעצם התערבות בוטה של ממשל ביידן בחברה הישראלית ובפוליטיקה הישראלית הפנימית. לפעמים נראה שכמה אנשים ישראלים שונאי עצמם- ובעיקר את הצד הימני במפה לוחשים באוזני הממשל מי בדיוק בצד הימני של המפה שכדאי להתעלל בו קצת. למה זה נראה ככה? כי אמריקאי שאינו מעורב היה יכול גם לטעות ולהטיל סנקציות פה ושם גם על מישהו פטריוט מהצד השמאלי של המפה, לא מופרך למצוא כאלה, ובכל זאת הסנקציות מתמקדות בצד הימני בלבד. אולי מהצד הסנקציות לא נשמעות כל כך נורא סך הכל, ומילא מלחמה ולכולם קשה, אבל הסנקציות מטלטלות חיים; הבנק סוגר בפניך את שעריו. המשכורת נכנסת כרגיל, אבל הוראות הקבע חוזרות בזו אחר זו; חשמל, גז, קופת חולים, לימודים, הלוואות שונות- הכל חוזר ללא תשלום כי אמריקה הגדולה אסרה שימוש בחשבון. אין כרטיס אשראי ורק מזומן אפשר להוציא בכפוף לאישור מנהל הבנק, שפתאום יודע מתי עושים לק ג'ל ומי נולד במשפחה. איך בעצם חיים? מזומן בעיקר וכשחייבים-על האשראי של הבן שנלחם בעזה, כי בעזה לא צריך כרטיס אשראי, וגם זה בהרגשה קשה ובהבטחה שכל שקל יוחזר. לממשל ביידן לא אכפת לסגור לאנשים פה את יכולת ההתנהלות היום יומית, השאלה למה לנו זה לא מספיק מפריע. זה התחיל בסנקציות על שניים – שלושה 'נערי גבעות' וכולם קצת היו בהלם- מה עושים עם הדבר הזה? אמריקה באמת יכולה להכתיב לנו דבר כזה? בטח הבנקים פה ידעו לא לשתף פעולה בדרך כזו או אחרת.. ואז הסנקציות התחילו להתרחב לבנצי גופשטיין ולעוד 'נערי גבעות' וכבר הובן שהדבר ההזוי הזה אמיתי, אבל בגלל שזה "קיצוניים" לא ממש היה אכפת למישהו. רק עכשיו כשזה התרחב עוד קצת לכאלה שנחשבים ל'לב הציונות הדתית'- פתאום התעוררו בציבור ואכפת קצת יותר ומפריע לאנשים, ויש בזה משהו מעליב, שבעצם מאשרים בשתיקה עוול של ממשל זר שבראשו עומד מישהו שפוגע לנו בניצחון, רק בגלל שהעוול נעשה למי שנחשב ימני ממני. גם אם לא אכפת מאחרים- ההיסטוריה מוכיחה שעוול כלפי אנשים שנוח לפגוע בהם בדרך כלל לא נעצר שם וממשיך להתרחב, ואז העוול כבר קיבל הכשרה וכשמפנים אותו כלפי אנשים חזקים בחברה כבר הרבה פחות אפשרי לצעוק על העוול. אחרי שדיברנו על זה עם כיבוד רחב כמובן, כי מוזמן או לא, אי אפשר בלי לנשנש, היה טבעי שהשיחה הזאת תגיע לטור. ביום ראשון, עוד לפני כתיבת שורות אלה, שמעתי שהממשל של ביידן חושב להפעיל סנקציות גם עלינו.. ככה, כדי שבטוח לא ישעמם.
02
ובזמן שממשל ביידן- שכבר הספיק לפרוש מהמירוץ לנשיאות ארבע שנים מאוחר מדי, פה יש לנו בלי סוף אנשים טובים שמחזיקים את המלחמה הזאת בשיניים. דוגמה אחת היא דוד שלי, פיזיקאי שעובד בהייטק עשרות שנים ומייד בתחילת המלחמה התגייס להגמ"ר הישובי. הוא שם, עם המדים והנשק, מכיר כל סמטה ועמק, מגן על הבית יום וליל, בלי חישובים מה ביידן חושב עליו או על הנשק הארוך שלו. הוא לא היה חייב להתנדב- הוא מבוגר מספיק בשביל פטור, יש לו עבודה מצויינת, הוא תלמיד חכם עצום שכתב דברי תורה רבים, משכמו ומעלה. ודווקא בגלל זה ביום שהיה צריך הוא התייצב ועבר את תהליך הקליטה בצה"ל ומאז הוא שם. מגן על הבית. וזה מזכיר לי שוב ושוב שלא משנה מה יעשו הגויים, משנה מה יעשו היהודים. ואצלנו יש כל כך הרבה גיבורים אוהבי העם והארץ הזאת, שבעזרת ה' ננצח. ■
