01
בפרשת השבוע, בשלח, אנו נתקלים בתופעה חדשה: עם ישראל מתחיל לשיר! מהי שירה? הרב קוק מגדיר את השירה כ"הבעה שכלית עליונה" (עולת ראיה א, ר). קרי, לעיתים יש תכנים שהם מעבר למילים. התחושה היא כה גדולה, כה מלאת עוצמה, שההבעה שלה חייבת להופיע באופן מוסיקלי, רגש עליון המצוי מעבר למילים המצומצמות בהגדרות.
02
שירה איננה נעימה מוסיקלית ריקה מתוכן, בתוך השירה יש חשיבה, חשיבה פנימית: "הַלִּמּוּדִים הַמַּעֲשִׂיִּים הֵם מְזוֹנָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה… כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְּזוֹנוֹת הַגַּשְׁמִיִּים בּוֹנִים אֶת הַגְּוִיָּה. וְהָעִיּוּנִים הָעֶלְיוֹנִים, הֶגְיוֹן הַדֵּעוֹת, הַשִּׁירָה וְהִתְעַלּוּת הָרוּחַ, הֵם אֲוִירָהּ שֶׁל הַנְּשִׁימָה אֲשֶׁר לַנְּשָׁמָה" (אורות התורה ו, ו). כלומר, הלימודים התורניים העוסקים בצד המעשי של החיים (הלכה וכדומה) בונים בנפש את התשתית האישיותית, כשם שהמזון החומרי מזין את גוף האדם. ואילו העיסוק בתכנים מחשבתיים, בשירה וכד', מעניק לנפש את שאר הרוח, מעין הנשימה הנותנת לאדם את חיוניותו; כדוגמת מאכלים בריאים, המאפשרים לגוף האדם לתפקד ומשמשים בסיס לחיים איכותיים יותר, כך לימוד הלכתי איכותי ישמש מצע להתרוממות רוחנית ושירית.
03
פעמים רבות השירה מלווה במוסיקה שגם לה יש משמעות רוחנית, כפי שכבר כתבו רבים מחכמי ישראל. למשל: הרמב"ם מדבר על המוסיקה, המלווה של השירה, כבסיס להשראה נבואית: "אין הנבואה שורה… אלא מתוך שמחה ולפיכך בני הנביאים לפניהם תוף וחליל וכינור והם מבקשים הנבואה" (רמב"ם, הלכות יסודי התורה ז, ד).
04
שירה אמיתית מגיע מתוך עולם שכלי ומעשי עשיר, המסוגל להביט באחדות האלוהית המצויה בבריאה. בעת בה אדם מתמלא בהרמוניה המצויה בבריאה מתנוצצת בו תחושת רוממות שמתבטאת בביטוי לירי ומוסיקלי. כאשר עם ישראל יוצא מהמיצרים, קורע את הים, מנפץ את כבלי השעבוד של עולם הטבע, נוגע בקדושה, מתחבר לתורה – רק אז מופיעה השירה: "אז ישיר משה ובני ישראל". שירת הים היא ביטוי מופלא לעולם הרמוני שבו כוחות הטבע כולם שותפים לחופש האלוהי שמתגלה לעיני משה ובני ישראל.
05
בתרבות הדתית כיום נשמעים קולות רבים המעוניינים בהתחדשות של 'שירה מתוך קדושה'. הרצון הזה כשלעצמו הינו חיובי, אולם חשוב לזכור שלא כל מנגינת פופ זולה שמולבש עליה פסוק מתהילים הופכת להיות נעימה מנעימותיו של דוד המלך; על אותו משקל, לא כל חמשיר שנכתב בידי חובש כיפה על מערכת יחסים רומנטית נכזבת הוא בחזקת 'משב רוח רענן בחברה הדתית'. על מנת ליצור שירה איכותית, יש צורך בעולם מאד פנימי, עמוק והלכתי שרק הוא יביא לנו את המשוררים שיחדשו באוזנינו את שירת הים. על מנת לבטא עולם רוחני עדין מעבר למילים – צריך לפני כן להתמלא בהרבה מילים, בהרבה שכל, בהרבה תורה. ■
