01
גשם של שמחה
בשבת לפנות בוקר נפתחו ארובות השמים וגשמי ברכה הציפו את רחובות ירושלים. משכימי הקום לתפילת ותיקין בכותל לא היססו. מאותגרים אך נחושים, עטורים בטליתות, עטופים במעילי גשם, פילסו את דרכם בין הטיפות אל משעולי העיר העתיקה. רחבת הכותל הרטובה הייתה ריקה מאדם. כל המניינים הקבועים נדדו אל מנהרות הכותל, לאולמות ולמרחבים המקורים. הקרן למורשת הכותל התקינה תנורי חימום באזורים המוגנים מגשם, באולמות ובשדרת העמודים שבשולי הרחבה.
תפילת ראש חודש אדר בכותל היא חוויה שאסור לפספס. שירת ההלל עוררה אצלי את הערגה לשירת הלוויים בבית המקדש. עצמתי את עיני. התיאור המדוקדק של בניין המשכן, ארון הברית וקודש הקודשים שבפרשת תרומה הכניס את כולנו לאווירה של אמונה גדולה, שהנה הנה גם בית המקדש יבנה כאן למעלה, בהר המוריה, ממש במהרה. תוסיפו לאווירת בניין הבית את מאות ספרי התורה שהוצאו מתחת לקשתות הגדולות, שלושה לכל מניין, לקריאה נרגשת של פרשת תרומה, קריאת שבת ר״ח, ופרשת שקלים. עושר כזה יש רק בבית המקדש.
אמנם, כמקובל בימים גשומים, ספרי התורה לא הוצאו לרחבת הכותל הפתוחה, אך מי שלא ראה את ארונות הקודש הענקיים הספונים תחת הקשתות שתמכו בגשרים שהובילו למקדש, לא ראה מלכות של תורה מימיו. לזה תצרפו את התפילות, ההלל, המסירות לצעוד בגשם, ההשקעה הרבה של הגבאים המסורים בארגון המניינים הרבים במנהרות ובקשתות והנה קיבלתם נוסחה משוכללת מבית מדרשו של רבי יהודה הלוי, בעל ספר הכוזרי: ׳לכסוף למקדש תכלית הכוסף׳.
02
בני משפחות ביבס וחטואל, הי״ד – דמים בדמים נגעו.
ביום בו התקיימה הלוויה של אריאל כפיר ואמם שירי ביבס, הי״ד, נצבעה כל הארץ בכתום. בכל העולם הוארו בניינים בולטים בכתום בוהק. ממגדל אייפל ועד עיריית תל אביב.
הצבע הכתום החזיר אותי 20 שנה אחורה, להפגנות ולמאבק שלנו נגד חורבן גוש קטיף. גירוש המשפחות מגוש קטיף התרחש ממש באותו אזור בו נחטפו ונרצחו ילדי משפחת ביבס המתוקים ואמם היקרה. רק קילומטרים בודדים מפרידים בין קיבוץ ניר עוז לבין צומת כיסופים. רצח בני משפחת ביבס הי״ד, הזכיר לכולנו את רצח בנות משפחת חטואל שאירע ממש בסמוך לשם, ליד צומת כיסופים.
וכך מספר רו״ח חיים יואבי רבינוביץ׳ מייסד ׳מטה יהודי לאומי׳: בתאריך ה-2 למאי 2004 עמדתי בקלפי של תנועת הליכוד, בו התקיים משאל מתפקדים בשאלה האם להחריב את 21 יישובי גוש קטיף. הזמנתי שני ילדים כבני 8 שנולדו בגוש קטיף, ניצבתי איתם בפתח הקלפי, ושאלתי כל מצביע ממתפקדי הליכוד שנכנס לקלפי: ״האם תגרש את הילדים האלה מביתם?״ כולם ענו כמובן ב- ״לא!״ מוחלט. גם אלה שהצביעו בעד הגירוש לא יכלו לומר לי ״כן״…
תוך כדי ההצבעה נשמעו לפתע זעקות אימה מאחת הפעילות, ששמה ברכה. היא זעקה: ״רצחו אותם!״ זה היה הרגע בו שמענו על רצח טלי חטואל ובנותיה, הי״ד, בציר כיסופים.
טלי חטואל רעייתו המדהימה של דוד חטואל, יבדל״א, הייתה אם להילה בת ה-11, הדר בת ה -9, רוני בת ה-7 ומירב בת השנתיים.
טלי היתה בחודש השמיני להריונה, היא עמדה ללדת בן ראשון למשפחת חטואל. המחבלים הרוצחים בצומת כיסופים, ירו על רכבה צרור יריות. כשהרכב שלה נעצר רצחו אותה ואת בנותיה, בדם קר, מטווח אפס.
הבניין שמתוכו יצאו המחבלים שרצחו את טלי ובנותיה, היה מועמד להריסה ע״י שלטונות צה״ל. זאת, מפני ששנתיים קודם לכן, בפברואר 2002, יצא מחבל מאחד הבתים שם ורצח את אהובה אמרגי דוידוביץ׳ הי״ד, תושבת גני טל. כח של צה״ל ניהל קרב עם המחבל ושני לוחמים נפלו בהסתערות: סרן מור יהודה רז, הי״ד וסמ״ר אמיר מנצורי הי״ד.
לצערי, הבתים שמהם יצאו רוצחי אהובה דוידוביץ׳ ובנות משפחת חטואל לא נהרסו, כי בג״ץ, כדרכו, הטיל צו על תנאי ומנע את הריסתם. ומדוע? כיוון שעמדו שם שני בתים גבוהים, וצה״ל לא יכול היה לדעת מאיזה בית בדיוק יצאו הרוצחים…
שופטי בג״ץ אינם חייבים לנו הסבר. יש להם מלוא הסמכות, ואין להם שום אחריות על תוצאות פסקי הדין שלהם. קרוב לוודאי שאם הבתים היו נהרסים, טלי ובנותיה היו עדיין בחיים.
שוב ושוב מתברר שפסקי בג״ץ מאפשרים למחבלי החמאס לבצע את זממם.
אוסיף ואציין שלפי דיווחים שונים, בתקופת המלחמה רבים מדיוני בג״ץ נסובו סביב זכויות מחבלים וחשש לחיי ׳בלתי מעורבים׳ בעזה ובלבנון…
03
חורבן גוש קטיף
מוסיף רו״ח רבינוביץ׳: לאלה ששכחו ולאלה שלא נולדו אז, אני רוצה לספר מעט על חורבן גוש קטיף, או על מה שנקרא בשפה המכובסת ״ההתנתקות״.
גוש קטיף הוקם לאחר מלחמת ששת הימים והתעצם לאחר מלחמת יום הכיפורים, על פי הצעתו של יגאל אלון, ע״י ממשלות השמאל בהנהגת מפלגת העבודה ומפ״ם, כאשר השמאל הציוני היה עדיין ציוני.
גוש קטיף הוקם מסיבות לאומיות, ציוניות וביטחוניות כדי להיות ״ציר פילדלפי״ של אז, דהיינו, לחסום את הברחות הנשק מגבול מצרים לכוון רצועת עזה.
היישובים הוקמו על קרקע חולית, שעד ההתיישבות היהודית לא היתה בה חקלאות מפותחת. איך אמרו הערבים: ״רק היהודים מסוגלים להפוך חולות אלה לגן עדן פורח״.
היהודים הקימו שם 21 יישובים חקלאיים – כולם פורחים, כולם ירוקים ובכולם נשמע קולות של לימוד תורה בבתי המדרש ותפילות בבית הכנסת. הוקמו בהם מפעלי חינוך ותורה מדהימים, ישיבות, מדרשת התורה והארץ, מכון התורה והארץ, בית ספר שדה, בית הארחה, בית מלון, מרכזים מסחריים, חקלאות פורחת ומשגשגת, ייצוא ענק של פלפלים ועגבניות שרי, אזורי תעשייה, מפעל ׳חסלט׳ החדשני ופורץ הדרך ועוד ועוד. רובם ככולם של היישובים אוכלסו ע״י בני הציונות הדתית.
אחד הישובים הראשונים שם היה כפר דרום. הוא הוקם ב11 באוקטובר 70 כהיאחזות נח״ל, על חורבות ישוב שהיה במקום לפני קום המדינה ונכבש וחרב במלחמת השחרור. כפר דרום, כמו כל יישובי הגוש, היה פנינת חן ירוקה, מוקפת בחממות, בשטחי חקלאות רבים, בגן המצוות, במפעלי חסלט-עלי קטיף, ועוד. וכמו כל יישובי הגוש, גם הוא היה מעין חומת מגן אנושית ועומק בטחוני לכל יישובי העוטף. כפר דרום שכנה ברצועת עזה, ממש בסמוך לאותם קיבוצים שבשמחת תורה חדרו אליהם המחבלים הארורים.
אריק שרון יצא לבחירות תוך כדי שהוא קורא ״דין נצרים – כדין תל אביב״, ועל כך זכה בגדול בבחירות – עם 40 מנדטים!
אנשי התקשורת של אז שנאו את אריק שרון, שנחשב איש ימין… התוצאה של מלחמתם בו הייתה, שהמשטרה ׳מצאה׳ שחוות השיקמים של אריק שרון קיבלה לכאורה לחשבון הבנק שלה למעלה מ 1.5 מיליון דולר, מאיש עסקים ישראלי.
בנו של אריק, גלעד שרון, טען בחקירתו במשטרה שקיבל כסף זה כדי לקדם את עסקיה של אותה חברה שנתנה להם את הכסף. כשנשאל מה הוא תרם לחברה, ענה שהוא שוטט באינטרנט לחפש אינפורמציה לתועלת אותה חברה. בג״ץ דן בעניין, (לאחר שהוגש חוק ההתנתקות), ולמרבה התימהון קיבל את הסברו של גלעד שרון.
כל זאת כדי לא לעכב חו״ח את עקירת עשרת אלפי התושבים היהודים מגוש קטיף.
כעבור שנים, השופט חשין, שהיה סגן נשיא בית המשפט העליון וישב בהרכב השופטים, גילה את האמת ואמר בין השאר: ״מה? לא ידענו שלא משלמים 1.5 מיליון דולר עבור שיטוט באינטרנט? אבל פשוט רצינו שה׳התנתקות׳ תתבצע בזמנה וכמתוכנן״.
לא יאומן כי יסופר! בית המשפט העליון במדינה ׳כאילו דמוקרטית׳, פוסק לפי השקפה פוליטית של השופטים, ולא על פי החוק.
כדי להציל את שרון מגלי החקירות שאיימו עליו, פרקליטו של שרון, עו״ד וייסגלס, הסביר לו: ״אם אתה לא רוצה ללכת לכלא, צא ביוזמה מדינית שתמצא חן בעיני השמאל״. כבר אז היה ברור לאן נוטים שופטי ישראל, איך אפשר לקבל ״טיהור מוחלט״ מכל העוונות ולא ללכת לכלא. אם נתניהו היה הולך בדרכו של אריק שרון, ויוצא ביוזמה מסוכנת כמו שעשו שרון ורבין, גם הוא לא היה עומד למשפט.
כדי להציל את עורו ואת עור ילדיו, אריק שרון יצא בתוכנית מדינית ׳פורצת דרך׳, והחליט לעקור 21 יישובים חקלאיים פורחים בגוש קטיף, וכן 4 ישובים בצפון השומרון, ולהפוך לפליטים את עשרת אלפי החקלאים היהודים שהוציאו לחם מן החולות עבור כל המדינה.
המחנה הלאומי יצא בהפגנות תחת הסיסמאות:
- ״עומק העקירה, כעומק החקירה״
- ״אל נא תעקור נטוע״.
כל מי שניסה לחסום כביש או להפגין בנחישות נגד הגירוש נזרק בברוטליות למעצר, תוך פתיחת תיקים פליליים כפטריות אחר הגשם.
כדאי לקרוא את המודעות של המועצה לשלום וביטחון, זו שתמכה בנחרצות בחורבן היישובים שם. שם כתבו בין השאר, רוב ׳חכמי הדור׳ – קצינים בכירים בדימוס של אותה תקופה:
- ׳ההתנתקות תאפשר הערכות לפעילות צבאית טובה יותר׳…
-׳ההתנתקות תשפר את יכולת הפעולה של כוחות הביטחון׳…
- ׳ההתנתקות תגרום לשינוי אסטרטגי ומדיני חיובי, ותפתח סיכוי להסדר עם הפלסטינים׳…
- ׳ההתנתקות חשובה לביטחון הלאומי של ישראל׳…
מנגד, המחנה הלאומי התעקש אז (והיום) שאין נותנים מתנות לאויבים. ולכל הפחות, עבור הפיכת רצועת עזה ל״יודן ריין״(= נקייה מיהודים) – יש לדרוש תמורה מדינית הולמת. תפיסת הימין הייתה ונותרה בעינה: כשאתה עושה פעולה חד צדדית נפסדת שכזו, אתה משדר חולשה ומזמין את האויב לנצל את החולשה שלך ולתכנן מתקפה.
מתיישבי גוש קטיף הכריזו שוב ושוב: ״היום אתם מגרשים אותנו מבתינו – מחר תשלחו את בנינו לכבוש את הישובים חזרה״.
חורבן גוש קטיף פתח מעבר חופשי בין מצרים לעזה. מעבר חופשי של מחבלים, נשק, תחמושת, סחורות, טילים, רכבים, דולרים, ברזל, סמים וזהב. כל רצועת עזה על מנהרותיה, פרצותיה וגבולותיה הפכו לאוטוסטרדה של הברחת נשק לחמאס.
אם גוש קטיף היה עומד עד היום על כנו, אזי החמאס לא היה עולה לשלטון. וגם אילו היה עולה, לא היה בידו הנשק לביצוע הטבח הנורא והחטיפות שביצע בשמחת תורה.
ואל תגידו שלא אמרנו לכם…
משנכנס אדר מרבין בשמחה – שבת שלום של המשך ניסים גלויים ושל המשך המלחמה בעצימות רבה בכל החזיתות. עוצמה ללוחמינו. מזור לפצועים ופדות לחטופים. ■
לתגובות בעניין ליווי משפחות פצועים
כיתבו ישירות למייל שלי –
manager@pisrael.com
