בדרך לכותל

לעשות נקמה בגויים

ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה

01‭ ‬

ה- D.N.A של עמלק

שבת‭ ‬פרשת‭ ‬זכור‭ ‬בכותל‭ ‬היא‭ ‬חוויה‭ ‬שקשה‭ ‬לתאר‭.‬

חושך‭ ‬וערפל‭ ‬הסתירו‭ ‬לפנות‭ ‬בוקר‭ ‬את‭ ‬רחובות‭ ‬ירושלים‭.‬

השמים‭ ‬התכסו‭ ‬בעננים‭ ‬שחורים‭ ‬וגשם‭ ‬עז‭ ‬ניתך‭ ‬ארצה‭.‬

התעטפתי‭ ‬במעיל‭ ‬גשם‭, ‬כיסיתי‭ ‬את‭ ‬תיק‭ ‬טליתי‭ ‬בכיסוי‭ ‬אטום‭, ‬ויצאתי‭ ‬אל‭ ‬רחובה‭ ‬של‭ ‬עיר‭ ‬רטובה‭.‬

הגשם‭ ‬שטף‭ ‬את‭ ‬דמעות‭ ‬השמחה‭. ‬עוד‭ ‬מעט‭ ‬אעמוד‭ ‬מול‭ ‬שריד‭ ‬בית‭ ‬מקדשנו‭ ‬לתפילה‭ ‬של‭ ‬שבת‭ ‬ולמחיית‭ ‬עמלק‭. ‬

עמלק‭. ‬עם‭ ‬שרוצה‭ ‬למלוק‭ ‬אותנו‭. ‬רק‭ ‬יצאנו‭ ‬ממצרים‭ ‬לאחר‭ ‬210‭ ‬שנות‭ ‬עבדות‭ ‬קשה‭, ‬פוגרומים‭, ‬הרג‭ ‬וסבל‭ ‬נורא‭, ‬ועמלק‭ ‬מבקש‭ ‬להרוג‭ ‬בנו‭ ‬עד‭ ‬כלות‭, ‬כדי‭ ‬לבזוז‭ ‬את‭ ‬כלי‭ ‬הכסף‭ ‬והזהב‭ ‬שביד‭ ‬ישראל‭. ‬לא‭ ‬מעניין‭ ‬אותו‭ ‬שהכלים‭ ‬האלה‭ ‬הם‭ ‬׳החזר׳‭ ‬זעום‭ ‬שמפצה‭ ‬רק‭ ‬מעט‭ ‬על‭ ‬כל‭ ‬הרכוש‭ ‬שמצרים‭ ‬גנבו‭ ‬ושדדו‭ ‬מצאצאיו‭ ‬של‭ ‬יעקב‭. ‬המפרשים‭ ‬מסבירים‭ ‬שעמלק‭ ‬הוא‭ ‬עם‭ ‬שכל‭ ‬מקומו‭ ‬בעולם‭ ‬הוא‭ ‬המקרה‭. ‬השורשים‭ ‬שלו‭ ‬ושל‭ ‬עמים‭ ‬אחרים‭ ‬לא‭ ‬מעניינים‭ ‬אותו‭, ‬ההיסטוריה‭ ‬של‭ ‬אבותיו‭ ‬לא‭ ‬נוגעת‭ ‬לו‭, ‬שיקולי‭ ‬מוסר‭ ‬והכרת‭ ‬הטוב‭ ‬אינם‭ ‬בלקסיקון‭ ‬שלו‭.‬

ועכשיו‭ ‬צא‭ ‬וראה‭ ‬איזה‭ ‬עם‭ ‬מתנהג‭ ‬ככה‭ ‬בימינו‭. ‬ה‭- .‬D.N.A‭ ‬של‭ ‬עמלק‭ ‬טבוע‭ ‬באספסוף‭ ‬נבער‭ ‬שאין‭ ‬לו‭ ‬עבר‭, ‬ואין‭ ‬לו‭ ‬שום‭ ‬מוסר‭ ‬או‭ ‬יחס‭ ‬של‭ ‬כבוד‭ ‬לעתיד‭  ‬העולם‭ ‬ולתיקונו‭. ‬כל‭ ‬מה‭ ‬שמעניין‭ ‬אותו‭ ‬זה‭ ‬להשיג‭ ‬רכוש‭ ‬גזול‭ ‬כאן‭ ‬ועכשיו‭ ‬ולא‭ ‬משנה‭ ‬כמה‭ ‬דם‭ ‬הוא‭ ‬צריך‭ ‬לשפוך‭ ‬למען‭ ‬השוד‭, ‬הביזה‭ ‬וההרג‮…‬‭ ‬והוא‭ ‬גם‭ ‬הורג‭ ‬ומחבל‭, ‬בכל‭ ‬ארצות‭ ‬העולם‭, ‬את‭ ‬כל‭ ‬מי‭ ‬שלא‭ ‬יתעקם‭ ‬וילך‭ ‬בדרכו‭ ‬זו‭, ‬של‭ ‬חוסר‭ ‬יחס‭ ‬וכבוד‭ ‬לערך‭ ‬החיים‭.‬

רק‭ ‬לעם‭ ‬ישראל‭ ‬יש‭ ‬כוח‭ ‬וחובה‭ ‬להוסיף‭ ‬אור‭ ‬בעולם‭ ‬ולמגר‭ ‬בכך‭ ‬את‭ ‬כוחות‭ ‬החושך‭ ‬המאיימים‭ ‬על‭ ‬שלום‭ ‬העולם‭ ‬כולו‭.‬

תוך‭ ‬שאני‭ ‬כותב‭ ‬שורות‭ ‬אלו‭ ‬אני‭ ‬נזכר‭ ‬בעוד‭ ‬דוגמאות‭ ‬של‭ ‬עמים‭ ‬שהלכו‭ ‬בדרך‭ ‬העמלקית‭ – ‬של‭ ‬ביזה‭, ‬הרג‭ ‬וחוסר‭ ‬הכרת‭ ‬הטוב‭. ‬השוחטים‭ ‬שבזזו‭ ‬את‭ ‬בית‭ ‬המקדש‭ ‬בירושלים‭ ‬וגם‭ ‬הפולנים‭ ‬שליחי‭ ‬הנאצים‭, ‬שהרגו‭ ‬בפולין‭ ‬3‭ ‬מיליון‭ ‬יהודים‭ ‬כדי‭ ‬להשתלט‭ ‬על‭ ‬רכושם‭. ‬לא‭ ‬מזמן‭ ‬עבר‭ ‬בסנאט‭ ‬הפולני‭ ‬חוק‭ ‬שאוסר‭ ‬על‭ ‬קישור‭ ‬העם‭ ‬הפולני‭ ‬עם‭ ‬השואה‭. ‬אחת‭ ‬הסיבות‭ ‬לחקיקת‭ ‬החוק‭ ‬הזה‭ ‬הוא‭ ‬רצון‭ ‬לנתק‭ ‬בין‭ ‬הרכוש‭ ‬היהודי‭ ‬הגזול‭ ‬לבין‭ ‬צאצאי‭ ‬התובעים‭ ‬היהודים‭. ‬במילים‭ ‬אחרות‭ – ‬הלאמה‭ ‬של‭ ‬כל‭ ‬הרכוש‭ ‬היהודי‭ ‬לטובת‭ ‬המשטר‭ ‬הפולני‭ ‬ולתועלת‭ ‬האזרחים‭ ‬הפולנים‭, ‬שידיי‭ ‬רבים‭ ‬מהם‭ ‬מגואלות‭ ‬בדם‭ ‬יהודים‭. ‬אזרחים‭ ‬שבזזו‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬הרכוש‭ ‬היהודי‭ ‬תוך‭ ‬שהם‭ ‬פולשים‭ ‬לבתי‭ ‬הכנסת‭, ‬לבתי‭ ‬המגורים‭, ‬למפעלים‭, ‬לישיבות‭ ‬ולתלמודי‭ ‬התורה‭.‬

כבר‭ ‬סיפרתי‭ ‬כאן‭, ‬שבשעה‭ ‬שנצטוו‭ ‬היהודים‭ ‬בעיירה‭ ‬של‭ ‬אימי‭ ‬בפולין‭ ‬לחצות‭ ‬את‭ ‬הנהר‭ ‬ברפסודות‭, ‬הם‭ ‬הורשו‭ ‬לקחת‭ ‬רק‭ ‬את‭ ‬המטלטלים‭ ‬המועטים‭ ‬שעל‭ ‬גופם‭. ‬אימי‭, ‬כילדה‭ ‬צעירה‭, ‬עוד‭ ‬הספיקה‭ ‬להביט‭ ‬אחורה‭. ‬היא‭ ‬הבחינה‭ ‬במשפחתה‭ ‬של‭ ‬המשרתת‭ ‬הגוייה‭ ‬׳הנאמנה׳‭ ‬והוותיקה‭, ‬שמיהרה‭ ‬לפלוש‭ ‬ולהשתלט‭ ‬על‭ ‬הבתים‭ ‬והמפעל‭ ‬הענק‭ ‬של‭ ‬המשפחה‭ ‬שממנה‭ ‬התפרנסה‭ ‬בכבוד‭ ‬ואצלה‭ ‬עבדה‭ ‬שנים‭ ‬רבות‭. ‬בפתח‭ ‬הבית‭ ‬עמדה‭ ‬הבת‭ ‬הקטנה‭ ‬של‭ ‬המשרתת‭ ‬כשהיא‭ ‬לבושה‭ ‬בשמלת‭ ‬השבת‭ ‬של‭ ‬אימי‭ ‬ובידה‭ ‬הבובה‭ ‬האהובה‭ ‬ביותר‭ ‬על‭ ‬אימי‭.‬

אימי‭ ‬ע״ה‭, ‬נשאה‭ ‬את‭ ‬הזכרון‭ ‬הנורא‭ ‬הזה‭ ‬כל‭ ‬ימיה‭. ‬לא‭ ‬שכחה‭.‬

מאז‭ ‬ההתקפה‭ ‬האכזרית‭ ‬של‭ ‬עמלק‭, ‬שזינב‭ ‬בנו‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬הנחשלים‭ ‬במדבר‭, ‬ומאז‭ ‬חורבן‭ ‬הבית‭ ‬וגלות‭ ‬נבוכדנצר‭, ‬ומאז‭ ‬ימי‭ ‬הפור‭ ‬של‭ ‬המן‭ – ‬הומייני‭ ‬מראשי‭ ‬הרוצחים‭ ‬במלכות‭ ‬המלך‭ ‬אחשוורוש‮…‬‭ ‬דבר‭ ‬לא‭ ‬השתנה‭!‬

ותזכרו‭ ‬את‭ ‬זה‭.‬

02‭ ‬

זכור את אשר עשה לך… 

החשתי‭ ‬את‭ ‬צעדי‭ ‬כדי‭ ‬לא‭ ‬לאחר‭ ‬לתחילת‭ ‬התפילה‭ ‬בכותל‭. ‬

מיהרתי‭ ‬לדלג‭ ‬מעל‭ ‬השלוליות‭ ‬תוך‭ ‬שאני‭ ‬צועד‭ ‬בין‭ ‬טיפות‭ ‬הגשם‭.‬

רחבת‭ ‬הכותל‭ ‬שהתגלתה‭ ‬לפניי‭ ‬הייתה‭ ‬צחה‭ ‬וברה‭ ‬כלבנה‭ ‬אך‭ ‬פנוייה‭ ‬מאדם‭. ‬כל‭ ‬המניינים‭ ‬התקיימו‭ ‬תחת‭ ‬קימורי‭ ‬הקשתות‭ ‬ומנהרות‭ ‬הכותל‭.‬

לפתע‭, ‬כבמעשה‭ ‬ניסים‭, ‬הפציעה‭ ‬החמה‭ ‬בכל‭ ‬זוהרה‭ ‬מעל‭ ‬אבני‭ ‬הכותל‭ ‬ושלחה‭ ‬קרניים‭ ‬מחממות‭ ‬ומלטפות‭ ‬לכל‭ ‬אחד‭ ‬ואחת‭ ‬מהמתפללים‭ ‬בקודש‭. ‬קריאת‭ ‬זכור‭ ‬לבשה‭ ‬לשמחתי‭ ‬בגדי‭ ‬מנצחים‭ ‬כשריון‭ ‬קשקשים‭ ‬הזוהרים‭ ‬בזוהרי‭ ‬חמה‭, ‬כאילו‭ ‬רומזים‭ ‬הם‭ ‬לנו‭ ‬על‭ ‬ישועה‭ ‬קרובה‭ ‬וניסים‭ ‬גדולים‭ ‬של‭ ‬מחיית‭ ‬עמלק‭, ‬ניצחון‭ ‬ישראל‭ ‬ושחרור‭ ‬החטופים‭. ‬

הקורא‭ ‬המסור‭ ‬שלנו‭, ‬הרב‭ ‬יעקב‭ ‬גולדשטיין‭, ‬קרא‭ ‬את‭ ‬פרשת‭ ‬זכור‭ ‬בקול‭ ‬צלול‭ ‬ובדקדוק‭ ‬רב‭. ‬כאן‭, ‬מול‭ ‬השרידים‭ ‬המפוייחים‭ ‬של‭ ‬מקדש‭ ‬שלמה‭ ‬ובית‭ ‬שני‭, ‬בימים‭ ‬שלוחמינו‭ ‬מחרפים‭ ‬נפשם‭ ‬על‭ ‬משמר‭ ‬העם‭ ‬והארץ‭, ‬בשנה‭ ‬שמחבלים‭ ‬שפלים‭ ‬יצאו‭ ‬במלחמת‭ ‬׳אל‭ ‬אקצה׳‭, ‬במטרה‭ ‬לכבוש‭ ‬את‭ ‬ירושלים‮…‬‭ ‬קריאת‭ ‬זכור‭ ‬למחיית‭ ‬עמלק‭ ‬מול‭ ‬הר‭ ‬הבית‭, ‬נעשית‭ ‬חיונית‭, ‬נצרכת‭ ‬ומוחשית‭ ‬מאין‭ ‬כמותה‭.‬

זכור‭ ‬את‭ ‬אשר‭ ‬עשה‭ ‬לך‭ ‬חמאס‭, ‬אל‭ ‬תשכח‭!‬

03‭ ‬

על מגש הכסף

ומעשה‭ ‬שהיה‭ ‬כך‭ ‬היה‭:‬

מדי‭ ‬שנה‭, ‬כשבועיים‭ ‬לפני‭ ‬חג‭ ‬הפורים‭, ‬רעייתי‭ ‬ובנותיי‭ ‬מקיימות‭ ‬ישיבה‭ ‬דחופה‭ ‬כדי‭ ‬להעלות‭ ‬רעיונות‭ ‬חדשים‭ ‬ויצירתיים‭ ‬להכנת‭ ‬משלוחי‭ ‬מנות‭ ‬ביתיים‭, ‬אישיים‭, ‬מרגשים‭, ‬מקוריים‭, ‬צנועים‭, ‬שימושיים‭ ‬וללא‭ ‬חשש‭ ‬חמץ‮…‬

על‭ ‬פי‭ ‬כללים‭ ‬אלה‭ ‬יקום‭ ‬דבר‭. ‬

בשנה‭ ‬הזו‭ ‬העניין‭ ‬נעשה‭ ‬מאתגר‭ ‬הרבה‭ ‬יותר‭ ‬כי‭ ‬עברנו‭ ‬דירה‭ ‬לשכונה‭ ‬חדשה‭ ‬עם‭ ‬קהילה‭ ‬חדשה‭ ‬ומתוקה‭, ‬עם‭ ‬מנהגים‭ ‬חדשים‭ ‬ורגישויות‭ ‬מחודשות‭ ‬של‭ ‬שכנים‭ ‬יקרים‭ ‬שרובם‭ ‬חדשים‭ ‬לנו‮…‬

נכון‭ ‬שנציגי‭ ‬הקהילה‭ ‬אספו‭ ‬מכל‭ ‬משפחה‭ ‬סכום‭ ‬קבוע‭ ‬למשלוחי‭ ‬מנות‭ ‬אחידים‭ ‬ומתנות‭ ‬לאביונים‭ ‬כנהוג‭ ‬וכמקובל‭. ‬אבל‭ ‬זה‭ ‬לא‭ ‬פוטר‭ ‬אותנו‭ ‬מלקיים‭ ‬בהידור‭ ‬ובשמחה‭ ‬יתרה‭ ‬את‭ ‬מצוות‭ ‬משלוח‭ ‬מנות‭ ‬איש‭ ‬לרעהו‭. ‬ויהי‭ ‬מה‮…‬‭ ‬

לא‭ ‬אלאה‭ ‬אתכם‭ ‬בתיאורים‭ ‬מפורטים‭ ‬על‭ ‬מה‭ ‬שמכילה‭ ‬הקערה‭ ‬השנה‭ ‬ולא‭ ‬אעשה‭ ‬ספויילר‭ ‬להפתעות‭ ‬שבתוכה‭. ‬בכל‭ ‬בית‭ ‬יהודי‭ ‬בארץ‭ ‬האתגרים‭ ‬של‭ ‬משלוחי‭ ‬מנות‭ ‬בפורים‭ ‬חוזרים‭ ‬על‭ ‬עצמם‭ ‬מדי‭ ‬שנה‭ ‬בשנה‭ ‬וגם‭ ‬הדילמות‭ ‬זהות‭ ‬לגמרי‭. ‬

והנה‭, ‬תוך‭ ‬כדי‭ ‬הכנת‭ ‬משלוחי‭ ‬המנות‭ ‬האחידים‭ ‬והמקוריים‭ ‬עלתה‭ ‬בין‭ ‬דרי‭ ‬הבית‭ ‬השאלה‭ ‬הידועה‭ ‬והחשובה‭ – ‬איזה‭ ‬משלוח‭ ‬מנות‭ ‬ניתן‭ ‬לרב‭ ‬הקהילה‭? ‬

הרי‭ ‬הרב‭ ‬משקיע‭ ‬בנו‭ ‬מאמצים‭ ‬רבים‭ ‬במשך‭ ‬כל‭ ‬השנה‭. ‬הרב‭ ‬מוסר‭ ‬שיעורי‭ ‬תורה‭, ‬עונה‭ ‬לכל‭ ‬שאלה‭, ‬מקשיב‭ ‬לכל‭ ‬הצרות‭, ‬סבלן‭ ‬לכל‭ ‬הגחמות‭, ‬מתייצב‭ ‬לכל‭ ‬השמחות‭, ‬מפנה‭ ‬זמן‭ ‬יקר‭ ‬מהלו״ז‭ ‬הצפוף‭ ‬שלו‭ ‬ומשתדל‭ ‬להגיע‭ ‬לכל‭ ‬אירוע‭ ‬פרטי‭, ‬בשמחות‭ ‬ובלהיפך‭. ‬

אז‭ ‬איזה‭ ‬משלוח‭ ‬נביא‭ ‬לו‭?‬

חשבו‭ ‬חכמות‭ ‬הדור‭ ‬ורקחו‭ ‬מיני‭ ‬מטעמים‭ ‬כיד‭ ‬המלך‭ ‬והכל‭ ‬בריא‭ ‬ושריר‭ ‬וקיים‭. ‬ואני‭? ‬אני‭ ‬נועדתי‭ ‬לקיים‭ ‬בהידור‭ ‬את‭ ‬הפסוק‭: ‬׳הרצים‭ ‬יצאו‭ ‬דחופים׳‭…‬

לבשתי‭ ‬לבוש‭ ‬מלכות‭ ‬אשר‮…‬‭ ‬וכתר‭ ‬מלכות‭ ‬אשר‮…‬‭ ‬

׳אבל‭ ‬איך‭ ‬אקח‭ ‬למשפחת‭ ‬הרב‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬הטובין‭ ‬ללא‭ ‬מגש‭?‬׳‭ ‬שאלתי‭ ‬בפליאה‭ ‬ופניי‭ ‬חפו‭.‬

שלחתי‭ ‬מבט‭ ‬מיואש‭ ‬לעבר‭ ‬המנכ״לית‭. ‬

ראיתי‭ ‬בזווית‭ ‬העין‭ ‬כיצד‭ ‬הגלגלים‭ ‬קודחים‭ ‬במוחה‭. ‬ואז‭ ‬באה‭ ‬התשובה‭ ‬הגואלת‭: ‬׳במגירה‭ ‬התחתונה‭ ‬בסלון‭, ‬מתחת‭ ‬למפות‭ ‬השבת‭, ‬חבוי‭ ‬מגש‭ ‬גדול‭ ‬מצופה‭ ‬כסף‭, ‬שקיבלנו‭ ‬בשנה‭ ‬שעברה‭ ‬במשלוח‭ ‬מנות‭ ‬ממשפחה‭ ‬חשובה‭ ‬בשכונה‭ ‬הקודמת‭ ‬בה‭ ‬התגוררנו׳‭.‬

נברתי‭ ‬במגירה‭ ‬המסויימת‭ ‬ולשמחתי‭ ‬מצאתי‭ ‬את‭ ‬המגש‭ ‬המיוחל‭. ‬בזכות‭ ‬השמירה‭ ‬של‭ ‬מפות‭ ‬השבת‭, ‬המגש‭ ‬הכסוף‭ ‬נותר‭ ‬מבריק‭ ‬ונוצץ‭ ‬ממש‭ ‬כמו‭ ‬חדש‭.‬

עליז‭ ‬ושמח‭ ‬בחלקי‭ ‬העמסתי‭ ‬את‭ ‬הכבודה‭ ‬על‭ ‬המגש‭ ‬הגדול‭ ‬ושמתי‭ ‬פעמיי‭ ‬אל‭ ‬ביתו‭ ‬של‭ ‬רב‭ ‬השכונה‭ ‬האהוב‭.‬

לא‭ ‬הייתי‭ ‬צריך‭ ‬לדפוק‭ ‬בדלת‭, ‬הבית‭ ‬היה‭ ‬פתוח‭ ‬לרווחה‭ ‬ושובל‭ ‬של‭ ‬חברי‭ ‬הקהילה‭ ‬יוצא‭ ‬ובא‭ ‬ובידו‭ ‬משלוחי‭ ‬מנות‭ ‬ססגוניים‭ ‬ומגוונים‭. ‬מי‭ ‬שנכנס‭ ‬עם‭ ‬משלוח‭ ‬יוצא‭ ‬מיד‭ ‬עם‭ ‬משלוח‭ ‬חילופי‭ ‬שמוענק‭ ‬לו‭ ‬מכל‭ ‬הלב‭, ‬על‭ ‬ידי‭ ‬הרבנית‭ ‬תליט״א‭.‬

הרבנית‭, ‬בידיים‭ ‬זריזות‭ ‬ומיומנות‭ ‬מארגנת‭ ‬את‭ ‬המשלוחים‭ ‬הרבים‭ ‬מתוך‭ ‬המצבור‭ ‬העצום‭ ‬של‭ ‬הסחורה‭ ‬הטרייה‭, ‬שהוכנה‭ ‬מבעוד‭ ‬מועד‭ ‬ומקיימת‭ ‬בכך‭ ‬׳איש‭ ‬לרעהו׳‭, ‬כדבעי‭.‬

הרב‭, ‬ליטאי‭ ‬מבטן‭, ‬לבוש‭ ‬בבגדי‭ ‬בוץ‭ ‬וארגמן‭ ‬כנהוג‭ ‬בפורים‭, ‬מזמין‭ ‬כל‭ ‬אחד‭ ‬שנכנס‭ ‬לשתות‭ ‬איתו‭ ‬׳לחיים׳‭ ‬ולשמוע‭ ‬ממנו‭ ‬סיפור‭ ‬חסידי‭ ‬שכולל‭ ‬בתוכו‭ ‬מוסר‭ ‬השכל‭ ‬עם‭ ‬קנייטש‭ ‬ועם‭ ‬זץ‭.‬

ונחזור‭ ‬לרבנית‭. ‬עוד‭ ‬אני‭ ‬פוסע‭ ‬לתוך‭ ‬המטבח‭ ‬השוקק‭, ‬תרות‭ ‬עיניי‭ ‬אל‭ ‬מקום‭ ‬פנוי‭ ‬בו‭ ‬אוכל‭ ‬להניח‭ ‬את‭ ‬המגש‭ ‬הגדול‭, ‬שעליו‭ ‬מתנוסס‭ ‬משלוח‭ ‬המנות‭ ‬שרקחה‭ ‬רעייתי‭.‬

לפתע‭, ‬הרבנית‭, ‬שהבחינה‭ ‬בי‭ ‬בינתיים‭, ‬פנייה‭ ‬הפכו‭ ‬חיוורות‭ ‬כסיד‭, ‬פיה‭ ‬פתחה‭ ‬לרווחה‭ ‬ולשונה‭ ‬דבקה‭ ‬לחיכה‭.‬

׳מאיפה‭ ‬המגש‭ ‬היפה‭ ‬הזה‭?‬׳‭ ‬שאלה‭ ‬הרבנית‭ ‬תוך‭ ‬שהיא‭ ‬מתקשה‭ ‬להסתיר‭ ‬את‭ ‬סערת‭ ‬רוחה‭. ‬התחלתי‭, ‬לראשונה‭ ‬בחיי‭, ‬לגמגם‭. ‬בליבי‭ ‬התפלאתי‭ ‬על‭ ‬כך‭ ‬שהרבנית‭ ‬לא‭ ‬התייחסה‭ ‬למשלוח‭ ‬המנות‭ ‬וכל‭ ‬תשומת‭ ‬ליבה‭ ‬הופנתה‭ ‬למגש‭ ‬מצופה‭ ‬הכסף‭, ‬שממילא‭ ‬אינו‭ ‬שווה‭ ‬הרבה‭… ‬

הרבנית‭ ‬ביקשה‭ ‬מבנה‭ ‬היקר‭, ‬שהוא‭ ‬בעצמו‭ ‬רב‭ ‬מפורסם‭ ‬באחד‭ ‬מיישובי‭ ‬השומרון‭, ‬להביא‭ ‬לה‭ ‬כיסא‭ ‬וכוס‭ ‬מים‭ ‬צוננים‭, ‬כדי‭ ‬להשיב‭ ‬את‭ ‬רוחה‭. ‬היא‭ ‬ביקשה‭ ‬ממני‭ ‬בשארית‭ ‬האוויר‭ ‬שנותר‭ ‬בה‭, ‬להניח‭ ‬בזהירות‭ ‬את‭ ‬המגש‭ ‬על‭ ‬השולחן‭ ‬ולתפוס‭ ‬כסא‭ ‬למנוחה‭. ‬׳אני‭ ‬ממש‭ ‬ממהר׳‭ ‬הפטרתי‭. ‬׳יש‭ ‬לי‭ ‬עוד‭ ‬משלוחים‭ ‬רבים‭ ‬לעשות‭, ‬היום‭ ‬קצר‭ ‬והמשפחה‭ ‬מרובה׳‭ ‬טענתי‭ ‬לזכותי‭. ‬התירוצים‭ ‬שלי‭ ‬לא‭ ‬התקבלו‭.‬

׳שב‭!‬׳‭ ‬פסקה‭ ‬הרבנית‭. ‬מניסיוני‭ ‬אני‭ ‬יודע‭ ‬שעם‭ ‬רבניות‭ ‬אסור‭ ‬להתווכח‭.‬

ישבתי‭. ‬

מהיכן‭ ‬המגש‭ ‬היפה‭ ‬הזה‭? ‬נורתה‭ ‬שוב‭ ‬השאלה‭.‬

התוודיתי‭ ‬תוך‭ ‬גמגום‭, ‬שבשנה‭ ‬שעברה‭, ‬בשכונתנו‭ ‬הקודמת‭, ‬קיבלנו‭ ‬את‭ ‬המגש‭ ‬כחלק‭ ‬ממשלוח‭ ‬מנות‭ ‬ממשפחה‭ ‬יקרה‭. ‬היה‭ ‬ניכר‭ ‬שהם‭ ‬קיבלו‭ ‬את‭ ‬המגש‭ ‬ממישהו‭ ‬ורק‭ ‬טמנו‭ ‬בו‭ ‬משלוח‭ ‬מנות‭ ‬עבורנו‭.‬

הרבנית‭ ‬ניגשה‭ ‬אל‭ ‬ארון‭ ‬הספרים‭ ‬פשפשה‭ ‬ופשפשה‭ ‬עד‭ ‬שמצאה‭ ‬ספר‭ ‬מצהיב‭ ‬ועב‭ ‬כרס‭. ‬היא‭ ‬דפדפה‭ ‬ביד‭ ‬מיומנת‭ ‬בין‭ ‬הדפים‭ ‬המתארים‭ ‬את‭ ‬קהילות‭ ‬היהודים‭ ‬שנכחדו‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬הפולנים‭ ‬הרשעים‭, ‬משתפי‭ ‬הפעולה‭ ‬עם‭ ‬הנאצים‭, ‬בעיר‭ ‬קרקוב‭ ‬ובסביבתה‭.‬

לפתע‭, ‬עצרה‭ ‬הרבנית‭ ‬והראתה‭ ‬לי‭ ‬בספר‭ ‬תמונה‭ ‬של‭ ‬אישה‭ ‬אצילית‭, ‬חגורה‭ ‬בסינר‭ ‬צחור‭, ‬רקום‭ ‬ביד‭ ‬אומן‭, ‬עטורה‭ ‬בכיסוי‭ ‬ראש‭ ‬מסוגנן‭, ‬מכינה‭ ‬את‭ ‬פמוטי‭ ‬הנרות‭ ‬לקראת‭ ‬שבת‭ ‬המלכה‭. ‬במבט‭ ‬שני‭ ‬הבחנתי‭ ‬שהפמוטים‭ ‬ניצבו‭ ‬על‭ ‬מגש‭ ‬כסף‭ ‬מעוטר‭, ‬בדיוק‭ ‬כמו‭ ‬זה‭ ‬שהבאתי‭ ‬כבסיס‭ ‬למשלוח‭ ‬המנות‭. ‬רטט‭ ‬אחזני‭.‬

זה‭ ‬לא‭ ‬מגש‭ ‬מצופה‭ ‬ולא‭ ‬מגש‭ ‬ישן‭. ‬זה‭ ‬כנראה‭ ‬׳מגש‭ ‬הכסף׳‭, ‬אוד‭ ‬מוצל‭ ‬מאש‭, ‬עליו‭ ‬קיבלנו‭ ‬את‭ ‬מדינת‭ ‬היהודים‭.‬

׳לפני‭ ‬שנים‭ ‬רבות‭ ‬הכנתי‭ ‬משלוח‭ ‬מנות‭ ‬עבור‭ ‬משפחתו‭ ‬של‭ ‬רב‭ ‬חשוב‭ ‬בעיר‭ ‬בה‭ ‬התגוררנו׳‭. ‬כך‭ ‬פתחה‭ ‬הרבנית‭ ‬והחלה‭ ‬לשטוח‭ ‬את‭ ‬סגור‭ ‬ליבה‭.‬

נתתי‭ ‬לבן‭ ‬היקר‭ ‬שלנו‭ ‬לשאת‭ ‬את‭ ‬משלוח‭ ‬המנות‭ ‬על‭ ‬המגש‭ ‬המכובד‭ ‬של‭ ‬סבתי‭, ‬ע״ה‭, ‬והפצרתי‭ ‬בו‭ ‬לא‭ ‬לשכוח‭ ‬להחזיר‭ ‬לי‭ ‬את‭ ‬המגש‭ ‬החשוב‭. ‬שהרי‭ ‬הוא‭ ‬מגש‭ ‬נרות‭ ‬השבת‭ ‬של‭ ‬סבתי‭ ‬ע״ה‭, ‬שילדה‭ ‬את‭ ‬אימי‭ ‬שתחי׳‭, ‬בפולין‭, ‬שם‭ ‬גרה‭ ‬עם‭ ‬סבי‭ ‬היקר‭ ‬עד‭ ‬שנרצחו‭ ‬היא‭ ‬וסבי‭, ‬הי״ד‭, ‬במחנה‭ ‬ההשמדה‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬הצורר‭ ‬הנאצי‭, ‬העמלקי‭ ‬ועוזריו‭ ‬הפולנים‭.‬

׳מרוב‭ ‬התרגשות‭, ‬הבן‭ ‬שלנו‭ ‬השאיר‭ ‬בטעות‭ ‬את‭ ‬המגש‭ ‬אצל‭ ‬משפחת‭ ‬הרב‭. ‬כשגיליתי‭ ‬את‭ ‬הטעות‭, ‬חשתי‭ ‬לבית‭ ‬הרב‭ ‬כדי‭ ‬לבקש‭ ‬את‭ ‬המגש‭ ‬היקר‭ ‬לי‭. ‬אבל‭ ‬לצערי‭ ‬זה‭ ‬היה‭ ‬כבר‭ ‬מאוחר‭ ‬מדי‭. ‬המגש‭ ‬נמסר‭ ‬כמו‭ ‬רוב‭ ‬משלוחי‭ ‬המנות‭ ‬הממוחזרים‭ ‬לאחת‭ ‬המשפחות‭ ‬היקרות‭ ‬באותה‭ ‬שכונה‭ ‬ואין‭ ‬איש‭ ‬יודע‭ ‬מי‭ ‬היא‭ ‬זו‭ ‬ואי‭ ‬זו‭ ‬היא׳‭. ‬׳עברו‭ ‬שנים‭ ‬רבות‭. ‬בכל‭ ‬שנה‭ ‬אני‭ ‬מתפללת‭ ‬שאולי‭ ‬בזכות‭ ‬מיחזור‭ ‬משלוחי‭ ‬המנות‭ ‬אזכה‭ ‬לראות‭ ‬יום‭ ‬אחד‭ ‬את‭ ‬המגש‭ ‬הנכסף‭ ‬של‭ ‬סבתי‭.‬

ואם‭ ‬תשאל‭ ‬איך‭ ‬הגיע‭ ‬לידי‭ ‬המגש‭ ‬של‭ ‬סבתי‭? ‬לפני‭ ‬מספר‭ ‬שנים‭, ‬אימי‭ ‬שתחי׳‭ ‬יצאה‭ ‬למסע‭ ‬שורשים‭ ‬בפולין‭. ‬היא‭ ‬הגיעה‭ ‬במאמץ‭ ‬רב‭ ‬לבית‭ ‬ילדותה‭. ‬הבית‭ ‬אוכלס‭ ‬בגזילה‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬איכרים‭ ‬פולנים‭. ‬אימי‭ ‬ירדה‭ ‬בחשאי‭ ‬לחצר‭ ‬האחורית‭ ‬של‭ ‬הבית‭ ‬וחפרה‭ ‬גומה‭ ‬ליד‭ ‬העץ‭ ‬הגדול‭. ‬לפתע‭ ‬התגלו‭ ‬לה‭ ‬שוליים‭ ‬של‭ ‬כמה‭ ‬פריטים‭, ‬שהוטמנו‭ ‬שם‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬סבי‭, ‬לפני‭ ‬שגורש‭ ‬הוא‭ ‬ורעייתו‭ ‬למחנות‭ ‬המוות‭. ‬בין‭ ‬הפריטים‭ ‬הייתה‭ ‬מגילת‭ ‬אסתר‭ ‬ארוזה‭ ‬בגליל‭ ‬נחושת‭ ‬ו׳מגש‭ ‬הכסף׳‭ ‬המעוטר‭ ‬של‭ ‬נרות‭ ‬השבת׳‭.‬

׳תודות‭ ‬לכם‭ ‬נמצאה‭ ‬האבידה‭ ‬היקרה‭. ‬אתם‭ ‬זכיתם‭ ‬להשיבה‭ ‬לבעליה‭ ‬ולהשיב‭ ‬בכך‭ ‬את‭ ‬נפשי׳‭… ‬כך‭ ‬הודתה‭ ‬לנו‭ ‬הרבנית‭, ‬תוך‭ ‬שהיא‭ ‬מכינה‭ ‬עבורנו‭ ‬משלוח‭ ‬מנות‭ ‬מעוטר‭ ‬בברכה‭ ‬חמה‭ ‬ומיוחדת‭.‬

שבת‭ ‬שלום‭ ‬ופורים‭ ‬שמח‭. ‬שבת‭ ‬שנראה‭ ‬ניסי‭ ‬פורים‭ ‬גלויים‭ ‬ונסתרים‭, ‬שבת‭ ‬של‭ ‬התגלות‭ ‬כוח‭ ‬ה׳‭ ‬בעולם‭, ‬כפי‭ ‬שמתקיים‭, ‬בנסתר‭ ‬ובגלוי‭, ‬בכל‭ ‬י״ד‭ ‬באדר‭ ‬מאז‭ ‬נס‭ ‬הפורים‭ ‬הגדול‭. ‬שבת‭ ‬של‭ ‬המשך‭ ‬ניצחון‭ ‬מוחץ‭ ‬לישראל‭ ‬בכל‭ ‬החזיתות‭. ‬שבת‭ ‬של‭ ‬גאולה‭ ‬וישועה‭ ‬לגיבורי‭ ‬ישראל‭, ‬חוסן‭ ‬למשפחות‭ ‬השכולות‭, ‬מזור‭ ‬לפצועי‭ ‬הקרבות‭ ‬ונס‭ ‬גלוי‭ ‬ומהיר‭ ‬לשחרור‭ ‬כל‭ ‬החטופים‭.‬‭ ‬

לתגובות בעניין ליווי משפחות פצועים
כיתבו ישירות למייל שלי –
manager@pisrael.com

עוד במדור זה

שליפות

שליפות

אבא
איש חינוך. אומרים שהקשר לאבא משתקף בקשר עם הקב״ה ואני מאוד אוהב את השם.
אימא
מקור להשראה. מגיל קטן ניווטה בכוחות עצמה את החיים שאותם רצתה ליצור לעצמה.
החצי השני
שותפת האמת שלי. העולם עוד לא גילה את האור של אורה.
המשפחה
הסיבה היחידה שמשאירה אותי כאן. פרויקט החיים הכי משמעותי שבו אני רוצה להצליח.
ילדוּּת
בדיעבד הייתי מעביר אותה קצת אחרת (ואני יודע שזה הדבר הכי לא מחובר ומאמין שיש לומר… סורי).
קנדה
בגיל שמונה יצאתי עם משפחתי לארבע שנות שליחות בקנדה, ואני עדיין לא יודע לומר את המשמעות הפנימית של זה בחיי. באט דיס איז וור איי לוסט מיי יזראלי אקסנט.
שירות צבאי
שלוש שנים בגבעתי. התגייסתי בשנה שבה התחילה האינתיפאדה הראשונה. תקופה מחשלת וטובה בחיי.
הורדת הכיפה
הצעד הראשון האמיץ שעשיתי שכנראה נתן לי הרבה כוח לעשות את הצעד האמיץ הבא, וזה להחזיר את הכיפה על הראש רק שהפעם גדולה יותר ובתוספת זקן ופאות.
סעודה שלישית במרכז הרב
שבע הברכות של אחותי ובעלה בשבת במרכז. בום. פעם ראשונה שהיהדות נראית לי מעניינת ורוחנית.
יצהר
מי שבאמת טעם את הטעם של המקום הזה תמיד יהיה גאה לומר ״אני יצהרניק״.
דובר היישוב יצהר
התקף החרדה (סוג של…) הראשון והאחרון שהיה לי בחיים היה כשמינו אותי לתפקיד הזה. בבת אחת נאלצתי לעבור ממנטליות של רועה צאן ומתבודד מקצועי אל תוך עולם הכרישים והטורפים של התקשורת. ועוד לייצג את היישוב יצהר… עבדתי קשה מאוד להשלים את הפערים המנטליים והידע הדרוש כדי לדברר ישוב כל כך עוצמתי כמו יצהר.
דיסק ׳אבא׳
דיסק מוסיקלי שהוצאתי לפני 22 שנה, ממש בתחילת הז׳אנר של המוסיקה היהודית הלא חסידית. יצירה מוסיקלית נדירה שקיבלתי במתנה בפרק מאוד קצר בחיים שלי. לא הייתי משנה בדיסק הזה שום דבר. עד היום פונים אליי אנשים ומספרים לי על ההשפעה של הדיסק הזה על חייהם ויש כאלו שעדיין מנגנים אותו כיום. מתבייש קצת לומר שהוא לא נמצא בחנויות ולא בספוטיפיי, רק אצלי בבית בפורמט של דיסק. לפני שנתיים לאחר לחץ ובקשות העליתי ליוטיוב שלושה שירים ממנו.
הרפורמה המשפטית
הטריגר שעורר את הבירור הכי נוקב והכי חשוב בחברה הישראלית, שטוב שקרה כי כבר לא היה ניתן יותר להחביאו. תקופת ההתפכחות הקשה והכואבת של הימין ושל הציבור הדתי לאומי, שממנה תצא רק ברכה.
Imagine (דמיין)
סרטון ההסברה הראשון שהוצאתי לעולם באנגלית שהפך לווירלי ברמות נדירות. מרגיש כמו האורות הראשוניים שבעלי תשובה מקבלים שלמעלה מהכלים האמיתיים שלהם. כמובן שבשלב מסוים מסתלקים האורות וצריך לעבוד קשה להחזירם.
בומרנג
ארגון ההסברה שהקמתי בשנת 2016 והיה ארגון ההסברה הראשון שהוקם ביו״ש. יצאתי לדרך ללא מימון וללא ניסיון. לא למדתי קולנוע, צילום, עריכה, הרשתות החברתיות היו זרות לי ומעולם לא הקמתי עמותה. מהתהליך הזה למדתי שכשמגיע הזמן של משהו להיוולד לעולם רק צריך להתחיל ללכת. בלי הרבה חשבונות. אחד הפרקים הכי גאים בחיים שלי.
רחפן
לראות את העולם דרך העיניים של השם. פלאי הטכנולוגיה. מה שפעם היה עולה מאות אלפי שקלים היום נגיש לכל אחד.
מסע הגבעות והחוות ביו״ש
מסע נדיר. סדרה בת 17 פרקים שהפקתי בשנה שעברה, אשר פתחה לראשונה צוהר והזדמנות אמתית להכיר לעומק את האנשים המעצימים שמאחורי מושג הגבעות והחוות. לדעתי כל אזרח בישראל צריך לצפות בסדרה הזו, יהיו דעותיו הפוליטיות אשר יהיו.
מסע אל האחווה הישראלית
המסע הבא שעשיתי לאור המצב החברתי, ובו תיעדתי סיפורי אחווה וקירוב בחברה הישראלית. איזה עם קדוש. הלוואי והייתי יכול להמשיך כל חיי לספר את הסיפורים המעצימים האלו.
תודעה של שפע
גישה, הסתכלות גבוהה על החיים ממבט פנימי עמוק ומאמין שאני מנסה לסגל לעצמי בצורה אקטיבית, ושהוא המודד העיקרי בשבילי להצלחה בחיים. ■

שליפות

שליפות

אבא
ג׳ק סיאלום. נולד בתוניס ובהמשך היגר בגיל שמונה לצרפת עם כל המשפחה, שם הכיר את אמא. לאחר מכן הם עלו יחד לארץ למושב שדמות. חזרו בתשובה יחד. רוב הזמן אבא המשיך לעבוד בחו״ל כאיש חינוך בבית ספר יהודי. בעקבות הגירושין מאמא לא היה לי קשר איתו עשר שנים ורק בלידת בתי הבכורה הטלפון הראשון היה אליו. מאז אנחנו בקשר טוב. כיום מתגורר עם אשתו בנתניה.
אימא
מגי (מוריה) אסל. גם היא נולדה בתוניס, היגרה לצרפת בגיל 14 שם הכירה את אבא. אימא היתה אישה שמחה ואנרגטית, עם עין טובה לבריות, אוהבת אדם. ממנה למדתי אמונה בה׳ .לפני ארבע שנים התדרדר מצבה מבחינת צלילות הדעת והיא חלתה בדמנציה. היום היא כבר לא מזהה אותנו בשמנו אבל שמחה מאוד כשבאים.
החצי השני
רבקה. העוגן, הקול הצלול, האוהב והדוחף בכל הרצונות שיש בי ובנו כזוג. בזכותה אני אדם טוב יותר בכל יום שעובר כאן. 
המשפחה
אורי הבכורה 14, אליטל 11, צוריה 8, ליבי 4. הן הסיבה והן החיים. במהות שלי אני אבא לפני כל חלום כזה או אחר שמתרוצץ בי.
ילדוּּת
נולדתי בשדמות מחולה, מרבית ילדותי היתה ביישוב פסגות. ילדות מאתגרת ומרגשת כאחד. לפעמים כשיש פגישה מקצועית ביישוב אני מסתובב עם הרכב ומציף זיכרונות יפים בלב.
כינור דוד
המקום היחידי שהסכים לקבל ילד בכיתה ט שאף מסגרת לא הסכימה לקבל, בלי בחינות ובלי שום תנאי. רק כי אותו ילד התחייב שבתמורה למיטה, כיסא וכלי לנגן בו – הוא יביא רק טוב למקום.
שירות צבאי
צנחנים, גדוד 890, מרץ 07. לבשתי שם דמות של המצחיק והחקיין מספר אחת בפלוגה.
קרית נטפים
לא מזמן עברנו אז עוד לא יודעים כל כך אבל מרגישים בטוב, ועטופים באנשים אוהבים וחמים.
׳אימא אם הייתי יכול׳
שער שפתח את כל השערים.
׳רוח צפונית׳
הבית הכי מרגש שלי. כשמוזיקה וחברות עמוקה שזורים זה בזה.
׳The Voice׳
מקפצה מרגשת שנתנה לי הזדמנות לספר סיפור שעד היום מסופר דרך שירים שנרקמים דרכי.
בניה ברבי
חבר יקר. אוהב אותו מאוד מאוד. מתרגש מהדרך היפה שהוא עושה. 
מירי מסיקה
חברות מיוחדת שבזכות המוזיקה לא היתה יכולה להתהוות. המוזיקה היא גשר, עם כל הקלישאה שבכך.
עבודה עם אומנים גדולים
כל אומן שמוכן לעשות דרך ולצלול אל תוך עצמו ולהוציא את הקול שנע בתוכו אל העולם – הוא אומן גדול בעיני.
לכתוב או להלחין?
ונפשו קשורה בנפשו. ■

שליפות

שליפות

אבאגיבור. חושב עליו בכל יום. אבי ז״ל נפצע בקרב עם…
שליפות

שליפות

אבאאינטלקטואל, למדן.אימאהעוגן של המשפחה, מורה בנשמתה, מנהלת בית ספר, בשלנית.…
שליפות

שליפות

אבאזאב. פתח אותי לעולם הכלכלה. משתכנע מכל טיעוני הימין, אבל…
שליפות

שליפות

אבא האבא הכי טוב בחיים, רחמים טסה. אבא שלמדתי ממנו…
שליפות

שליפות

אבא תותח, דוגמה אישית, יציבות, ביטחון, אכפתיות, קשיחות, אהבה, השראה,…
שליפות

שליפות

ההוריםדוד ואסנת. בעלי תשובה, עלו מאוסטרליה מתוך ציונות ואהבה לארץ.…
שליפות

שליפות

אבא אבא עלה מדרום אפריקה בגיל 19-20 אחרי מלחמת ששת…
שליפות

שליפות

אבאאהרן, יליד העיר יזד בפרס. עלה לארץ בשנת 1958. חשמלאי…
שליפות

שליפות

אבאמשה, בן לחלוצי כפר פינס. חקלאי בנשמה.אימאמלי, שורדת שואה שהטביעה…
שליפות

שליפות

אבאאבי היקר משיח. יליד שכונת הבוכרים בירושלים של שנות ה-40,…
שליפות

שליפות

אבאאהרון. אימא שושנה.החצי השני שרית. המשפחהעלמה (9), ינאי (6), ארי…
שליפות

שליפות

אבאגדל במוסקבה ולמד אומנות. עלה לארץ בראשית שנות ה-90.אימאגדלה בברדיצ'ב,…
שליפות

שליפות

אבאהוא ההוכחה שעם הרבה אמונה וכח רצון אפשר להתגבר על…
שליפות

שליפות

אבא יהושע. גדול הדור שלי. ממנו ספגתי אהבה לעם, לארץ…