01
המירוץ לפורים מלא בהתלבטויות צבעוניות. כל שנה, לא משנה אם החלטתי להיות מאורגנת יותר הפעם, או לזרום, תמיד פתאום אני מגלה שפורים ממש פה, ועדיין אין לכולם תחפושות, ועדיין לא נסענו ל"אושר עד" לקנות ממתקים ויין למשלוחי מנות. ובעיצומו של היום לוקחים את הילדים לחנות הקרובה ומחפשים תחפושות סבירות במחירים סבירים לא פחות. ומה לעשות, קשה למצוא תחפושת של "ליאון" מ"ברול- סטארס", (מי שלא מכיר את משחק הילדים זולל הזמן, המקום בפלאפון והמרץ- זכה). ואסור נפצים או שומים או כל דבר שיכול לפגוע בגיבורי המלחמה, ולכן צריך יותר צבעוני ובולט, כדי שמשהו יהיה רועש בחג הזה. ואחרי שמוצאים רק לחלק מהילדים תחפושות, וקופצים לאיזה גלידה כי אם כבר יוצאים עם הילדים, שתהיה חוויה, מגלים שפורים הוא ממש לא סיבה להפסיק לריב ולהתווכח על כל דבר שעולה לראש, וחוזרים שמחים ודביקים ועם משימה למצוא תחפושת שקיימת רק בחנות בירושלים, וכמובן שהמשימה נדחית לעד דלא ידע, ועולה השאלה אם להתחיל להיות אמא מגניבה ולהתחפש גם, או להסתפק בכובע מצחיק וגם זה יותר מדי, וכמה יין צריך לקנות! וממתקים, הגזמנו או שהחסרנו? וכמה סוכר ושמן יישארו לנו בביץ בסוף החג?
מזל שאצלנו בחברון חוגגים יומיים ואפשר להעביר דברי מתיקה לירושלמים ואפילו לזכות על זה במצווה. ומי יצליח לזכור מתי מברכים 'על הניסים' בלי סעודת פורים, ומתי סועדים בלי ברכה ייחודית למאורע. לכו תבינו גויים רשעים – מחפשים יום אחד בשנה לטבוח בנו, ואלפיים שנה אחרי כן אנחנו חוגגים להם על האוזניים שלושה ימים מלאים. בסוף פורים מגיע, עם תחפושות מושלמות או בלעדיהן, והשמחה מגיעה איתו.
02
מישהו סיפר לי שהוא זוכר את הקניות בכפרים הערביים, גם אלו ששנים רבות נחשבים עוינים ומלאים בקני רוצחים, ואת היחסים הרגועים מולם, אבל כל האחים שלו שנולדו אחרי 1985, וחוו בעוצמה נערית את האינתיפאדה השנייה, הרבה יותר ימניים ממנו והרבה פחות סומכים בעיניים עצומות. ונראה לי שמי שחווה את הטבח מרוצחי עזה, לא יוכלו למכור לו שבעזה רק רוצים לחיות בשלום, לכולם נחרט בדם ואף אחד לא יוכל להתבלבל בין ארור המן וברוך מרדכי, כי יש דברים שאפילו שכרות לא תצליח לטשטש.
03
ארץ ישראל כל כך יפה, טובה ואהובה ועם ישראל כל כך נפלא, שלכל מקום שיוצא לנו להגיע, אנחנו שוקלים לרגע לעבור לגור שם, כי כל כך יפה, האוויר טוב והאנשים נפלאים, מה צריך יותר מזה? ואז אנחנו נזכרים כמה אנחנו אוהבים את חברון ובוחרים בה שוב. ארץ ישראל היפה. ■
