01
ישנו משפט ידוע: אנחנו לא יכולים לבחור אילו קלפים נקבל מבורא עולם, אבל אנחנו כן יכולים לבחור איך נשחק איתם.
למרות שסיפרתי בעבר על הבן של חברי שנפצע אנושות במלחמה, אני חוזר לסיפורו בעקבות התפתחות מיוחדת ומרגשת שאירעה בימים האחרונים.
בתחילת הלחימה, בן של חבר טוב שלי נפצע באורח אנוש. חברי ביקש ממני: "כשאתה מדבר עם דתיים, תגיד להם שכשהם שומעים בתקשורת על פצוע אנוש – שלא יחכו להודעה על מוות, אלא יגבירו את התפילות, כי 'אנוש' זה חי." ואכן, בנו הוכרז כ"פצוע אנוש", ולאחר 18 דקות – בדיוק "חי" דקות – הוא הגיע לרכב הפינוי שפינה אותו לבית החולים.
בנו איבד יד, רגל וכף יד נוספת. הוא שכב כחודש וחצי מורדם ומונשם במחלקת טיפול נמרץ בתל השומר. כשהתעורר, ביקש ממנהל המחלקה להגיע אליו, ואז אמר לו: "אם יש פה במחלקה פצועים שקשה להם, שהם עצובים או בדיכאון – תצמיד את המיטה שלהם לשלי, ואני אעודד אותם."
וכך, לאורך כל השיקום, הוא המשיך לעודד ולשמח את כל מי שסביבו.
הוא הבחין בכך שכל פעם שהוא יוצא מהמחלקה לרחוב, אנשים מביטים בו בעין לא טובה בגלל הקטיעות שלו. הוא שאל את חבריו לשיקום אם גם הם מרגישים כך, והם ענו שכן.
אז עלה במוחו רעיון מדהים: הוא פנה לחברת האופנה רנואר והציע להם להפיק קמפיין דוגמנות בהשתתפות פצועי מלחמה, במטרה להרגיל את הציבור לנוכחותם של קטועים רבים ברחבי המדינה.
חברת רנואר הרימה את הכפפה, הקמפיין יצא לדרך והצליח בצורה מרגשת ומדהימה.
כך, במהלך היומיום, הצחוק שלו והאנרגיות החיוביות המשיכו להדביק את כל מי שסביבו.
אך הסיפור המדהים ביותר קרה ממש בשבוע שעבר.
לפני כשלושה שבועות, איש דת נוצרי הגיע לביקור במחלקת השיקום בבית החולים תל השומר. כשהוא נכנס לחדרו של הבן של חברי, הוא התרשם עמוקות מאופיו, מכוחותיו ומהשמחה האינסופית שהוא מפיץ, למרות כל מה שאיבד.
ואז הוא אמר לו דבר בלתי צפוי: "האפיפיור כבר חודש שלם לא יוצא לציבור. הוא חולה, אך מעבר לכך, הוא שרוי בעצבות ובמצב נפשי לא טוב. אולי תגיע לוותיקן לפגוש אותו ולשמח אותו?"
וכך אכן קרה.
אביו של הפצוע, שבדרך כלל אינו נוהג ללבוש חליפות, התלבש בחליפה מהודרת, ויחד הם טסו לוותיקן.
הם נכנסו לפגישה עם האפיפיור, שלרוב מקבל אנשים לדקות ספורות בלבד. אך הפעם, הבן החייל הפצוע התיישב בכיסא הגלגלים שלו לצד כיסא הגלגלים של האפיפיור, ושוחח איתו במשך כחמישים דקות. הוא עודד אותו, העלה חיוך על פניו, והאפיפיור לא היה מוכן שיילך.
כשראיתי את התמונות של הבן הפצוע יושב ליד האפיפיור, מחזיק בידו הקטועה את ידו של האפיפיור, וביד נטולת האצבעות מלטף אותו – עלו דמעות בעיניי. הבחירה המופלאה שלו בחיים של שמחה ונתינה, למרות כל מה שעבר, היא פשוט השראה.
02
כדי לשמור על האיזון בין הסיפור המדהים והמרגש, אספר סיפור נוסף – הפעם מצחיק, על בחירה שונה לחלוטין, אך גם בה נטרפו הקלפים.
לפני כשנתיים החלטנו לטוס לחו"ל עם הילדים הקטנים לארבעה ימים.
ביקשנו מהחתן היקר שלנו למצוא לנו כרטיסים זולים, והוא מצא כרטיסים לבודפשט במחיר מדהים של 780 ש"ח עבור חמישה אנשים – הלוך וחזור! סגרנו הכול, כולל דירה במרכז בודפשט, והטיסה הייתה אמורה לצאת כחודשיים לאחר מכן.
בחודש שלפני הטיסה היינו עסוקים בהכנות ובהתרגשות: בדקנו מסעדות כשרות, תכננו אטרקציות, טיולים בעיר ומחוצה לה, ואפילו הכנו רשימות קניות.
ואז, בת נוספת שלנו, שהייתה נשואה, ביקשה להצטרף לטיול, מאחר שבעלה היה במילואים.
אמרתי לה: "אין בעיה, תחפשי את הטיסה שלנו ונצרף אותך אליה."
היא ישבה, חיפשה בכל חברות התעופה – ולא מצאה טיסה כזו.
היא פנתה לחתן לבדוק שוב את הכרטיסים, ואז התברר שאנחנו בכלל טסים לבוקרשט, לא לבודפשט!
תחשבו על הסיטואציה – אנחנו עולים למטוס, נוחתים בבוקרשט, ומגלים שהדירה שלנו נמצאת בכלל בבודפשט…
אני מסתכל על החתן ושואל אותו: "איך עשית דבר כזה?"
והוא, בלי למצמץ, עונה: "בודפשט, בוקרשט – מה זה משנה?"
אחרי כמה רגעים של הלם, התאפסנו ופשוט בנינו תוכנית חדשה לבוקרשט. אפילו בית חב"ד המקומי הציע לעזור לנו להתארגן.
וכך, במקום בודפשט, זכינו לחופשה משפחתית מדהימה בבוקרשט, עם אטרקציות וחוויות בלתי נשכחות.
המסקנה – הבחירה תמיד בידינו איך להתמודד עם הקלפים שבורא עולם שולח לנו בין אם מדובר בפציעה קשה שמשנה חיים, ובין אם זו טעות קטנה יחסית של הזמנת טיסה, אנחנו מקבלים בחיים קלפים שלא תמיד התכוננו אליהם. אך הבחירה כיצד לשחק איתם – תמיד נשארת בידינו. ■
Ori88533@gmail.com
