ידעתם שאלברט איינשטיין, הפיזיקאי הגאון, לא דיבר עד גיל שלוש, ושתומס אדיסון, גדול הממציאים בהיסטוריה, סולק מבית הספר כבר בכיתה א'?
שמעתם שהאמורא רבי שמעון בן לקיש הנהיג בצעירותו חבורת שודדים ושרבי עקיבא, ראש חכמי התורה שבעל פה, חגג יום הולדת ארבעים מבלי שהיה יכול לקרוא את המשפט הזה?
לעתים קרובות אנו שומעים על עילויים מחוננים שמגיעים להישגים מדהימים מגיל צעיר.
זה מרשים אבל פחות רלוונטי אלינו. כי מה לעשות, רובינו אנשים…רגילים. כאלו שנכשלים ומתבלבלים, שמרגישים לפעמים מאוכזבים מעצמם ומתוסכלים מההישגים שלהם.
האם גם לנו יש סיכוי להגיע רחוק? להגשים חלומות?
מתברר שישנם אינספור סיפורים על אנשים שנחשבו פעם לחסרי תקווה, אך המשיכו ובסופו של דבר שינו את העולם.
לאיינשטיין, הגאון המדעי של המאה ה-20, נאמר בילדותו שהוא לעולם לא יצליח. הוא אף נכשל בבחינת הכניסה הראשונה שלו לפוליטכניון של ציריך.
אדיסון, האיש שהמציא את הפטיפון ושיכלל את נורת הליבון והיה לגדול הממציאים בהיסטוריה כשלא פחות מ-1093 פטנטים רשומים על שמו, בילה רק שלושה חודשים בבית הספר לפני שאמו החליטה ללמד אותו בבית.
הסופר הדגול אלכסנדר דיומא, מחבר "שלושת המוסקטרים" ועוד כ-200 יצירות ושירים, לא ידע לכתוב עד גיל שתים עשרה.
אברהם לינקולן, אחד מהנשיאים הגדולים ביותר של אמריקה, גדל בעוני והתמודד עם קשיים רבים.
במסורת היהודית, רבי שמעון בן לקיש הפך משודד לחכם נערץ, ורבי עקיבא, גדול חכמי תורה שבעל פה שדבריו מצוטטים 1500 פעמים בתלמוד, החל את לימודיו רק בגיל ארבעים, בדחיפתה של אשתו, רחל.
Ó‰ ʉ ‡ÂÓ¯ ÏÂ?
ראשית, שהחיים מלאים בהפתעות ושכישלון אינו הסוף.
שנית, שֶׁעִם התמדה, אפשר להתגבר על מכשולים ולהגיע לגדולות. וכן, מסגרות חינוכיות הן חשובות, אך הן לא הדרך היחידה. כוח רצון ומוטיבציה הם המפתח.
השבוע, יד' באייר, אנו מציינים את פסח שני.
הוא מכונה בחסידות "חג ההזדמנות השנייה".
הוא מזכיר לנו שלעולם לא מאוחר מדי להתחיל מחדש. החג הזה נולד מתוך נחישותם של אלו שפספסו את הפסח הראשון במדבר אך החליטו שהם לא מוותרים, והנחישות שלהם הביאה ליצירת חג חדש.
זכרו, דברים מדהימים יכולים לקרות אם נבקש, נתעקש, ונהיה מוכנים להשקיע מאמץ.
לעולם לא מאוחר מדי לשנות את חיינו.
אתם מאמינים בזה? ■
