טור אורח

מתגייסים לגיוס

מה‭ ‬אנו‭ ‬חושבים‭ ‬על‭ ‬גיוס‭ ‬לצה"ל‭? ‬ברור‭. ‬כל‭ ‬אחד‭ ‬צריך‭ ‬לצאת‭ ‬למלחמת‭ ‬מצוה‭, ‬להלחם‭ ‬על‭ ‬ארץ‭ ‬ישראל‭.‬

ומה‭ ‬לגבי‭ ‬מי‭ ‬שאינו‭ ‬עושה‭ ‬זאת‭? ‬הוא‭ ‬ממש‭ ‬ממש‭ ‬לא‭ ‬בסדר‭.‬

מה‭ ‬אנחנו‭ ‬חושבים‭ ‬על‭ ‬החרדים‭ ‬שלא‭ ‬מתגייסים‭? ‬ברור‭ ‬מה‭ ‬אנחנו‭ ‬חושבים‭. ‬הם‭ ‬צריכים‭ ‬להתגייס‭. ‬הם‭ ‬חייבים‭ ‬להתגייס‭. ‬חבל‭ ‬שכשהגיע‭ ‬הזמן‭ ‬שבו‭ ‬ה‮'‬‭ ‬גואל‭ ‬את‭ ‬עמו‭ ‬ואת‭ ‬ארצו‭, ‬הם‭ ‬מתעקשים‭ ‬לעצום‭ ‬עינים‭ ‬ולא‭ ‬לראות‭. ‬הגאולה‭ ‬כאן‭ ‬וטחו‭ ‬עיניהם‭ ‬מראות‭.‬

כל‭ ‬זה‭ ‬ברור‭ ‬לגמרי‭ ‬ולא‭ ‬צריך‭ ‬להגיד‭ ‬את‭ ‬זה‭.‬

השאלה‭ ‬היא‭ ‬מה‭ ‬לעשות‭ ‬כשהם‭ ‬לא‭ ‬מתגייסים‭. ‬האם‭ ‬נגייס‭ ‬אותם‭ ‬בכח‭? ‬כאן‭ ‬יש‭ ‬מקום‭ ‬לדון‭ ‬בשאלה‭ ‬איך‭ ‬לגייס‭ ‬אותם‭ ‬והאמנם‭ ‬הדבר‭ ‬אפשרי‭. ‬אבל‭ ‬לפני‭ ‬כן‭ ‬יש‭ ‬לדון‭ ‬בשאלה‭ ‬יותר‭ ‬חשובה‭: ‬האמנם‭ ‬זה‭ ‬הנושא‭ ‬הכי‭ ‬חשוב‭ ‬כרגע‭? ‬יותר‭ ‬מהתגברות‭ ‬על‭ ‬האויב‭? ‬יותר‭ ‬מריבונות‭? ‬יותר‭ ‬מחיזוק‭ ‬ערכי‭ ‬היהדות‭ ‬והתורה‭? ‬יותר‭ ‬מהתיישבות‭? ‬באמת‭ ‬צריך‭ ‬לעזוב‭ ‬עכשו‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬הנושאים‭ ‬שעסקנו‭ ‬בהם‭ ‬כל‭ ‬העשורים‭ ‬האחרונים‭ ‬ולהתמקד‭ ‬בגיוס‭ ‬החרדים‭? ‬

˙Á¯Â˙ ÓÈ Ó‚ÊÈÌ ÈÂ˙¯ Áʘ

ולמה‭ ‬אני‭ ‬כותב‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬זה‭? ‬כי‭ ‬לאחרונה‭ ‬צצות‭ ‬כפטריות‭ ‬אחר‭ ‬הרגל‭ ‬כל‭ ‬מיני‭ ‬קלישאות‭, ‬באותיות‭ ‬אדומות‭ ‬ובוהקות‭: ‬‮"‬בגידה‭ ‬בכל‭ ‬ערכי‭ ‬הציונות‭ ‬הדתית‮"‬‭. ‬‮"‬יריקה‭ ‬בפרצוף‭ ‬של‭ ‬כל‭ ‬מי‭ ‬שהתגייס‭, ‬שהוא‭ ‬מתגייס‭ ‬כדי‭ ‬להגן‭ ‬על‭ ‬מדינה‭ ‬תומכת‭ ‬השתמטות‮"‬‭. ‬עשרה‭ ‬סימני‭ ‬קריאה‭!!!!!!!!!‬

אותיות‭ ‬אדומות‭ ‬ועשרה‭ ‬סימני‭ ‬קריאה‭ ‬כדי‭ ‬שלא‭ ‬נשים‭ ‬לב‭ ‬שכל‭ ‬אלה‭ ‬הן‭ ‬קלישאות‭ ‬שלא‭ ‬יעמדו‭ ‬בשום‭ ‬מבחן‭ ‬הגיוני‭; ‬בגידה‭ ‬בכל‭ ‬ערכי‭ ‬הציונות‭ ‬הדתית‭? ‬לא‭ ‬נסחפנו‭? ‬אה‭, ‬נכון‭, ‬שכחתי‭. ‬מאז‭ ‬ומעולם‭ ‬דגלה‭ ‬הציונות‭ ‬הדתית‭ ‬בכך‭ ‬שמי‭ ‬שלא‭ ‬מקיים‭ ‬מצוות‭ ‬צריך‭ ‬להכריח‭ ‬אותו‭ ‬בכח‭ ‬לקיים‭ ‬את‭ ‬המצוות‭. ‬מה‭? ‬לא‭? ‬

אם‭ ‬החרדים‭ ‬לא‭ ‬מקיימים‭ ‬מצוה‭, ‬נמשוך‭ ‬אותם‭ ‬לצה"ל‭ ‬באוזניים‭. ‬תעזבו‭, ‬בעצם‭ ‬עדיף‭ ‬בפיאות‭. ‬הלא‭ ‬זו‭ ‬דרכה‭ ‬של‭ ‬הציונות‭ ‬הדתית‭, ‬קירוב‭ ‬רחוקים‭ ‬והחזרה‭ ‬בתשובה‭ ‬בדרכי‭ ‬כח‭. ‬מה‭, ‬לא‭?‬

הלא‭ ‬מכל‭ ‬בחינה‭ ‬אפשרית‭ ‬חילול‭ ‬שבת‭ ‬הוא‭ ‬הרבה‭ ‬יותר‭ ‬חמור‭ ‬מהשתמטות‭ ‬מהשירות‭. ‬אז‭ ‬מה‭? ‬נכפה‭ ‬בכח‭ ‬את‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬לשמור‭ ‬שבת‭? ‬זה‭ ‬יצליח‭?‬

78‭ ‬שנה‭ ‬ישבו‭ ‬נציגי‭ ‬הציונות‭ ‬הדתית‭ ‬בקואליציה‭ ‬שלא‭ ‬גייסה‭ ‬חרדים‭, ‬אז‭ ‬כולם‭ ‬כולם‭ ‬בגדו‭ ‬בכל‭ ‬ערכי‭ ‬הציונות‭ ‬הדתית‭?? ‬על‭ ‬מה‭ ‬אתם‭ ‬מדברים‭? ‬אפשר‭ ‬לומר‭ ‬שהגיע‭ ‬הזמן‭ ‬לשנות‭. ‬אני‭ ‬בהחלט‭ ‬מסכים‭. ‬אבל‭ ‬כל‭ ‬מי‭ ‬שלא‭ ‬משנה‭ ‬הוא‭ ‬בוגד‭ ‬בכל‭ ‬ערכי‭ ‬הציונות‭ ‬הדתית‭? (‬ובפרט‭ ‬אם‭ ‬בינתים‭ ‬הוא‭ ‬מזרז‭ ‬את‭ ‬גאולת‭ ‬הארץ‭ ‬ביו"ש‭ ‬ובשאר‭ ‬חלקי‭ ‬הארץ‭)?‬

‮"‬חוק‭ ‬הגיוס‭ ‬הוא‭ ‬יריקה‭ ‬בפרצופם‭ ‬של‭ ‬המתגייסים‭ ‬שהתגייסו‭ ‬כדי‭ ‬להגן‭ ‬על‭ ‬מדינה‭ ‬תומכת‭ ‬השתמטות‮"‬‭. ‬באמת‭? ‬אנחנו‭ ‬עושים‭ ‬תחרות‭ ‬מי‭ ‬יותר‭ ‬מגזים‭? ‬התגייסנו‭ ‬כדי‭ ‬להגן‭ ‬על‭ ‬ארץ‭ ‬ישראל‭, ‬על‭ ‬ראשית‭ ‬צמיחת‭ ‬גאולתנו‭ (‬ובתור‭ ‬בונוס‭: ‬גם‭ ‬על‭ ‬מדינה‭ ‬מתקדמת‭ ‬בתחומים‭ ‬רבים‭ ‬נוספים‭). ‬אז‭ ‬כל‭ ‬זה‭ ‬לא‭ ‬שוה‭ ‬כי‭ ‬קידום‭ ‬החוק‭ ‬פירושו‭ ‬שהמדינה‭ ‬מעודדת‭ ‬השתמטות‭? ‬

אנחנו‭ ‬בתנופה‭ ‬אדירה‭. ‬מה‭ ‬שקרה‭ ‬ביו"ש‭ ‬בשנים‭ ‬האחרונות‭ ‬זו‭ ‬מהפכה‭. ‬מה‭ ‬שקרה‭ ‬במלחמה‭ ‬‮–‬‭ ‬נצחון‭ ‬בכמה‭ ‬חזיתות‭. ‬העם‭ ‬מתקרב‭ ‬לתורה‭. ‬הציבור‭ ‬הציוני‭ ‬דתי‭ ‬מתחזק‭. ‬התיישבות‭, ‬הכרה‭ ‬בישובים‭ ‬חדשים‭. ‬ערכי‭ ‬הציונות‭ ‬הדתית‭ ‬נוסקים‭ ‬לשמים‭. ‬וכל‭ ‬זה‭ ‬איננו‭ ‬שוה‭ ‬לי‭ ‬בכל‭ ‬עת‭ ‬אשר‭ ‬אני‭ ‬רואה‭ ‬את‭ ‬מרדכי‭ ‬החרדי‭ ‬יושב‭ ‬בטל‭? ‬זה‭ ‬פתאום‭ ‬הופך‭ ‬את‭ ‬המדינה‭ ‬למדינה‭ ‬שלא‭ ‬שוה‭ ‬להגן‭ ‬עליה‭? ‬לפני‭ ‬שהפרחתם‭ ‬לאויר‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬הקלישאות‭ ‬האלה‭, ‬מישהו‭ ‬ישב‭ ‬לרגע‭ ‬וחשב‭ ‬על‭ ‬כל‭ ‬התוכן‭ ‬שלהן‭? ‬לא‭ ‬שמתם‭ ‬לב‭ ‬שאלה‭ ‬בלונים‭ ‬נפוחים‭ ‬שאין‭ ‬בהם‭ ‬כלום‭? 

מדינה‭ ‬נהדרת‭ ‬וחגיגה‭ ‬ציונית‭ ‬דתית‭. ‬אז‭ ‬נכון‭, ‬הגאולה‭ ‬עוד‭ ‬לא‭ ‬שלמה‭, ‬עוד‭ ‬יש‭ ‬במדינהה‭ ‬כמה‭ ‬אנשים‭ ‬שמתעקשים‭ ‬בכח‭ ‬לא‭ ‬לראות‭ ‬את‭ ‬הגאולה‭. ‬נו‭ ‬טוב‭. ‬כשעם‭ ‬ישראל‭ ‬מתקדם‭ ‬לגאולה‭, ‬מי‭ ‬שמתעקש‭ ‬בכח‭ ‬להשאר‭ ‬מאחור‭ ‬ולא‭ ‬לראות‭ ‬את‭ ‬הגאולה‭ ‬‮–‬‭ ‬לא‭ ‬נכריח‭ ‬אותו‭. ‬לא‭ ‬נמשוך‭ ‬אותו‭ ‬בפיאות‭. ‬אנחנו‭ ‬נתקדם‭. ‬הם‭ ‬כבר‭ ‬יבואו‭ ‬אחרינו‭.‬

מתי‭? ‬במשך‭ ‬הזמן‭. ‬קמעא‭ ‬קמעא‭. ‬גם‭ ‬את‭ ‬ירושלים‭ ‬לא‭ ‬בונים‭ ‬ביום‭ ‬אחד‭ ‬כידוע‭. ‬אנחנו‭ ‬הרי‭ ‬לא‭ ‬מאמינים‭ ‬במקדש‭ ‬שיורד‭ ‬בבת‭ ‬אחת‭ ‬מהשמים‭, ‬מה‭ ‬אנחנו‭? ‬חרדים‭?!‬

הם‭ ‬יתגייסו‭ ‬לאט‭ ‬לאט‭. ‬וגם‭ ‬בזה‭ ‬אנחנו‭ ‬רואים‭ ‬התקדמות‭ ‬גדולה‭. ‬לפני‭ ‬כמה‭ ‬שנים‭ ‬מישהו‭ ‬חלם‭ ‬על‭ ‬חטיבת‭ ‬החשמונאים‭? ‬על‭ ‬ארבע‭ ‬ישיבות‭ ‬הסדר‭ ‬חרדיות‭? ‬מתקדמים‭, ‬לאט‭ ‬לאט‭. (‬אגב‭, ‬במלחמה‭ ‬האחרונה‭ ‬התגבר‭ ‬זרם‭ ‬המתגייסים‭ ‬החרדים‭, ‬וכל‭ ‬זה‭ ‬נבלם‭ ‬בבת‭ ‬אחת‭ ‬ברגע‭ ‬שהתחילו‭ ‬לריב‭ ‬איתם‭ ‬על‭ ‬זה‭. ‬לא‭ ‬חבל‭?). ‬גם‭ ‬אני‭ ‬הייתי‭ ‬שמח‭ ‬לראות‭ ‬את‭ ‬כולם‭ ‬מתגייסים‭ ‬מחר‭ ‬בבקר‭, ‬לוחמים‭ ‬באויבינו‭, ‬מעצימים‭ ‬את‭ ‬כוחנו‭, ‬ומשנים‭ ‬מן‭ ‬הקצה‭ ‬אל‭ ‬הקצה‭ ‬את‭ ‬אופיו‭ ‬של‭ ‬צה"ל‭. ‬אבל‭ ‬חוששני‭ ‬שיותר‭ ‬ריאלי‭ ‬לגייס‭ ‬אותם‭ ‬קמעא‭ ‬קמעא‭. ‬הנסיון‭ ‬לגייס‭ ‬אותם‭ ‬בבת‭ ‬אחת‭ ‬לא‭ ‬יועיל‭.‬

אם‭ ‬תצעקו‭ ‬עליהם‭ ‬‮"‬משתמטים‭, ‬רשעים‭, ‬גנבים‮"‬‭ ‬הם‭ ‬ירצו‭ ‬יותר‭ ‬להתגייס‭, ‬או‭ ‬פחות‭?‬

אנחנו‭ ‬רוצים‭ ‬מאד‭ ‬שצה"ל‭ ‬יהיה‭ ‬צבא‭ ‬אמוני‭ ‬ומאמין‭. ‬צבא‭ ‬שלוחם‭ ‬על‭ ‬ארץ‭ ‬קדשנו‭ ‬כי‭ ‬זו‭ ‬מצוה‭, ‬וששומר‭ ‬על‭ ‬כל‭ ‬הלכות‭ ‬קדושת‭ ‬המחנה‭. ‬אנחנו‭ ‬בדרך‭ ‬לשם‭. ‬אבל‭ ‬מי‭ ‬שלא‭ ‬מצטרף‭ ‬אי‭ ‬אפשר‭ ‬למשוך‭ ‬אותו‭ ‬בפיאות‭.‬

אז‭ ‬צריך‭ ‬לסתום‭ ‬חזק‭ ‬את‭ ‬האף‭ ‬כשמצביעים‭ ‬על‭ ‬החוק‭ ‬הזה‭. ‬אבל‭ ‬במבחן‭ ‬התוצאה‭ ‬‮–‬‭ ‬אין‭ ‬משהו‭ ‬יותר‭ ‬טוב‭.‬

˙Úʷ χ ÓÚÈÈÔ

וחוץ‭ ‬מזה‭, ‬אני‭ ‬רוצה‭ ‬להבין‭ ‬על‭ ‬מה‭ ‬מדובר‭. ‬יש‭ ‬לכם‭ ‬תכנית‭ ‬מעשית‭ ‬שאם‭ ‬היא‭ ‬תמומש‭ ‬נראה‭ ‬את‭ ‬החרדים‭ ‬בצה"ל‭? ‬אשמח‭ ‬לשמוע‭. ‬זה‭ ‬חשוב‭.‬

אין‭ ‬לכם‭ ‬תכנית‭ ‬כזאת‭? ‬אתם‭ ‬רק‭ ‬רוצים‭ ‬לצעוק‭ ‬כמה‭ ‬אתם‭ ‬צודקים‭ ‬וכמה‭ ‬החרדים‭ ‬לא‭ ‬בסדר‭? ‬תעזבו‭. ‬לא‭ ‬מעניין‭. ‬אנחנו‭ ‬כבר‭ ‬יודעים‭ ‬שאתם‭ ‬בסדר‭ ‬והחרדים‭ ‬לא‭ ‬בסדר‭. ‬אין‭ ‬לנו‭ ‬ויכוח‭ ‬על‭ ‬זה‭.‬

‮"‬טוב‭, ‬אז‭ ‬לפחות‭ ‬שלא‭ ‬יקבלו‭ ‬תקציבים‮"‬‭. ‬‮–‬‭ ‬אה‭, ‬זה‭ ‬העניין‭? ‬אז‭ ‬תגידו‭ ‬ישר‭ ‬שהנושא‭ ‬הוא‭ ‬כסף‭ ‬ושנאה‭. ‬

עוד במדור זה

"לפעמים מחר זה מאוחר מידי"

"לפעמים מחר זה מאוחר מידי"

בתאריך 16.5.2020 התהפכו חייה של משפחת אקרמן. נדב, צעיר חזק ובריא לפני גיוס, בילה עם חבריו בחוף ים. הוא שיחק במטקות ואז נכנס להתרעננות קצרה במים, קיבל מכה חזקה בים, ופתאום מצא את עצמו צף עם הפנים במים. הוא הובהל לניתוח חירום, ומאז חייו השתנו ללא הכר. אמו סלבי מספרת: "אני עובדת בעצמי בבית חולים במשך קרוב ל-30 שנה. אני מכירה את המבטים של הרופאים, והמבט שלהם אמר שהם לא יודעים אם הילד שלי ישרוד. הוא שרד, אבל נותר משותק מהכתפיים ומטה, ומרותק לכיסא גלגלים". נדב נזכר: "בהתחלה זה היה נשמע כמו גזר דין מוות".
בפעם הראשונה שאקרמן חזר לביתו, אמו קיבלה הודעת אס אם אס ולפיה בית החולים אינו מספק שירותי אמבולנסים. סלבי: "לא הבנתי מאיפה אני אביא אמבולנס, המצוקה הייתה מאוד קשה".
היא יצרה קשר עם עזר מציון. "פתאום, כמו מלאכים, נכנסו אלינו לחדר בבית החולים ושאלו 'מי זה נדב?'. לראות פתאום בתוך הכאוס שאתה נמצא מישהו ידידותי, עם מאור פנים, נתן לי תחושה כאילו הקדוש ברוך הוא בעצמו עוזר לי". הנהג ביקש מנדב ומאימו לבחור שירים שהם אוהבים, ולקח אותם בבטחה לביתם. נדב נזכר "כשנתקלתי בכל העזרה הזו, בנכונות לסייע ולהיות שם בשבילי, הרגשתי שאני צריך לקחת את עצמי בידיים ולנסות לעשות הכול כדי לחזור ולתפקד. עזר מציון היו שם בשבילנו בכל פעם שהיינו צריכים הסעה לטיפולים ובחזרה. עבורנו הם חבורת מלאכים".
נדב ומשפחתו הם משפחה אחת של נעזרים במערך האמבולנסים של עזר מציון. בראש המערך עומד ישראל טיירי. "לפני זמן מה קיבלתי טלפון שיש נערה בת 16 שמאושפזת בהדסה עין כרם, חולה סופנית אונקולוגית. יש לה משאלת לב להגיע לים. אני עובר על האמבולנסים, ביקשו מעכשיו לעכשיו כאשר האמבולנסים כבר מלאים. מנסה ומנסה ולא מוצא פתרון. חזרתי לאותה אחת שפנתה אליי, עובדת עזר מציון מירושלים. אמרתי לה 'בואי נעשה את זה בצורה מסודרת מחר. עם ליווי רפואי כמו שצריך', כי המצב שלה היה ממש קשה.
"היא אומרת לי 'אם תחכה למחר לא יודעת מה יהיה, המצב לא טוב'. הבנתי מה המצב והפכנו עולמות ומצאנו אמבולנס שהגיע עם המתנדבות והצוות הרפואי. הגיעו עם אמבולנס מקושט, שטיח אדום ובלונים. הגיע נהג ולקח אותה לחוף בראשון, היה איתה ועם המשפחה שעה בחוץ. למחרת בתשע בבוקר התקשרו אליי שהיא נפטרה.

לפעמים מחר זה מאוחר מידי".
טיירי, בן ה-42 ממודיעין עילית, נשוי פלוס שלושה ילדים, חש בשליחות 24/6 למען כל מי שזקוק לסיוע בנסיעות והעברות. האמבולנסים של עזר מציון הפועלים בכל רחבי הארץ מבוקר ועד ערב מספקים סיפורים מרגשים ומרתקים, שמחים וגם עצובים.
"הקושי הוא כאשר אתה מקבל בקשה דחופה בהתראה קצרה, בשעה שהלו"ז של הנהגים כבר מסודר ומלא ונדרשת עבודה על מנת למצוא פתרון. זה מורכב מאוד וגורם לשנות לו"ז של כל הנהגים. זאת עבודה תחת לחץ, דינאמית, ומשתנה לפי הצורך שעולה".
"לפני כמה ימים קיבלנו בקשה לקחת ילדה בת חמש מהדסה עין כרם. היא הבינה שהיא הולכת למות ואמרה שהיא רוצה להגיע לבית שלה במושב, היא רצתה להיפרד מהאחים שלה. היא רצתה להיות שעה, שעה וחצי, לא היה אפשר יותר כי המצב הרפואי לא מאפשר. דאגנו למה שצריך ואחרי שהנהג הגיע איתה הביתה הוא התקשר ואמר שהמשפחה מבקשת עוד שעתיים כי קשה להם להיפרד ממנה. כמובן שלמרות שהיו נסיעות אחרות דאגתי לכך שיישאר שם, למרות שזה יצר לנו בעיה. המשפחה ממש הייתה נפעמת ונרגשת ממה שעשינו למענה".
ההזמנות מתקבלות יום קודם. 23 אמבולנסים עומדים לרשות עזר מציון. משבצים את הנסיעות השונות במדויק ולפי הצורך. העיקר שאמבולנס לא ייסע ריק. חולי אונקולוגיה ודיאליזה, כימותרפיה ומושתלים, כאלה שצריכים לנסוע באלונקה או כאלה שצריכים כיסא גלגלים, אנשים שצריכים להגיע לאשפוז או שזקוקים לליווי רפואי צמוד בכל נסיעה. העיקר לעזור למקסימום אנשים. דתיים, חרדים, חילוניים. אין הבדל.
"הקושי הוא כאשר אתה מקבל כאלה דברים מהרגע להרגע", אומר טיירי, "זה לא עניין של כמה דקות אלא דורש עבודה. למצוא פתרון לא פעם זה דבר מורכב, אבל ברוך השם שאנחנו מצליחים".
וישנם גם ימים בהם מערך האמבולנסים של עזר מציון מתגייס עם עשרות אמבולנסים למטרה מסוימת. כך קורה מידי שנה בל"ג בעומר מירון, כאשר צוות של נהגים מסייע בשינוע אנשים עם מוגבלות בתנועה אל ציון קבר הרשב"י. השנה, שנה אחרי האסון הנורא במירון, ביקשו מאות אנשים לעלות לציון הקדוש במהלך ימי ההילולה. מערך האמבולנסים של העמותה שכלל כ-20 כלי רכב, העלה ילדים, קשישים וחולים עם מוגבלות בתנועה וחולים. "לאורך ימי ההילולה היו לנו לא מעט מקרים מרגשים של אנשים שהיו באסון שנה שעברה" אומר טיירי. "אחד מהם הוא יהודי שהגיע על כיסא גלגלים ובשנה שעברה ניצל בנס מהאסון, והוא התקשה להסתיר את התרגשותו. זו זכות עבורנו לאפשר לכל אחד, למרות הקושי, לעלות להר ולהתפלל".
"אתה הכותל המערבי שלהם"
אב"י חלא בן ה-62 מקרני שומרון הוא אחד מהנהגים של 'עזר מציון'. במהלך השנים חלא מילא שלל תפקידים ציבוריים ביישוב שבו הוא מתגורר לאורך השנים. את האמבולנס של עזר מציון הוא מסיע כבר 20 שנה, מקבל את השיבוצים ויוצא לדרך כבר בשעות הבוקר המוקדמות. הוא יסיים את יום עבודתו בשעות הערב. קשה לתפוס אותו לשיחה, סדר יומו עמוס וגדוש, כשהוא יתפנה הוא ישתף אותנו בחלק מהנסיעות שאותן הוא עושה במסגרת תפקידו.
"אתן לך הצצה ליום עבודה שגרתי. את הבוקר פתחתי אצל חולה ניוון שרירים. אני משתדל לצחוק ולדבר עם כל אחד, להקל מעליהם במה שאפשר. הנסיעה שלאחר מכן הייתה של חולה קטוע רגל. מדובר בחולה דיאליזה עם כיסא גלגלים שצריך להגיע לטיפולים. אנחנו עוזרים לו בנסיעות ומקלים על המשפחה. החולה האחרון היה ילד חולה סרטן שאין לו עוד שלוש עשרה. לקחתי אותו משניידר לבית שלו. ילד ממש נחמד שצוחקים איתו, עלם חמד למרות הטיפולים. בדרך הוא מספר לי 'עוד ארבעה חודשים יש לי בר מצווה. אני מזמין אותך אבל אני לא בטוח שאני אצליח לחיות עד אז'. אימא שלו בכתה במושב מאחור".
יום כזה לדבריו, נותן לו פרופורציות לחיים. ״כל שעה שאתה לוקח חולה אחר ורואה מה המשפחה שלו עוברת 24/7 אתה מקבל פרופורציות. אתה גם הפסיכולוג שלו ולא רק נהג האמבולנס. אתה שואל אותם מה הם מרגישים והם מוציאים הכול, פורקים. אתה הכותל המערבי שלהם, וזה שווה. זו בשבילי תרפיה. חולים לא מעניין אותם אם יש מינוס או אין מינוס בבנק. לבן אדם אין מחיר. גם את הבית והמכונית הוא ימכור בשביל החיים, כשאתה בעבודה הזאת וכל בוקר זה אנשים חולים במצבים קשים אתה אומר לעצמך, החיים שלנו יפים ואנחנו לא יודעים להעריך אותם. זה גורם לעשות חושבים. לכל משפחה אתה נותן תמיכה ומרגיש טוב עם עצמך לא פחות ממה שאתה עושה טוב לחולה עצמו״.
"המקום שלי שאני נמצא בו זה לא פשוט", משתף גם טיירי, "אני הרבה שנים במערכת, 13 שנה פה. זה לא פשוט. אבל העשייה הזאת והסיפוק שאתה מצליח להגשים עוד משאלה ועוד משאלה זה נותן כוח להמשיך. אנשים שבמצב שלהם אתה מגשים להם חלום". טיירי גם מודה כי "עם הזמן גם יש קהות חושים מסוימת. אי אפשר להמשיך הלאה בלי להתנתק טיפה מהסיפורים".
והסיפורים של טיירי זורמים בלי הפסקה. "יש לנו ניצול שואה בשנות התשעים שלא היה בכותל בחיים שלו. לא יודע איך נראה הכותל. הנהג לקח אותו, הגיע לשם וקרא קצת תהילים. חזר מאושר ובכה. במקרה אחר הייתה לנו בקשה לקחת אישה מאוד מבוגרת לפני חצי שנה. במשך שנתיים וחצי היא לא יצאה מהבית בגלל הקורונה. הייתה חתונה של נינה והיא מאוד רצתה לצאת לחתונה. לקחנו אותה מהצפון לעמק חפר לגן אירועים. הנהג נשאר בחתונה במשך שעתיים ולאחר מכן החזיר אותה הביתה. היא הרגישה שקמה לתחייה".
טיירי ממשיך ומספר. על תינוק חולה, על נער שנפצע בתאונת דרכים, על קטוע רגל שהיה צריך הסעה, הסיפורים אין להם סוף והעבודה אף פעם לא נגמרת. עוד חסד ועוד עזרה. כמו שעזר מציון יודעים לתת.
"אנחנו עובדים 24/6 אבל המשפחה מבינה את המקום שלי, שזה החסד שאנחנו עושים והעזרה שאנחנו נותנים. כל הזמן אנחנו גם מקבלים ד"שים ומכתבים מאנשים. מכתבי תודה שמחזקים אותנו. לא חסר".

עזר מציון נקודת אור

עזר מציון נקודת אור

"באשפוז הראשון של רוני בבית החולים היה לה קשה לקחת…
חברים לרפואה

חברים לרפואה

“תוך תקופה קצרה הפכנו להיות הגוף המוביל בישראל בתחום סיוע…