מאיר דורפמן

ימי התחלה שבים אלינו?

מאיר דורפמן

יושב ומצפה…

סיפר‭ ‬לי‭ ‬הרב‭ ‬הדיין‭ ‬יעקב‭ ‬ורהפטיג‭, ‬נכדו‭ ‬של‭ ‬גאון‭ ‬ישראל‭ ‬הרב‭ ‬ירוחם‭ ‬אשר‭ ‬ורהפטיג‭: ‬׳ראיתי‭ ‬מכתב‭ ‬ששלח‭ ‬בעל‭ ‬ה״שרידי‭ ‬אש״‭ ‬לסבא‭, ‬ובו‭ ‬הוא‭ ‬מודה‭ ‬לו‭ ‬מאד‭ ‬על‭ ‬ששלח‭ ‬לו‭ ‬את‭ ‬ספרו‭, ‬ומזכיר‭ ‬בצער‭ ‬את‭ ‬הספרייה‭ ‬הגדולה‭ ‬שהיתה‭ ‬לו‭ ‬בברלין‭ ‬לפני‭ ‬השואה‭, ‬ולא‭ ‬נותר‭ ‬ממנה‭ ‬דבר‭. ‬הוא‭ ‬כותב‭ ‬שהספיק‭ ‬לעבור‭ ‬על‭ ‬חלקו‭ ‬של‭ ‬הספר‭ ‬אבל‭ ‬עוד‭ ‬לא‭ ‬על‭ ‬כולו‭ ‬מפני‭ ‬שהוא‭ ‬במתח‭ ‬ערב‭ ‬ההצבעה‭ ‬על‭ ‬תכנית‭ ‬החלוקה‭ ‬באו״ם‭, ‬והוא‭ ‬יושב‭ ‬ומצפה‭ ‬לתוצאותיה‭. ‬השיב‭ ‬לו‭ ‬הסבא‭ ‬במכתב‭: ‬גם‭ ‬אני‭ ‬באותו‭ ‬מצב‭, ‬יושב‭ ‬ומצפה‭ ‬לתוצאות‭ ‬ההחלטה‭…‬׳‭ (‬החלטה‭ ‬שעליה‭ ‬אמר‭ ‬הרב‭ ‬מבריסק‭ ‬שהיתה‭ ‬חיוך‭ ‬מאת‭ ‬ההשגחה‭ ‬העליונה‭. ‬אמנם‭ ‬לדעתו‭ ‬הוחמצה‭ ‬השעה‭. ‬מ‭.‬ד‭.).‬

רכישות מסין

סיפר‭ ‬לי‭ ‬הרב‭ ‬אריה‭ ‬פינסקי‭: ‬׳רבי‭ ‬בנציון‭ ‬לופיאן‭ ‬היה‭ ‬רב‭ ‬ראשי‭ ‬בהונג‭ ‬קונג‭, ‬וכך‭ ‬נהג‭ ‬להסביר‭ ‬את‭ ‬דברי‭ ‬המשנה‭ ‬ברורה‭, ‬שהזכיר‭ ‬את‭ ‬הגמרא‭ ‬ע״פ‭ ‬פירוש‭ ‬המקובלים‭, ‬שמי‭ ‬שזהיר‭ ‬במצות‭ ‬ציצית‭ ‬יזכה‭ ‬ל2800‭ ‬עבדים‭ ‬בימות‭ ‬המשיח‭: ‬״עם‭ ‬הסינים‭ ‬הקב״ה‭ ‬לא‭ ‬יעשה‭ ‬דין‭, ‬כי‭ ‬הרי‭ ‬הם‭ ‬לא‭ ‬הציקו‭ ‬לנו‭ ‬במהלך‭ ‬הדורות‭. ‬לא‭ ‬היה‭ ‬להם‭ ‬קשר‭ ‬איתנו‭ ‬לא‭ ‬לטוב‭ ‬ולא‭ ‬לרע‭. ‬יהודים‭ ‬יקנו‭ ‬תוצרת‭ ‬מסין‭, ‬כזו‭ ‬שעל‭ ‬כל‭ ‬מוצר‭ ‬עבדו‭ ‬כ-2800‭  ‬סינים‭…‬״‭. ‬ואין‭ ‬צורך‭ ‬לפרט‭ ‬לגבי‭ ‬כמות‭ ‬הרכישות‭ ‬העצומה‭ ‬ממוצרי‭ ‬סין‭ ‬שמתבצעת‭ ‬היום‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬יהודים׳‭. ‬אמנם‭ ‬יש‭ ‬לציין‭ ‬שסין‭ ‬היתה‭ ‬אחת‭ ‬מהמדינות‭ ‬שלא‭ ‬זכו‭ ‬לתמוך‭ ‬בהצבעת‭ ‬האו״ם‭ ‬הנ״ל‭ ‬על‭ ‬הקמת‭ ‬מדינה‭ ‬יהודית‭ ‬בארץ‭ ‬ישראל‭, ‬ועוד‭ ‬כמה‭ ‬חשבונות‭…‬


׳אין לו ישיבה מתאימה? נקים לו ישיבה!׳

סיפר‭ ‬לי‭ ‬האדמו״ר‭ ‬מקופיטשניץ‭, ‬רבי‭ ‬יצחק‭ ‬מאיר‭ ‬פלינטנשטיין‭, ‬זקן‭ ‬אדמור״י‭ ‬רוז׳ין‭: ‬׳גדלתי‭ ‬בתל‭ ‬אביב‭, ‬למדתי‭ ‬שם‭ ‬בבי״ס‭ ‬יסודי‭-‬התורה‭, ‬וזכיתי‭ ‬שדוד‭ ‬אמי‭ ‬האדמו״ר‭ ‬מסדיגורה‭, ‬בעל‭ ‬״אביר‭ ‬יעקב״‭, ‬פרש‭ ‬עלי‭ ‬חסותו‭, ‬גדלתי‭ ‬אצלו‭ ‬ממש‭. ‬הוא‭ ‬היה‭ ‬גר‭ ‬ברחוב‭ ‬נחמני‭ ‬פינת‭ ‬אחד‭ ‬העם‭. ‬אחרי‭ ‬הבר‭-‬מצוה‭ ‬שלי‭ ‬הוא‭ ‬התלבט‭ ‬לאיזו‭ ‬ישיבה‭ ‬לשלוח‭ ‬אותי‭. ‬לא‭ ‬היו‭ ‬הרבה‭ ‬ישיבות‭ ‬קטנות‭ ‬בארץ‭. ‬הסבא‭ ‬האדמו״ר‭ ‬מקופיטשניץ‭ (‬רבי‭ ‬אברהם‭ ‬יהושע‭ ‬השיל‭) ‬התגורר‭ ‬אז‭ ‬בארה״ב‭, ‬אבל‭ ‬הגיע‭ ‬עשר‭ ‬פעמים‭ ‬לבקר‭ ‬בארץ‭. ‬אני‭ ‬זוכר‭ ‬שהוא‭ ‬הגיע‭ ‬באותה‭ ‬תקופה‭, ‬ישב‭ ‬עם‭ ‬הדוד‭, ‬והם‭ ‬דנו‭ ‬בשאלה‭ ‬הזאת‭. ‬באותם‭ ‬ימים‭ ‬לא‭ ‬היו‭ ‬קובעים‭ ‬ביקורים‭ ‬מראש‭, ‬הטלפון‭ ‬לא‭ ‬היה‭ ‬מצוי‭, ‬והיו‭ ‬פשוט‭ ‬מגיעים‭. ‬כך‭ ‬עשה‭ ‬יום‭ ‬אחד‭ ‬הרב‭ ‬מפוניבז׳‭, ‬הרב‭ ‬יוסף‭ ‬שלמה‭ ‬כהנמן‭. ‬כששמע‭ ‬שסבי‭ ‬האדמו״ר‭ ‬נמצא‭ ‬בארץ‭ ‬אצל‭ ‬דודי‭, ‬והוא‭ ‬הגיע‭ ‬לבית‭ ‬האדמו״ר‭ ‬מסדיגורה‭ ‬ברחוב‭ ‬נחמני‭. ‬הוא‭ ‬הכיר‭ ‬את‭ ‬סבי‭ ‬עוד‭ ‬בפולין‭ ‬שלפני‭ ‬השואה‭, ‬בימים‭ ‬שהרב‭ ‬כהנמן‭ ‬היה‭ ‬חבר‭ ‬הפרלמנט‭ ‬הליטאי‭ ‬מטעם‭ ‬אגודת‭ ‬ישראל‭, ‬והיה‭ ‬ביניהם‭ ‬שיתוף‭ ‬פעולה‭. ‬היתה‭ ‬להם‭ ‬צורת‭ ‬חשיבה‭ ‬דומה‭, ‬השקפת‭ ‬עולם‭ ‬קרובה‭. ‬הרב‭ ‬מפוניבז׳‭ ‬פגש‭ ‬את‭ ‬שני‭ ‬הצדיקים‭ ‬האלו‭, ‬והם‭ ‬שמחו‭ ‬להעלות‭ ‬בפניו‭ ‬את‭ ‬השאלה‭ ‬שבה‭ ‬דנו‭ ‬לפני‭ ‬שנכנס‭. ‬עדיין‭ ‬אני‭ ‬זוכר‭ ‬בבירור‭ ‬כיצד‭ ‬ישב‭ ‬שם‭ ‬הרב‭ ‬מפוניבז׳‭, ‬לימינו‭ ‬הסבא‭ ‬האדמו״ר‭ ‬מקופיטשניץ‭ ‬ולימינו‭ ‬של‭ ‬הסבא‭ ‬האדמו״ר‭ ‬מסדיגורה‭. ‬אני‭ ‬עמדתי‭ ‬מאחוריהם‭, ‬עוקב‭ ‬אחרי‭ ‬הדיון‭ ‬על‭ ‬עתידי‭. ‬אחרי‭ ‬ששניהם‭ ‬הציגו‭ ‬את‭ ‬הבעיה‭, ‬הרב‭ ‬מפוניבז׳‭ ‬שתק‭. ‬ראו‭ ‬שהוא‭ ‬נכנס‭ ‬למחשבות‭. ‬כשהיה‭ ‬חושב‭, ‬הוא‭ ‬היה‭ ‬משחק‭ ‬בזקנו‭, ‬כאילו‭ ‬סורקו‭. ‬לפתע‭ ‬הכריז‭: ‬אם‭ ‬אין‭ ‬ישיבה‭ ‬מתאימה‭ ‬ליצחק‭ ‬מאיר‭, ‬אז‭ ‬אני‭ ‬אקים‭ ‬ישיבה‭! ‬אנחנו‭ ‬נפתח‭ ‬ישיבת‭ ‬פוניבז׳‭ ‬לצעירים‭.‬

צריך‭ ‬להבין‭ ‬שכשהגיע‭ ‬הרב‭ ‬מפוניבז׳‭ ‬לארץ‭ ‬חשבו‭ ‬כולם‭ ‬שהוא‭ ‬השתגע‭ ‬מאובדן‭ ‬משפחתו‭ ‬בשואה‭ ‬ולכן‭ ‬דיבר‭ ‬על‭ ‬חלומות‭ ‬לא‭ ‬מציאותיים‭, ‬אבל‭ ‬עם‭ ‬השנים‭ ‬ראו‭ ‬איך‭ ‬החלומות‭ ‬הכי‭ ‬מופרכים‭ ‬שלו‭ ‬מתגשמים‭. ‬ישיבת‭ ‬פוניבז׳‭ ‬כבר‭ ‬קמה‭ ‬וגדלה‭ ‬באותם‭ ‬ימים‭, ‬והם‭ ‬האמינו‭ ‬שברגע‭ ‬שהוא‭ ‬אמר‭, ‬אכן‭ ‬כך‭ ‬יהיה‭ ‬ותקום‭ ‬גם‭ ‬ישיבה‭ ‬קטנה‭. ‬הביקור‭ ‬הזה‭ ‬היה‭ ‬בחודש‭ ‬תמוז‭ ‬תשט״ו‭, ‬וחודשיים‭ ‬אחר‭ ‬כך‭, ‬באלול‭, ‬כבר‭ ‬נפתחה‭ ‬הישיבה‭. ‬הרב‭ ‬מפוניבז׳‭ ‬החליט‭ ‬שלמען‭ ‬מטרה‭ ‬זו‭ ‬הוא‭ ‬רוצה‭ ‬דווקא‭ ‬את‭ ‬הרב‭ ‬אהרון‭ ‬יהודה‭ ‬ליב‭ ‬שטיינמן‭, ‬שלימד‭ ‬עד‭ ‬אז‭ ‬בישיבה‭ ‬בכפר‭ ‬סבא‭, ‬ואת‭ ‬הרב‭ ‬מיכל‭ ‬יהודה‭ ‬לפקוביץ‭ ‬מפ״ת‭, ‬והוא‭ ‬גייס‭ ‬אותם‭ ‬לתפקיד‭ ‬זה‭. ‬שני‭ ‬גדולים‭ ‬אלו‭ ‬היו‭ ‬הר״מים‭ ‬הראשונים‭ ‬בישיבה‭. ‬הוא‭ ‬הכניס‭ ‬לשם‭ ‬את‭ ‬התלמידים‭ ‬של‭ ‬מוסד‭ ‬בתי‭ ‬אבות‭ ‬שהקים‭ ‬לילדים‭ ‬ניצולי‭ ‬שואה‭, ‬שלמדו‭ ‬עד‭ ‬אז‭ ‬ב״תפארת‭ ‬ציון״‭, ‬וכך‭ ‬נפתחה‭ ‬הישיבה‭.‬

הרב‭ ‬מפוניבז׳‭ ‬היה‭ ‬אישיות‭ ‬יוצאת‭ ‬דופן‭ ‬במורכבותה‭. ‬היה‭ ‬לו‭ ‬חן‭ ‬שסחף‭ ‬אחריו‭ ‬כל‭ ‬אדם‭, ‬חמימות‭ ‬עצומה‭, ‬מקום‭ ‬רחב‭ ‬בלב‭ ‬לכולם‭. ‬והוא‭ ‬ידע‭ ‬לפעול‭ ‬עם‭ ‬היכולות‭ ‬האלו‭, ‬להוציא‭ ‬לפועל‭ ‬כל‭ ‬חלום‭. ‬הוא‭ ‬נזקק‭ ‬לדקות‭ ‬בודדות‭ ‬בלבד‭ ‬כדי‭ ‬לסדר‭ ‬בראשו‭ ‬את‭ ‬הדברים‭ ‬כדי‭ ‬לתת‭ ‬שיעור‭ ‬בכל‭ ‬סוגיא‭ ‬שהיא‭,‬ומיד‭ ‬התחיל‭ ‬בשיעור‭. ‬אמר‭ ‬על‭ ‬עצמו‭ ‬שהיה‭ ‬יכול‭ ‬להיות‭ ‬גאון‭ ‬בתורה‭, ‬אבל‭ ‬הקריב‭ ‬הכל‭ ‬למען‭ ‬הכלל‭ ‬ולמען‭ ‬התורה‭. ‬ברוב‭ ‬השנה‭ ‬שהה‭ ‬בחו״ל‭ ‬כדי‭ ‬לגייס‭ ‬כספים‭, ‬כך‭ ‬שלא‭ ‬היה‭ ‬לנו‭ ‬הרבה‭ ‬קשר‭ ‬ממשי‭ ‬אתו‭. ‬

תל‭ ‬אביב‭ ‬של‭ ‬ילדותי‭ ‬היתה‭ ‬מלאה‭ ‬תורה‭ ‬וחסידות‭. ‬גם‭ ‬היום‭ ‬אני‭ ‬זוכר‭ ‬היטב‭ ‬כל‭ ‬בית‭ ‬במרכז‭ ‬תל‭-‬אביב‭ ‬ומי‭ ‬התגורר‭ ‬בו‭. ‬לא‭ ‬רק‭ ‬תלמידי‭ ‬החכמים‭ ‬אלא‭ ‬גם‭ ‬הבעלי‭-‬בתים׳‭.‬

׳עוד עזב בתופים ובמחולות׳

להבנת‭ ‬הרקע‭ ‬לגבי‭ ‬אדמו״רי‭ ‬רוז׳ין‭: ‬בשנת‭ ‬תרצ״ז‭ ‬עלה‭ ‬לארץ‭ ‬האדמו״ר‭ ‬הזקן‭ ‬רבי‭ ‬ישראל‭ ‬מהוסיאטין‭ ‬להתגורר‭ ‬בתל‭-‬אביב‭. ‬כשנפרד‭ ‬מחסידיו‭ ‬בתחנת‭ ‬הרכבת‭ ‬בווינה‭, ‬קרא‭ ‬להם‭ ‬לעזוב‭ ‬את‭ ‬אירופה‭ ‬ולעלות‭ ‬לארץ‭ ‬״אפילו‭ ‬בנעלי‭ ‬בית״‭. ‬אמר‭ ‬האדמו״ר‭ ‬מקופיטשניץ‭ ‬שליט״א‭ ‬ששמע‭ ‬מסבו‭ ‬האדמו״ר‭ (‬שעזב‭ ‬את‭ ‬אירופה‭ ‬בשנת‭ ‬תרצ״ח‭ ‬לארה״ב‭) ‬על‭ ‬הרבי‭ ‬מהוסיאטין‭: ‬״הוא‭ ‬עוד‭ ‬נסע‭ ‬לארץ‭ ‬ישראל‭ ‬בתופים‭ ‬ובמחולות״‭. ‬הוא‭ ‬אכן‭ ‬ערך‭ ‬סעודת‭ ‬פרידה‭, ‬ואפילו‭ ‬ניגון‭ ‬מיוחד‭ ‬חובר‭ ‬לאירוע‭ ‬הזה‭. ‬הוא‭ ‬גם‭ ‬עשה‭ ‬סעודת‭ ‬פרידה‭ ‬לפריצים‭ ‬הגויים‭, ‬בבחינת‭ ‬קרבן‭ ‬השעיר‭ ‬לעזאזל‭. ‬

את‭ ‬כל‭ ‬זה‭ ‬הוא‭ ‬סיפר‭ ‬בהשוואה‭ ‬אליו‭, ‬האדמו״ר‭ ‬רבי‭ ‬אברהם‭ ‬יהושע‭ ‬השיל‭, ‬שעזב‭ ‬אחרי‭ ‬שכבר‭ ‬נכנסו‭ ‬הנאצים‭ ‬לאוסטריה‭. ‬ובוודאי‭ ‬בהשוואה‭ ‬לאדמו״ר‭ ‬מסדיגורה‭, ‬שהכריחוהו‭ ‬הנאצים‭ ‬לטאטא‭ ‬את‭ ‬רחובות‭ ‬ווינה‭ ‬בהשפלה‭ ‬גדולה‭, ‬וביקש‭ ‬מהקב״ה‭ ‬שיזכה‭ ‬להינצל‭ ‬ולטאטא‭ ‬רחובות‭ ‬בארץ‭ ‬ישראל‭. ‬ואכן‭ ‬משום‭ ‬כך‭ ‬נהג‭ ‬בבואו‭ ‬לארץ‭ ‬להשכים‭ ‬קום‭ ‬ולטאטא‭ ‬את‭ ‬רחוב‭ ‬נחמני‭, ‬רחוב‭ ‬מגוריו‭ ‬בתל‭-‬אביב‭. ‬


כשבתל-אביב חגגו ב…תפילת הודיה

סיפר‭ ‬לי‭ ‬חנניה‭ ‬וינברגר‭, ‬קרובו‭ ‬של‭ ‬הרב‭ ‬ראובן‭ ‬מרגליות‭ ‬ומו״ל‭ ‬ספריו‭: ‬׳אני‭ ‬זוכר‭ ‬מצעירותי‭ ‬בשנים‭ ‬הראשונות‭ ‬של‭ ‬המדינה‭, ‬כשביום‭ ‬העצמאות‭ ‬התקיים‭ ‬האירוע‭ ‬החגיגי‭ ‬המרכזי‭ ‬בתל‭-‬אביב‭, ‬במעמד‭ ‬ראש‭ ‬העיר‭. ‬הארוע‭ ‬החגיגי‭ ‬היה‭ ‬תפילת‭ ‬הודיה‭ ‬בבית‭ ‬הכנסת‭ ‬הגדול‭ ‬ברחוב‭ ‬אלנבי‭ ‬באחת‭ ‬עשרה‭ ‬בבוקר‭. ‬הרב‭ ‬הראשי‭ ‬אונטרמן‭ ‬דרש‭, ‬החזן‭ ‬בנימין‭ ‬אונגר‭ ‬עבר‭ ‬לפני‭ ‬התיבה‭, ‬ואחר‭ ‬כך‭ ‬הוציאו‭ ‬ספר‭ ‬תורה‭ (‬אולי‭ ‬היה‭ ‬זה‭ ‬בשני‭ ‬או‭ ‬בחמישי‭? ‬מ‭.‬ד‭.). ‬בהוצאת‭ ‬הספר‭ ‬עמדו‭ ‬על‭ ‬הבמה‭ ‬וכובדו‭ ‬דודי‭ ‬הרב‭ ‬ראובן‭ ‬מרגליות‭, ‬האדמו״ר‭ ‬ה״אביר‭ ‬יעקב״‭ ‬מסדיגורה‭ ‬והרב‭ ‬ד״ר‭ ‬מרדכי‭ ‬נורוק‭ (‬שר‭ ‬הדואר‭)‬׳‭. ‬■

meirdorfman@gmail.com

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל…
״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…