01
הר הבית בטווח האש
ירי טילים על העיר העתיקה ועל המקומות הקדושים התגלה כתחביב של האיראנים. התמונה חזרה על עצמה לפני שבוע שוב ושוב. טילים נפלו בכל מקום שקרוב להר הבית. כאילו המטרה שלהם הייתה לחסל את כיפת הזהב של ׳הכור האטומי׳, במקום זו שבדימונה…
טיל אחד נפל לפני שבועיים על גג עבודה זרה מרכזית של הנוצרים. טיל אחר נחת דווקא בבתים של מוסלמים. ועוד טיל ליד בתים של יהודים בעיר העתיקה. כל זה במרחק מטרים ספורים מקודש הקודשים. כשאני מדבר עם עדי ראייה הם מצטערים שהאירנים פספסו מעט את כיפת הסלע.
הפעילות המשוגעת של האיראנים מחזקת את הגישה המקצועית של צמרת המשטרה, שהחליטה להמשיך ולמנוע מציבור גדול של מתפללים להתאסף לתפילות ליד הכותל.
המשטרה איפשרה רק ל- 50 מתפללים/ות מאושרים, תרתי משמע, לזכות להתפלל, בכל שעה נתונה, בסמוך לכותל המערבי.
התפילות מתקיימות בתוך מנהרות הכותל, שהן יותר בטוחות מהרחבה שבחוץ.
המנהרות המקומרות נבנו לפני אלפי שנים כנדבכים לגשרים הגדולים והרחבים שהובילו את עולי הרגל אל המקדש.
רוב הקשתות אינן מחוזקות בבטון, מלבד אלו שחוזקו מעט בשיפוצים ובשחזורים שנעשו לפני עשרות שנים על ידי הקרן למורשת הכותל.
רוב הקשתות העתיקות נשענות בכח הכבידה רק על: ׳האבן הראשה׳.
שיטת הבניה העתיקה הזאת מוכיחה את עצמה. הקשתות עדיין עומדות יציבות לאחר מאות ואלפי שנים. אלפיים שנה עברו, אימפריות קמו ונפלו, והקשתות האלה עדיין עומדות בגאון ובחוסן, ואפילו נותנות מחסה למתפללים מפני רסיסים ושברי טילי יירוט.
זהו המשל לכח האמונה של עם ישראל שמאפשר לנו לרוץ למרחקים עצומים. מי שמאמין יודע שללא האבן הראשה – כמשל להשגחה האלוקית – אין לנו אפשרות להתקיים אפילו שעה אחת. לכן מדגיש הנביא זכריה: ״האבן הראשה, תשואות חן חן לה.״
אך אליה לכותל וקוץ בה – בזמן תפילות השבת הארוכות, מתארך התור בכניסה למנהרות הכותל ונוצרות שם התקהלויות מסוכנות.
לכן, מלבד הכניסה מכיוון שער שכם, המשטרה מונעת מעבר חופשי של מתפללים ומבקרים, דבר שמקשה על ההגעה החופשית למנהרות הכותל.
02
התמונה הגדולה
כך או כך, המראה של רחבת הכותל העומדת בשיממונה מעציב ומדכדך כל יהודי.
אא״כ מסתכלים על התמונה הגדולה.
כאן בדיוק עובר הקו הדק בין הסתכלות צרה ואגואיסטית לבין ראייה אמונית רחבה ורחוקת טווח.
מי שמקשיב לערוצי שידורי הדיכאון מגלה שרוב המרואיינים המוזמנים לאולפנים, רוב הפרשנים, רוב המגישים ורוב הכתבים, מתלוננים ללא הפסק על המצב העגום בו נתונים אזרחי ישראל.
אני לא מזלזל בלחץ הנוצר בציבור בצוק העיתים. נכון שכולנו נאלצים לרוץ למקלטים כמה פעמים בכל לילה. נכון שקשה לאם האמיצה, שבעלה מגוייס כבר מאות ימים, לנהל את כל הבית בעצמה. שומה עליה להעסיק בעינים אדומות וצורבות מחוסר שעות שינה, את הקטנטנים המנועים מלהגיע למסגרות החינוך הנעולות. אותן אמהות נאלצות בכל התרעה להתעורר ולשאת את התינוקות והילדים הרכים אל המקלט הקרוב או המרוחק, שוב ושוב לילה ויום.
אין ספק שכל אלו הם מעשים של גבורה ותושיה עצומה. הקושי קיים וככל שמצב החירום הנוכחי ממשיך ומתארך כך מתרופפים העצבים ונערמים הקשיים.
השאלה היא איך מסתכלים על כל המציאות ההזוייה הזו. אנשי אמונה מסתכלים על התמונה הגדולה: אם לא נחסל את האיום האיראני והחיזבאללתי הם יקומו לכלותינו. כל מאוייו של העמלק המוסלמי והנוצרי הוא לחסל את עם ישראל ולכבוש את כל ארץ ישראל. מי שיהיה ישר עם עצמו יפנים שזו אלטרנטיבה הרבה יותר גרועה מלרוץ למקלטים.
אפשר להסתכל על הרגע הקטן, ואפשר לראות את התמונה הגדולה: עם ישראל כותב היום דפים גדולים וחגיגיים בספר ההיסטוריה.
03
כאן תבהלה
עורכי יומני החדשות, מגישי תוכניות הבוקר, הצהרים והערב ועוזריהם, בערוץ כאן ובערוצי 12, 13 ושות׳, מנסים למכור לעצמם ולנו אשליות של פיוס והפסקת הלוחמה. הם עדיין מעלים אופציות הזויות ממש של אפשרות להסכמי שלום ולטיפוח יחסי קירבה ושכנות טובה עם החמאס, עם שלטון האייתולות ועם חיזבאללה. מגישי התוכניות ברשת ב׳ ובגלי צה״ל, הם ועורכיהם, עמלים להביא לשידור רק את מי שיודע לקטר בשידור חי. סימפוניית היללות מעל גלי האתר לא עוצרת לדקה: ׳אכלו לי׳, ׳שתו לי׳, ׳הרסו לי׳, ׳לקחו לי׳, ׳והפריעו לי לישון בלילה׳… כל בעלי המיקרופונים הללו כבר הספיקו לשכוח את מה שקרה פה בשמחת תורה, לפני שנתיים וחצי.
במשך שנים, ראשי הצבא, ראשי אמ״ן כדוגמת חליווה, ואיתם היועצים והפרשנים, הצהירו מעל כל במה אפשרית שלא רק שהחמאס מורתע אלא הוא אף חפץ בשלום…
מרוב הביטחון העצמי המופרז הזניחו במערכת הביטחון במשך השנים האחרונות את טיפוח המודיעין האנושי וצימצמו את ההרתעה שלנו כמעט לאפס.
כל בעל דרגה צבאית בכירה, שהיו לו דעות אמוניות ובטחוניות שלא תאמו את תפיסתם התבוסתנית והרופסת של חברי החונטה והעז לחלוק על הקונספציה הישנה, סומן כאיום על ההנהגה הבולשביקית והורחק מהצבא.
יוצרי הקונספציה הצבאית של ׳צבא חכם וקטן׳ רקחו ומכרו לנו באטימותם אשליות הרחוקות מהמציאות. והתקשורת… חיבקה ואיתרגה אותם והדהדה את טיפלותם. בכך, הם גם גרמו להרדמת הדרג המדיני והאזרחי. רמטכ״לים ואלופי צה״ל כמו דן חלוץ, אייזנקוט, גנץ, יאיר גולן וחבריהם, מכרו לנו אשליות מסוכנות, שעלו לנו באלפי הרוגים ואף בסיכון המפעל הציוני כולו. גם ראשי ממשלה לשעבר, כמו יצחק רבין, שמעון פרס, אריק שרון, אהוד ברק ואהוד אולמרט ביהירות אופיינית, שגו בהערכת הסכנות האורבות לנו מהאוייב החמאסי והאיראני ומכרו לנו אשליות מסוכנות והרות אסון – כדוגמת ׳הסכמי אוסלו׳, ׳הסכמי השלום׳ ו׳התנתקות חד צדדית׳.
לזכותו של שמעון פרס ייאמר שהוא ייסד את הרשות לאנרגיה אטומית במדינת ישראל וסלל את הדרך להקמת אתר ׳המכבסה׳ בדימונה תוך שהוא מייצר קשרים בינלאומיים להשגת אבקת הכביסה אורניום. תוך כדי כך הוא פעל לרכישת ידע חיוני לייצור טילים עם ראש נפץ אטומי, שיסייעו להרתעה ולשמירה על עם ישראל חי וקיים.
אהוד אולמרט, אהוד ברק וחבריהם ממשיכים להופיע בערוצי התבהלה והדיכאון, גם בעת מלחמה. חלקם מציעים ואף דורשים שישראל לא תיכנס ללבנון ותכריז לאלתר על הפסקת המלחמה באיראן לפני השגת ניצחון ולפני מיגור איומי הטרור. כל זה בהתאם לשיטתם הידועה כקונספציה הישנה, המבקשת ליצור דו שיח ׳אמין והגון׳ עם המשטר הרצחני ולסמוך עליו שיפסיק לייצר טילים בליסטיים ונשק אטומי.
04
להחזיר הרתעה ליושנה
לשמחתי, יש לנו ב״ה ראש ממשלה אמיץ וחכם שנכנסה בו רוח גבורה, שתפס את עצמו והתעשת בדקה ה-91.
יש לנו השגחה אלוקית שעובדת 24/7.
יש לנו שרים אחדים בממשלה, בעלי אמונה גדולה ושכל בריא, והם נותנים גב לראש הממשלה ולצבא לחסל איומים ב-7 חזיתות ולהחזיר הרתעה ליושנה.
יש לנו חיל האוויר הטוב בעולם, שמוכיח את גדלותו בעיתות מלחמה ומבצע משימות שאפילו דמיון פרוע של Ai לא יכול לצייר.
יש לנו עם נפלא ואימהות אמיצות שנותנים גיבוי מהחזית שבעורף לממשלה וללוחמים האדירים, עטורי הניצחונות.
יש לנו גם פיקוד העורף הטוב ביותר.
ויש לנו אמונה גדולה בגאולה המתממשת וראייה לאופק של ישועה וניצחון.
05
עם זו יצרתי לי
בשבתות בהן הכותל סגור אני נהנה להתפלל במניינים המאורגנים בקהילת משכנות האומה. פשוט תענוג אמיתי. כדי למנוע התקהלות של יותר מ-50 מתפללים בכל תפילה. הגבאים והחברים התארגנו לפיצול המניינים למספר מוקדים ופירסמו רשימות של משתתפים במניין בכל אתר. את אחד המניינים קבעו בבית הרב. את המניין השני קבעו בבית אחד החברים, שהוא רופא משפחה מדהים, ותיק ומפורסם, שלאחרונה חש שראייתו נחלשה מאד והוא מתקשה לצעוד למרחקים. כך הרוויחו המתפללים לקיים גם מצווה של ביקור חולים תוך כדי תפילות השבת.
לכל מניין הוקצה ספר תורה וגוייס קורא בתורה, סופקו סידורים וכו׳. מבצע קיום התפילות החיוני תוקתק על ידי החברים בסדר מופתי, באווירה של התרוממות נפש ושמחה של ניצחון.
הכל נעשה מתוך חשיבה מדוקדקת, ביצירתיות, בנועם הליכות, ברגישות חברתית ובחכמה. והכי חשוב – תוך שמירה על ביטחון הציבור בלי לוותר על הדבק החברתי.
06
מנשים באוהל תבורך
כבר כתבתי כאן בעבר, שהגיבורות האמיתיות של המלחמה הזו הן הנשים והאמהות.
כאשר האבות משרתים מאות ימי מילואים כמעט ברצף, הנשים לוקחות פיקוד על הבית והן מנהלות אותו בגבורה ובתושייה, כולל בין השאר: תשלום חשבונות, פיזור הילדים במסגרות החינוך ובחוגים, תיקונים, בישולים, אפייה, כביסות, ריצה עם התינוק ל׳טרם׳, תור למרפאות ילדים, בדיקות דם והורדת חום לילד שנדבק והדביק בוירוסים, חיסונים, הנקות, השקיית הגינה, הפעלות לילדים בממ״ד, ריצות למרחב המוגן שנמצא מעבר לרחוב או בקומת המרתף, תפירה של חורים במכנסיים, תפירה של סנטר של ילד שנתקל במעקה המיטה, הזמנת טכנאי לתיקון היונקרס, מציאת חלק של פאזל, טיפול 5000 לרכב המשפחתי, תדלוק, החלפת מגבים, חשמלאי רכב, חשמלאי בבית, פתיחת סתימות בכיור, רופא שיניים ויישור שיניים לילדים, ניקוי הבית לפסח, ניקוי הרכב, החלפת נורות, החלפת טיטולים, החלפת כוחות, צ׳ק שחזר, צ׳ק למעון, צ׳ק לחתונה של האחיין, להמשיך הכנה לבר/ת מצווה, לקנות מצה שמורה, להזמין מצות יד ומצות כוסמין, וזו רק ההתחלה…
קהילות רבות, וגם זו שלנו, הציעו לנשים היקרות שבעליהן גוייסו והן נשארו עם ילדיהן בבית, סיוע מצד השכנים בכל מה שרק אפשר – בקניות, בשמירה על הטף, כדי שאמא תוכל קצת לנוח, בהפעלות לילדים, בתיקונים בבית, בבישולים, באיסוף דואר, באוזן קשבת ועוד.
זו היא חובה מוסרית של החברה כהכרת הטוב לגיבורות שבתוכה. זהו חוב בסיסי של אחריות הדדית ומעורבות חברתית, שמתגלה בכל עוצמתה בימי מלחמה. והלוואי שתמשיך כך גם בעיתות רוגע.
גם עבור הקשישים היקרים, שחיים בגפם, נרקמה בקהילה שלנו יוזמה ברוכה. הוקמה קבוצה של מתנדבים/ות שהתגייסו לשמור קשר עם הקשישים, לבקר אצלם בבית, לסייע להם להיכנס לממ״ד ולהיות איתם בקשר טלפוני על בסיס יומי, תוך שימת לב ודאגה לכל צרכיהם.
כל אלו הן רק דוגמאות קטנות לערבות הדדית ולגילוי ענק של חוסן חברתי.
אני חייב להעלות על נס גם את מעשי החסד של המתנדבים שעוטפים באהבה הן את הלוחמים והן את משפחותיהם. יוזמות הנתינה לא נחלשות ולא עוצרות לרגע, במשך שנתיים וחצי. ככל שמתרחבת המלחמה לחזיתות נוספות, מתרחבים מעשי החסד ומתרבות היוזמות החברתיות. כולנו משתתפים במאות קבוצות הווטסאפ הפועלות יומם ולילה כדי לשתף מאות אלפי מתנדבים ואולי יותר, בתמיכה לוגיסטית בלוחמים. קבוצות של סיוע בבישולים, בשינוע מוצרי מזון, באספקת ביגוד חם וטקטי, ברכישת אביזרים חיוניים לבסיסים בחזיתות השונות, בהענקת צ׳ופרים ופינוקים למשפחות המגוייסים ועוד. כל זה בנוסף לחיזוק המשפחות השכולות, ליווי הפצועים, סיוע למשפחות המפונים וחיבוק למשפחות החטופים.
או בקיצור – ׳עם זו יצרתי לי… תהילתי יספרו!׳
***
שבת שלום של המשך הניצחון, בע״ה, בכל החזיתות. והמשך העוצמות גם בעורף. ■
לתגובות בעניין ליווי משפחות ופצועים
כיתבו ישירות למייל שלי –
manager@pisrael.com















