01
קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו
(עזרא הסופר)
כהכנה לימים המופלאים של ראש השנה התכנסנו לסופ״ש מרומם ומשמח בהר הזיתים. יחד עמנו התכנסו אורחים רבים, משפחות שכולות, לוחמים פצועים, ועוד גיבורים. במהלך השבת זכינו לשמוע את דבריהם של הרב דוד דודקביץ, סא״ל הרב הראל קצין, בועז העצני, ישראל פרנס, איציק שדמי, הרב חיים סבתו, עו״ד רמי גורן, ועוד.
לעיתים קשה לי לשמוע שמכנים את ראש השנה ׳ימים נוראים׳… האם זה כל כך נורא להיפגש בראש השנה עם אבינו מלכנו? אבא רחום שכל מה שהוא עושה לטובה הוא עושה, מלך מלכי המלכים שקורא רק לנו ׳בנים אתם לה׳ אלוקיכם׳…
בראש השנה אנו ממליכים את ה׳ בברכת מלכויות, ומזכירים פסוקים של מלכות ה׳. ביניהם אנו מזכירים את הפסוק: ׳שאו שערים ראשיכם… ויבא מלך הכבוד׳. בראש השנה המפגש עם המלך הוא אמנם מעמד מלא ביראה, אבל הוא לא ׳נורא׳. הוא מרגש מאד ומשמח מאד.
בראש השנה אנו עוברים לפני ה׳ כבני מרון, כלשון המשנה במסכת ראש השנה. אחד הביאורים המובאים לכך בגמ׳ הוא שבראש השנה אנו עומדים לפני ה׳ ׳כחיילי המלך של בית דוד׳. אותם חיילים גיבורים שיוצאים עם ארון הברית וה׳ נלחם להם ומנצח.
וכך ממש, בראש השנה אנחנו ממליכים את ה׳ כבנים וכחיילים, העוברים בהערצה לפני אביהם/מפקדם ועומדים לפניו במסדר כבוד ׳מסדר המפקד׳. המלך מקבל אותנו בשמחה כפולה ומכופלת. המלך שמח עם בניו, והבנים והבנות שמחים שיש רק לנו אבא כזה. זו היא המלכת ה׳ עלינו בדרך העמוקה והכנה ביותר.
אין אנו יראים מפני הדין. הקב״ה רחום וחנון, מקבל כל הרהור תשובה כמעשה תשובה. המלך מתייחס אלינו לפנים משורת הדין, כמו שאב מתייחס באהבה לילדיו.
ואם הסכמנו שראש השנה הוא יום שבו אנו מקבלים את מלכות ה׳ בשמחה, תשמעו מה אומרת המשנה על יום הכיפורים: ״לא היו ימים טובים לישראל כט״ו באב וכיום הכיפורים׳. אפילו יום הכיפורים, שתמיד נתפש בעינינו כיום כבד וגדול ונורא, גם הוא מוזכר במשנה כאחד הימים השמחים בשנה. הכיצד? איך היום שבו אנו עומדים לדין ומזכירים את חטאינו לפני המלך הדיין שרואה ושומע הכל, לפני מי שיודע את סתרי לבנו, לפני מי שרואה כיצד לעיתים הלב שלנו מזייף בשנאות קטנות ובקנאות גדולות… לפני המלך שרואה אותנו מבעד לענני הכבוד נוגסים בחופן חמצוצים בלי לברך ובלי לשמור על הבריאות שלנו… איך אפשר לשמוח כשלפניו גלויות כל הנפילות שלנו, אלה שאנו זוכרים ובמיוחד אלה שהספקנו כבר לשכוח? בשעה ש׳יש דין ויש דיין׳?
אז זהו, שאפשר וצריך לשמוח אפילו ביום הכיפורים.
השמחה ביום הכיפורים נטועה עמוק ביסוד התשובה. יום הכיפורים מאפשר לנו להתבונן במעשינו ולשוב בתשובה שלמה בשעה שהספר פתוח והיד רושמת. זוהי הזדמנות מופלאה לפתוח דף חדש ולשפר עמדות פתיחה לשנה מתוקה, בריאה, שמחה, מוצלחת ומנצחת. תהיה שנת פז.
02
ותמיד יהיה לי רק טוב?
הרב דוד דודקביץ׳ חיזק אותנו ולימד אותנו לחגוג את ימי ראש השנה דווקא בשמחה. הוא הזכיר את המנהג, הרווח בקהילות רבות וגם בישיבות, שבשעה שבעל התפילה מכריז בדרכו ממקומו בקול: ׳המלך׳, כל הקהל מוחאים כף בשמחה כאילו הכריז הכרוז על כניסת הכבוד של המלך בכבודו ובעצמו. המעמד המרגש הזה, שבו המלך נכנס לליבנו, מתרחש ממש מול עיני רוחנו. כן, אנו שמחים שרק אבינו מלכנו הוא המלך שלנו, לא ביבי, לא טראמפ ואפילו לא אייזנקוט…
בשיעורו בשבת הביא הרב דודקביץ׳ מקורות רבים המלמדים אותנו כיצד צריך להתפלל ולשמוח בראש השנה. כשאנו שמחים בחג אנו מראים באופן ברור כמה טוב ורצוי לנו במלכותו של אבינו שבשמים, צור ישראל וגואלו – ׳אין לנו מלך אלא אתה׳.
הרב דודקביץ׳ התייחס לשיר ׳השם יתברך תמיד אוהב אותי׳ ׳ותמיד יהיה לי רק טוב ועוד יותר טוב…׳. הרב הסביר שמצד אחד נכון שה׳ תמיד אוהב אותנו, וחייבים להדגיש את זה שה׳ אוהב אותנו גם כשאנו חוטאים. גם אז ה׳ פותח לנו לרווחה את שערי התשובה. גם כשנדמה לנו שה׳ כועס עלינו זו תחושה סובייקטיבית. ואולם, מצד שני יש בשיר הזה סכנה: אנו נתקל בקשיים, בטרגדיות או באסונות חו״ח, שאנו לא מסוגלים להבין את סיבתם ופשרם, אנו עלולים לחוש לפתע שלא תמיד ׳הכל טוב׳, ולא תמיד אנחנו יכולים להבין כל דבר. צריך לשמור על היכולת לברך על הרעה כשם שאנו מברכים על הטובה. מי שחושב שאין ניסיונות ואין עיכובים בגאולה הפרטית והכללית, ייכנס חו״ח לדיכאון ולעצבות, שעלולות לסכן את האמונה ואת יכולת ההתמודדות הבריאה והנחושה הניזונים מהרצון לחיים.
03
כי חדוות ה׳ היא מעוזכם!
בספר נחמיה מתואר מעמד ראש השנה במקדש, באחד לחודש השביעי: כל עולי הרגל התאספו יחד, ואיתם גם תושבי ירושלים, בצד הדרומי של הר הבית, ליד שער המים. מדוע התאספו הרבבות דווקא ליד שער המים? חשבתי שיש כאן רמז לרעיון שעתיד לומר רבי עקיבא: ׳אשריכם ישראל, לפני מי אתם מיטהרים, ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמים״. ולהזכירנו את דברי הנביא יחזקאל: ״וזרקתי עליכם מים טהורים… וטהרתם״.
כך היא דרכה של תשובה מאהבה – קבלת עול מלכות ה׳ בסיפוק ענק ובהכרת הטוב העמוקה.
הרב דודקביץ הזכיר את המעמד הזה המתואר בספר נחמיה. המעמד בו עזרא הסופר קרא בתורה ׳עד מחצית היום׳, כלומר עד הצהרים.
והנה, תוך שהרב דודקביץ׳ מדבר, אני מביט בשעת צהרים מהר הזיתים אל החומה המקיפה את הר הבית. בדרום הר הבית ניצבים עד היום שערי חולדה, ששימשו את עולי הרגל לכניסה וליציאה מהר הבית, ושבהם הוכנסו להר הבית בחג הסוכות המים שנשאבו מן השילוח והועלו אל המזבח. ברחבת הר הבית אפשר לראות עד היום את פתחי היציאה והכניסה למנהרות ולמדרגות שהובילו לשערי חולדה. בשנים האחרונות המוסלמים חפרו בגסות מתחת לרחבת הר הבית, באזור המכונה אורוות שלמה, עקרו כל זכר למקדש, ובנו תחת קימורי הקשתות את המסגד הגדול ביותר במזרח התיכון. אני בוכה ורבי עקיבא מצחק. כשם שהתקיימו נבואות החורבן כן מתקיימות עכישו מול עינינו, אחת לאחת כל נבואות הנחמה והתקומה.
נשוב אפוא אל מעמד הקריאה בתורה בימי נחמיה: מסופר בספר נחמיה שבסיום הקריאה בתורה – הקהל החל לבכות, כי האנשים ששמעו את דברי התורה ידעו שהם לא בדיוק מקיימים כל מה שכתוב, בלשון המעטה. כאן היה מצופה שעזרא ונחמיה ינצלו את המומנטום ויפנו אל ישראל בדברי תוכחה. אבל לא כך היה. עזרא ונחמיה פנו אל הקהל העצום בקריאה: ׳אל תתאבלו ואל תבכו… אכלו משמנים ושתו ממתקים׳… (ולא זירו)… ושילחו מנות לאין נכון לו (כלומר למי שאין ידו משגת). שמחה ממש כמו בפורים, ויותר, ׳כי קדוש היום לאדונינו׳…
בראש השנה ה׳ שמח להיפגש עם רבבות בניו שהתקבצו ובאו לאגן הר הבית בשני הימים הראשונים בשנה שהם סימן לשנה כולה: ׳ואל תעצבו כי חדוות ה׳ היא מעוזכם׳… כלומר ה׳ שמח בנו מתחילת שנה ועד אחריתה.
ומסיים ספר נחמיה: ׳וילכו כל העם לאכל ולשתות ולשלח מנות ולעשות שמחה גדולה כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם׳.
04
מעשה אבות סימן לבנים
במוצאי כל שבת שאנחנו עורכים בהר הזיתים, מתעוררת בי תשוקה גדולה לשתף אתכם בחוויה המרוממת של סופי השבוע הללו. משפחות שכולות יוצאות במוצאי שבת עם כוחות חדשים להתמודדות עם הכאב. לוחמים פצועים, גיבורי ישראל יוצאים עם חיוך של אמונה ועם הקלה בכאב. כולם מהללים את האווירה ואת השיעורים, הסיורים, הניגונים, ריקודי השמחה, החיבורים החברתיים, הארוחות המושקעות וכו׳. החיזוקים המופלאים שמשפחתי ואני מקבלים מרבבות המשתתפים במהלך הסופ״שים וגם לאחריהם גורמים לי לחוש שה׳ אוהב את מה שקרן אביה עושה בהר הזיתים.
לעיתים צר לי שהמקום צר מלהכיל את כל הקהל הרב שמבקש להשתתף. מאות רבות של חברים יקרים נשארים ברשימות המתנה ארוכות ואין מושיע. לכן, לעיתים, אנו מקיימים מספר אירועים בזה אחר זה כדי לאפשר לעוד אורחים, יחד עם עוד משפחות שכולות ועוד לוחמים, להשתתף בסופ״שים המחזקים הללו.
זכות היא לנו שהזמר החסידי ר׳ ישראל פרנס משתתף כמעט בכל השבתות שלנו. ישראל מיטיב לספר סיפורים מרתקים של אמונה ומופתים מחצרות האדמ״ורים. בכל סיפור יש מוסר השכל קטן המעניק לשומע מבט רחב ועמוק על הצורך לחיות באמונה ובשמחה, תמיד.
גם סא״ל הרב הראל קצין משתדל ללוות אותנו כמעט בכל האירועים. לא אחת הוא לא מספיק לפשוט את מדיו המאובקים ומגיע הישר מגבול עזה להר הזיתים.
הרב קצין שאל את הקהל השבוע מדוע התורה לא מציינת את שמה של אמו של אברהם אבינו. האם שמות נשיו של עשיו הרשע חשובים יותר מהשם של אמו של אבי האומה? הרב השיב על כך ואמר שהתורה מציינת ומפרטת רק מעשים ועובדות החשובים לדורי דורות – ׳מעשה אבות סימן לבנים׳.
אם אנו רואים שיש דבר שהתורה בוחרת לספר, סימן שיש בו חשיבות לדורות. התורה מתעכבת ומספרת על מקום אוהלם של אברהם ושרה בנחל גרר. את נחל גרר אפשר למצוא היום ליד גבול עזה. התורה מספרת על הבארות שחפר שם אברהם (ועל כך נקרא בתורה ביום הראשון של ראש השנה) ועל כך שיצחק אבינו חפר אותם שוב ושוב בקדחתנות.
האתגר העזתי חוזר ומוזכר בכמה מקומות בתנ״ך, ולא נזכיר כאן את כולם. כבר ביציאת מצרים מוזכר שה׳ לא נחה את ישראל דרך ארץ פלשתים, פן ינחם (יפחד) העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה. בספר יהושע הוזכר אזור פלשת כחלק מהארץ שעוד נשאר לרשת אותה אחרי שהסתיימו כיבושי יהושע.
מה אנו יכולים ללמוד מכאן לדורנו? על המשימה הגדולה והחשובה שלנו לכבוש את רצועת עזה, לא לפחד מהם, למנוע את התבססות הפלשתים המודרניים במקום, ולחסום את הברחות הענק של נשק, סמים ותחמושת שמגיעים לשם מכל מדינות אפריקה דרך מנהרות שנחפרו מתחת לגבול מצרים.
מכל המקורות בתנ״ך עולה מסר ברור: נוכל להאחז בארץ כשנפסיק לפחד מהמלחמה עם יושבי עזה.
05
אליך לא יגש
איציק שדמי הוא סבא של הלל דינר הי״ד, גיבור ישראל, שנהרג בצפון רצועת עזה בכ״ב כסלו תשפ״ד. איציק הוא איש מיוחד, נכס ברזל של מדינת ישראל. במקצועו הוא מחולל ומפתח טילים. הוא סיפר לנו על ההתקדמות וההובלה העולמית של מדינת ישראל בפיתוח טילים משוכללים ויעילים הפורצים את הדרך אל האויב, ובפיתוח מערכות לייזר פורצות דרך בעולם כולו. איציק סיפר בגאווה גדולה כיצד פועלים הטילים באטמוספירה ומחוצה לה, וכיצד הם מהוים כלי קריטי הן להגנת מדינת ישראל, וכן להתקפה על ארגוני מרצחים ועל מדינות אויב המאיימים עלינו מכל עבר. אני זוכר ימים בהם צחקו על צה״ל ועל מחוללי ומפתחי כיפת ברזל בטענה ש׳במקום לפתח כיפות הגנה תשקיעו את המשאבים בהתעצמות צבאית המיועדת להתקפה׳… היום אנו מבינים כמה חשוב למדינה קטנה ומוקפת אויבים לפתח טילי הגנה משוכללים כדי לקדם ולמנוע איומים של טילים בליסטיים, טילים שזורעים הרס במקומות הפגיעה, והם עלולים בעתיד לשאת פצצות אטום. במלחמה האחרונה ראינו בעינינו כיצד הטילים שלנו, טילי חץ ודומיהם, עבדו ביעילות בהגנה על ארצינו וכיצד מתגלה לנו אט אט שה׳ שומר עלינו מטילי האויב. כמו שנאמר בספר תהלים: ׳יפול מצדך אלף ורבבה מימינך – אליך לא יגש׳!. יהי רצון שנמשיך בע״ה לנצח.
׆ ׆ ׆
שבת שלום ושנה טובה של ניצחון ישראל על אויביו. שנה של אחדות ופיוס בעם. שנה של מערכת בחירות אחת חזקה ומוצלחת, ללא התקפות אישיות, שבסיומה נזכה בע״ה לממשלה לאומית, ציונית, יהודית ודמוקרטית!
שנת פז. ■
לתגובות בעניין ליווי משפחות ופצועים
כיתבו ישירות למייל שלי –
manager@pisrael.com
