כמה פעמים בחיינו עברנו ליד אירוע, קשר מקרי או פרט מידע שנראה לנו שולי לחלוטין, ורק בדיעבד הבנו שהוא היה חלק מתסריט מדויק שנכתב עבורנו מראש?
החיים נוטים לשטוף אותנו בקצב מהיר. בתוך השגרה העמוסה, קל מאוד לפספס את הרגעים הקטנים שבהם המסך מורם לרגע, ונגלה לפנינו הקשר הנסתר שבין המאורעות. אנו נוטים לקרוא לזה "צירוף מקרים", אבל ככל שמעמיקים להתבונן, מבינים שזו איננה מקריות אלא השגחה פרטית מדויקת ועוטפת.
לאחרונה נחשפתי למנהג פשוט אך עוצמתי: לרשום כל השגחה פרטית שאנו חווים, ולשתף בה אחרים. הכתיבה לוכדת את הרגע ולא נותנת לו להתפוגג בתוך השכחה. לאחר זמן אנו חוזרים וקוראים את מה שכתבנו, והקריאה הנוספת יוצרת אלומת אור שמזמינה לחיינו עוד ועוד גילויים של השגחה, ומעמיקה את הקשר והקרבה שלנו עם בורא עולם ועם עצמנו. כשאנחנו מחפשים את היד המכוונת – היא פתאום מתגלה בכל מקום.
אספר לכם על כמה השגחות לכאורה קטנות שחוויתי בימים האחרונים.
***
לפני כשבוע זכיתי להעביר הרצאה להורים שכולים בכפר הנופש באולגה. כעבור כמה ימים קיבלתי שיחת טלפון מאב שכול, שגר בשכנות אלי בגוש עציון. הוא סיפר שהוא בדיוק עושה את דרכו לכיוון ראש צורים, ובעקבות הדברים ששמע בהרצאה שלי , הוא הבין פתאום שדווקא אני האדם הנכון ביותר לעזור לו במשהו שקשור למשפחתו.
בלי תכנון מוקדם – המילים שנאמרו בהרצאה נפלו על אוזן קשבת, והתזמון של הנסיעה שלו יצר חיבור מדויק. תזכורת נפלאה לכך ששליחות אחת מולידה שליחות נוספת.
***
השבוע ביום חמישי נקבעה לי הרצאה בשעה 8:30 בבוקר באולפנית בטבריה.
כמה דקות אחרי סגירת ההרצאה צלצל הטלפון. על הקו הייתה רכזת חברתית מאולפנה נוספת בצפון הארץ. היא סיפרה שבחרה לקיים יום עיון ביום חמישי מעכשיו לעכשיו, ושאלה בציפייה: "אתה יכול להגיע להרצות אצלנו ב-10:30?"
שאלתי אותה: "כמה זמן נסיעה זה מטבריה אליכם?"
"50 דקות," היא ענתה.
ברגע אחד הכל התחבר: אני מסיים את ההרצאה בטבריה ב-9:30, עולה לרכב, ותוך 50 דקות מגיע בול בזמן להרצאה הבאה ב-10:30!
בלי להכיר את שעות יום העיון שלהם, המרחקים והזמנים הסתדרו כמו חלקי פאזל שנחתכו בדיוק על המילימטר.
***
הסיפור הבא קרה ממש לפני ראש השנה. לאורך כל אותו היום הרגשתי רצון פנימי עז ליצור קשר עם משפחה שכולה של חייל יקר שלי שנפל בלבנון כשהייתי מפקד פלוגה. כנה ואני שומרים על קשר חם ורציף לאורך כל השנים עם הוריו, אך בערב החג העמוס הדברים לא תמיד מסתיימים כפי שמתכננים.
אחר הצהריים היינו בדרכנו לחתונה במתחם אירועים בנצר סירני. ממש רגע לפני שהגענו למקום, העפנו מבט בשילוט הרחובות וראינו ששם הרחוב הסמוך ביותר לאולם הוא הרחוב שבו מתגוררים הורי החייל.
ללא שום תכנון מוקדם, ההשגחה כיוונה אותנו בדיוק לרחוב הנכון ברגע הנכון. נכנסנו לבקר אותם, וכשעברנו את סף הדלת התבררה לנו עוצמת הדיוק: ההורים לא רק נערכו לחג, אלא הם חוגגים בימים אלו 60 שנות נישואים!
זכינו להרים איתם כוסית "לחיים", לשמוח איתם בערב החג ולחבק אותם לכבוד החג ולכבוד הנישואים שלהם. רגע לפני שמחה אחרת – נשלחנו להביא אור, זיכרון ואהבה למשפחה כל כך יקרה.
***
בערב ראש השנה סיפרתי לחבר טוב מהמילואים, על המנהג החדש שלי לרשום השגחות שקורות לי.
והוא סיפר לי סיפור מופלא נוסף שמראה עד כמה ההשגחה שותלת בחיינו את הכלים לפתרון עוד לפני שנולדה הבעיה.
לפני כמה שנים, במהלך יום השתלמות במילואים, החבר הנ"ל נכח בהרצאה על ביטחון מידע. בין היתר נאמר שם שכאשר נגנב מרכב תיק או מחשב צה"לי, מוקפצת יחידה לסריקת פחי האשפה בסביבה, כי גנבים מחפשים רק כסף ואת שאר התכולה הם משליכים מיד לפח הקרוב. באותו רגע המידע הזה נראה לו לא קשור אליו בעליל, והוא זוכר אפילו שהוא שאל את עצמו "מה הנתון הזה קשור אלי?".
חלף זמן קצר. אמו היקרה התקשרה אליו בבכי נסער מנתניה: אדם זר פתח את דלת רכבה, חטף את תיקה ונמלט. החבר מיד נזכר באותה הרצאה נשכחת מהמילואים. הוא הזעיק את בני המשפחה ויחד הם יצאו לסרוק פחי אשפה ברחובות הסמוכים.
לאחר כמעט שלוש שעות של חיפושים מורטי עצבים, הגיע אחיו למקום, ניגש ישר לפח הכי קרוב לרכב של אמו ומצא את התיק.
כשפתחו את התיק גילו שפרט ל-120 שקלים במזומן, כל תכולת התיק נותרה בשלמותה – מפתחות הבית, מפתחות הרכב, מפתחות הספייר והכרטיסים עם הסיסמאות. המידע שנשתל במוחו בהרצאה מקרית במילואים, היה בדיוק המפתח שהציל את אמו חסרת האונים ברגע האמת.
***
הסיפורים האלו . הם תזכורת לכך שיש בעולם קשב, יש עיניים טובות שמביטות בנו, ויש תסריטאי שמנווט את המהלכים ברגישות ובדיוק מופלא.
אם גם אתם רוצים להרגיש את הקשר הזה מתהדק בחייכם, אני ממליץ בחום לנסות את המנהג הזה: פתחו מחברת, צרו פתק בטלפון, או פשוט ספרו לחבר – רשמו את ההשגחות שלכם.
כאשר אנחנו רושמים, אנחנו לא רק מודים על העבר – אנחנו פותחים את הלב, ומזמינים עוד ועוד השגחות בהווה ובעתיד. ■
Ori88533@gmail.com
