01
2 מיליון יהודים לא טועים
שבת תשובה בכותל היא חוויה מרגשת ומרוממת שקשה לתארה.
רחבת הכותל היתה הומה מתפללים/ות. במרכז הרחבה בלט מניין של תלמידי מרכז הרב הבאים בכל חודש לתפילת שחרית של שבת ולאחר מכן יוצאים לסיבוב שערים מחוץ לשערי הר הבית.
על פי פסיקתם של מרן הרב קוק ומועצת הרבנות הראשית רוב תלמידי מרכז הרב לא נכנסים לרחבת הר הבית.
בחודש אלול הכותל הוא המוקד הלאומי לאמירת סליחות, למאות אלפי עולי רגל. השנה, הגיעו מעמדי הסליחות בחודש אלול בכותל לשיא של כל הזמנים. מר״ח אלול עד יום הכיפורים פקדו את הכותל למעלה משני מיליון!!! מתפללים/ות, ובראשם ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, הרבנים הראשיים, נשיא המדינה, שרים רבים, חברי כנסת, רבני ערים וקהילות, לוחמים במדים, פצועי המלחמה, משפחות שכולות, חטופים משוחררים וכמובן ראש העיר ירושלים ועוד רבים ואהובים.
אפילו בתקופת בית המקדש, הראשון והשני, לא הגיעו כל כך הרבה עולי רגל לרחובות שלמרגלות המקדש, וגם לא להר הבית.
באותם ימים, הקארדו העתיק הצמוד למרגלותיו של הכותל המערבי, (ומתגלה כיום, נדבך אחר נדבך, מתחת לרחבת הכותל), היה התחנה החשובה ביותר לעולי הרגלים לפני הכניסה להר הבית.
כאן, בחנויות הקארדו הרחב, בחרה כל משפחה את השה לקרבנות החג, קרבנות ראיה וחגיגה, וגם קרבן תודה, קרבן נדבה, קרבן פסח, ומי שהתחייב בכך – גם קרבן חטאת.
הגזברים הממונים בבית המקדש היו קונים כאן, בכספי מחציות השקל של הציבור שנאספו בלשכה, את קרבנות הציבור.
כל משפחה הביאה איתה למקדש את הפירות שהפרישה למעשר שני. לחלופין, אם המשפחה הגיעה מישוב רחוק, הביאה איתה את המעות של פדיון מעשר שני.
בקארדו שמתחת רחבת הכותל היו עשרות אלפי משפחות קונות במעות הקודש הללו את המזון עבור המשפחה, כדי לאוכלו בקדושה ובטהרה בין החומות.
כאן, בצמוד לחומות הר הבית, טבלו רבבות עולי הרגל במאות מקוואות הטהרה שהיו פזורים סביב הקארדו וסביב הר הבית כולו, כדי להיות מוכנים לעלייה למקדש ולאכילת הקדשים. רק אחרי הטבילה יכלו עולי הרגל לאכול את אותם פירות קדושים שהובאו לירושלים, או את הפירות שנקנו בכספי פדיון המעשרות שהופרשו בכפרים הרחוקים בשומרון, בגליל או ביהודה. בתל אביב לא גרו יהודים באותם שנים…
אלפיים שנה עמד הכותל דומם ושומם. שועלים נראו מהלכים בהר הבית. והנה, כיום, פרק אחר פרק, מתקיימות בדיוק מופלא נבואות הנחמה, של הנביאים – ישעיהו, יחזקאל, זכריה ועוד. אט אט ה׳ מקבץ את בניו מכל קצות העולם לירושלים, לתל אביב, לשומרון ולכל הארץ.
בד בבד, גם התפילות ותקיעות השופר החופשיות בכותל חוזרות לחיים. ה׳ מקבץ את נדחי ישראל, זהו אחד המרכיבים החשובים בתהליך הגאולה, לפני בא יום ה׳ הגדול והנורא – בנין בית המקדש. המקוואות שסביב הר הבית ודרך עולי הרגל העולה ממעיין השילוח ועיר דוד לכיוון שערי חולדה נחשפים עתה לעינינו. לאחר שיעברו שיפוץ והנגשה וישוקמו גם הגשרים הענקיים, יהיה בע״ה הר הבית מוכן לקלוט את מיליוני העולים, בטהרה, בשירה ובתפילה. קול התור נשמע בארצנו. קולות ומראות של פעמי משיח.
02
אם יהיה נדחך
בערב יום הכיפורים, לאחר הסעודה המפסקת, ארזתי כהרגלי את המחזור של אביה יהושע ז״ל, ואת ספר אורות התשובה שלו, ומיהרתי לכיוון הכותל. מדי שנה אני זוכה להתפלל עם משפחת גורן וקומץ מתפללים קבועים בבית הכנסת של הרב גורן, מעל הכותל המערבי הצופה אל מקום קודש הקדשים.
השנה, היה ניכר שההתעוררות שהתגלתה בתקופת המלחמה, ושהשפיעה על מעמדי הסליחות העצומים, נותנת את אותותיה גם בתפילות יום הכיפורים. סביב הכותל, ובכל העיר העתיקה, התקבצו עשרות אלפי מתפללים. חלקם מקושטים בפירסינג ובקעקועים, חובשים לראשם ׳כיפת כותל׳. מרגש היה לראות לוחמים בסדיר או מילואים, בבגדי לבן, כמו מראה כהן גדול ביום הכיפורים, אלא שבמקום החושן הם נושאים על ליבם את נשקם הארוך והמשופצר כדבעי.
כולם נושאים בידיהם מחזורים, עיניהם בורקות, והתלהבות ניכרת בפניהם. החום והצום גרמו לאורחים רבים להתרווח על רצפת האבנים הצוננת בשולי הרחבה, במקומות המוצלים.
לאחר תפילת כל נדרי התאספה קבוצה גדולה של בחורים שהתיישבו במעגל גדול במרכז הרחבה העליונה. שירתם הרמה והמרגשת יצאה מליבם וחדרה ללבבות אלפי המתפללים. קהל גדול התקבץ סביבם והצטרף לשירים שמילותיהם נלקחו מפסוקי התפילה. שיא מיוחד של התרגשות נרשם בפיוט מתפילת נעילה: ׳שערי שמים פתח ואוצרך הטוב לנו תפתח׳, המבוסס על הפסוק בספר דברים: ׳יפתח ה׳ לך את אוצרו הטוב׳.
בתקופת מלחמה הכל רואים את הניסים והמופתים שה׳ עושה לנו וללוחמי צה״ל בשמים ובארץ. אנו גם שומעים שוב ושוב בתיאורי החטופים ששוחררו חיים, את גילויי האמונה שלהם. הפיוט ׳שערי שמים פתח׳… אומר את הכל.
03
כברקים היוצאים מזיו החיות
בשעות הבוקר של יום הכיפורים נצבעה רחבת הכותל בלבן בוהק. אלפי מתפללים/ות השכימו לתפילת ותיקין ברוב עם, מול הכותל.
במהלך תפילת המוסף שמעתי לפתע קולות של שירה רמה הבוקעת מרצפת הר הבית: ׳כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים׳…
הצצתי מהגג אל ההר וראיתי קבוצת יהודים גדולה, מהקבוצות שעלו בחג להר הבית, יחפים ועטויי קיטלים צחורים, כברקים היוצאים מבין הכרובים, עומדת כאיש אחד ממערב לכיפת אבן השתיה, מאחורי מקום קודש הקודשים, משם לא זזה שכינה לעולם, ושרה פסוקים מתפילת הכיפורים בהתרגשות עצומה. לפתע, דמיינתי כהן גדול יוצא מפתח ההיכל לאחר שכיפר על עם ישראל ביום כיפור, והצטרפתי לשירה האדירה של הציבור: ׳אמת מה נהדר היה כהן גדול בצאתו מבית קדשי הקדשים ללא פגע׳…
04
אין מלך בלא עם
בסיום התפילה פגשתי את הרב שמואל מורנו, ואת שאול נקדיין, הגבאי של מניין הנץ הספרדי הענק. ביקשתי מהרב מורנו, ששכל אחיין בעזה במלחמת שמחת תורה, ושכל גם אח במלחמת לבנון השניה, להסביר לי את התופעה המעצימה של ההתעוררות אל האמונה והעלייה המתגברת אל הכותל.
הרב שמואל מורנו השיב לי:
אין מלך בלא עם! בתפילת הימים הנוראים אנו מייחלים להמלכת הבורא על העולם כולו: ״מלוך על כל העולם כולו בכבודך״. לאחר מכן אנו מצמצמים לכאורה את המרחב: ״ותמלוך אתה ה׳ לבדך על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר קדשך״. במבט ראשוני, המעבר מכלל העולם אל הר ציון וירושלים נראה כאילו מצמצם את היקף המלכות.
התנאים להמלכת ה׳ הם: עם, ארץ ומקום. הכלל הידוע קובע כי ״אין מלך בלא עם״. המלכות אינה מתגלה בחלל ריק, אלא באמצעות מי שמקבל אותה – עם ישראל.
עם ישראל אינו יכול להתקיים במלא מובנו ללא מרחבו הלאומי – ״גוי אחד בארץ״.
בתוך הארץ יש מקום מרכזי אחד ויחיד שדרכו מתאחד העם ורק כך מתאפשרת המלכת ה׳: בהר ציון וירושלים: ״כעיר שחוברה לה יחדיו – עיר שעושה כל ישראל חברים״. משם, מתוך מרכז האחדות, מתפשטת מלכות ה׳ על היקום כולו.
המהלך שמגיע לשיאו ביום הכיפורים בהמלכת המלך על ידי עם מלוכד, מתממש מיד בחג הסוכות:
״ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת״ (מסכת סוכה). כך למדו חז״ל מהפסוק בויקרא כ״ג: ״כל האזרח בישראל ישבו בסֻּכֹּת״ – אזרח בלשון יחיד. כולנו הופכים לאזרח אחד, גוף אחד ומאוחד.
אחרי שקיבלנו יחד את עול מלכות ה׳ בהר ציון מתוך ענווה וחיבור, אנו יוצאים אל הסוכה האהובה – המרחב שבו האחדות הזו באה לידי ביטוי מעשי ושלם.
במהלך תפילת יוה״כ מול מקום קודש הקודשים שאלתי את עצמי מדוע עבודת הכהן הגדול תופסת חלק נכבד מתפילת מוסף; והשבתי שעיקר עבודתו של הכהן הגדול ביום הכיפורים היא לכפר על בני ישראל. על הכלל ועל הפרט. היום אנו חסרים את הזכות להתכפר בעבודת המקדש. לא בכדי התפילות שלנו נקראות ׳עבודה׳. אנו מכריזים ביום הכיפורים: ותפילה ותשובה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה. באין מקדש – כל מה שנותר לנו כדי לכפר על זדונות ושגגות זו התפילה שהיא ׳העבודה שבלב׳, המצטרפת לעשיית תשובה וחסד.
ביום הכיפורים הפנמתי את הצורך הדחוף לקרב את בניין המקדש כדי לחדש את קדושתו, שתקרין בע״ה על כל מעשינו בעולם הזה, ובזה נכלל גם הצורך להחזיר את עבודת יום הכיפורים והשעיר, שיכפרו עלינו.
05
מזרזין גאולה
יש כמה עניינים דחופים שאותם חייבים לתקן כדי לא לעכב את הגאולה. אחד החשובים שבהם הוא הפסקת שפיכות הדמים המיותרת בכבישי הארץ. במהלך מלחמת שמחת תורה נהרגו בכבישים פי שנים ויותר אזרחים מאשר לוחמים בקרבות. ביום הכיפורים האחרון נהרגו 4! אנשים בכבישים ונפצעו 299!
במסכת שבת כתוב שבעוון שפיכות דמים בית המקדש נחרב ושכינה מסתלקת מישראל.
עשיית התשובה בכבישים צריכה להתבטא בלקיחת אחריות, באי אחיזה בפלאפון ובהפסקת עיסוקים מסיחי דעת בנהיגה. גם התנהגות מכבדת בין אדם לחברו ודוגמא אישית תביא להורדת מפלס הדמים ולגילויי אחדות ואחווה בין נהגים ובין הולכי הרגל, מתוך סבלנות וסובלנות. אם נפסיק לנקום ולנטור בכבישים, ניתן זכות קדימה ׳גם אם זה לא מגיע׳, נגלה טיפה סבלנות לנהג/ת שלפנינו, אין לי ספק שנביא להורדת מפלס הדמים ובכך נקרב את הישועה לעם ולארץ.
05
פרחים לשער הפרחים
כידוע, המניין הקבוע שלנו בכותל מתחיל בשעה 7 בבוקר. בשבת שובה, בסיום התפילה, הציע לי בניה פרידמן, ידידי הוותיק וחברי למניין, להצטרף אליו לביקור בישיבת עטרת כהנים ששופצה והורחבה לאחרונה. מאז שחרור ירושלים לפני כמעט 60 שנה! מתקיים בישיבת עטרת כהנים בכל שבת בבוקר, מניין קבוע שנקרא ׳מניין משחררי ירושלים׳, של ׳איגוד לוחמי ירושלים׳ מייסודם של מרדכי קופ ע״ה, ובנו רענן קופ שיחי׳ שהוא גם התוקע בשופר, ישעיהו וינוגרד שהיה נינו של מייסד ישיבת ׳תורת חיים׳ ואשר מסר את המפתחות של הבניין למרדכי קופ, מעשה ציוני שהכשיר את היוזמה של מתי דן וחבריו להקמת ישיבת עטרת כהנים באותו מקום, דוד מקובסקי ע״ה, יוסקה הלוי סלומון (ע״ה) שהיה בעל המוסף הקבוע בראש השנה, טוביה וקסמן, (אביה של שחקנית תיאטרון היידיש ענת וקסמן), יהושע לנדנר בעלי מלון רון המיתולוגי, משה שפירא, ר׳ אריה חפץ, גדליה שרייבר ע״ה שקיבל במבצע קדש צל״ש וכיהן גם כמנכ״ל הרבנות הראשית וכנשיא בית כנסת ישורון, דוד הריס, עו״ד שבתאי זכריה, איש התקשורת מרדכי פרימן, אלימלך הלברטל, חיים יברוב, אלחנן טננבוים ועוד.
רוב המתפללים עשו מדי שבת דרך ארוכה משכונות ירושלים הרחוקות ובחזרה לבתיהם, לכן לקח על עצמו רס״ר מרדכי עדיקא ע״ה לערוך קידוש בכל שבת בסיום התפילה, כדי להשיב את נפשם של המתפללים.
המסורת הקבועה הזו נמשכת עד היום. בשבת שובה הוקדש הקידוש לציון נס החלמתו של גואל ירושלים ר׳ מתי דן הכהן שיחי׳, ולכבוד ראש העיר, מר משה ליאון שיחי׳, (שציין בז׳ תשרי את יום השלושים לפטירת אביו, רבי שלום ז״ל). שניהם נשאו דברים מרגשים מאד.
משה ליאון, ראש העיר ירושלים, שמתפלל בשבת, ב׳מניין משחררי ירושלים׳ באופן קבוע, הוא גם שותף פעיל וחשוב בהתחדשות היישוב היהודי בעיר העתיקה בירושלים.
בסיום הקידוש נוהגים המתפללים לצאת בריקוד מסורתי ולשיר בקול גדול ׳שבחי ירושלים׳ במנגינה המפורסמת של ג׳ו עמר.
אחרי שרקדנו עם ראש העיר ועם מתי דן יצאנו לסיור בסמטאות העיר העתיקה המקיפים את הר הבית מצד צפון, כדי לתקן את נבואת החורבן של הנביא ירמיהו שהזהיר את בני דורו לפני חורבן הבית: ׳…מצפון תפתח הרעה׳!
הסיור השאיר רושם אדיר של התחדשות והתקדמות בגאולתה של ירושלים. כאמור, ישיבת עטרת כהנים התרחבה ושופצה, רחבת הכותל הקטן שופצה ונוקתה, תחנת משטרה חדשה נבנתה ליד כיכר נחמיה ברחוב הגיא, עשרות משפחות חדשות עברו להתגורר בעשרות בתים של יהודים שנגאלו על ידי אנשים פרטיים, ועל ידי ארגון ׳עטרת ירושלים׳. אלפי יהודים צועדים יום יום משער שכם ומשער הפרחים בבטחה, לאורך כל רחוב הגיא, לכיוון הכותל. המשטרה ומשמר הגבול עושים בעיר העתיקה כולה עבודת קודש ממש.
התרגשנו למראה השכונה היהודית שליד שער הפרחים משגשגת ומלאה בילדים יהודים. קולות התפילה ולימוד התורה שבקעו מהישיבה הקטנה בשער הפרחים ומהישיבה הגבוהה שמולו, בבניין הדואר הישן, גרמו לכל הנוכחים להתרגשות עצומה.
כל אלה הם רק חלק קטן מסממני ההתחדשות המופלאה של היישוב היהודי בעיר העתיקה כולה. לא רק חדי אוזן יוכלו לשמוע כאן את פעמי המשיח.
ההתרגשות למראה ירושלים ההולכת ונבנית התמזגה היטב עם הציפייה לקראת תפילות יום הכיפורים בכותל המערבי, ובישיבת ׳עטרת כהנים׳, תוך המלכת ה׳ בציון וירושלים, בהוספת המילים ׳המלך הקדוש׳. חשתי לפתע שה׳ נענה לבקשתנו: ׳בספר חיים… נזכר ונכתב לפניך, אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום׳!.
***
שבת שלום של סבלנות וסובלנות בדרכים, שבת של ניצחון ללוחמינו בכל החזיתות, של שיבה מלאה להתיישבות בצפון השומרון וברצועת עזה. שבת שנקיים את הבטחנו בתפילות יום הכיפורים – לחזור בתשובה ולהקפיד כראוי על כל המצוות שבין אדם לחברו. ■
לתגובות בעניין ליווי משפחות ופצועים
כיתבו ישירות למייל שלי –
manager@pisrael.com
בתמונה: סוכה שנבנתה בסוכות שנה שעברה על ידי חיילי גדוד 2855 מחטיבה 55 במוצב צבאי של צה״ל שישב במקומו של בסיס סורי בתל כודנה. זוהי ללא ספק הפעם הראשונה בהיסטוריה שנבנתה סוכה במקום הזה
