01בתקופת מלחמה, צעידה לכותל מקבלת משמעות של לבקש על הצלת נפשות. המניינים הקבועים מארחים מפונים וגם מספר חיילי מילואים, עייפים אך נחושים, שקיבלו סוף סוף

דברים שכתב בן משפחתו של אופק רוסו ז״ל, שנהרג בקרב בבארי.החלטתי לכתוב על המציאות שאני ראיתי במהלך ״השבעה״.בכל הצער שאפף את הזמן הזה, נחשפתי להרבה

אירועי משבר מאיימים על הקיום והיציבות שלנו: מחלה, סכנה, פיטורין, גירושין ועוד… בעקבות הטלטלה שאנחנו חווים, אנחנו מקבלים אותות ממערכת הבקרה הפנימית שלנו. האותות האלה

עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים ורחובות העיר מלאו ילדים וילדות. משחקים ברחובותיה {זכריה} מול ארון הקדש בהקפה השביעית רקדנו

אינו דומה קשיש שנפטר בשיבה טובה, לבחור צעיר שחייו נגדעו בפתאומיות. איך מנחמים את אשתו? מה אומרים להוריו? אנחנו כבר יודעים איך לנחם אבלים כשנפטר

בשבת שעברה פרשת תולדות כתבנו על הכנת הרכב לחורף. עלינו להיערך כראוי לחורף הן כנהגים והן כמשתמשי דרך אחרים.גשמים, רוחות חזקות וקור מחייבים אותנו להתייחסות

אנחנו נמצאים כולנו בחדר לידה ענק. כולנו יושבים על המשבר. ואנחנו ממתינים ללידה של מלך המשיח. ויש צרים והם כואבים. ואנחנו מתפללים שריבנו של עולם

הרב מאיר שלוםדיברת בהרצאה שלך בחריפות על כך שאצל מחבלי החמס ודומיו, יש אמונה דתית שאלוהים רוצה שבני אדם יהרגו בני אדם אחרים, וזה נוגד

01שבת נפלאה עברה על שוחרי הכותל. נועם התפילות עמדו בסימן דאגה לחיילים ולחטופים. לראשונה, מאז שמחת תורה, נראו בכותל חיילי מילואים באזרחי. הם יצאו לחופשה