
ביום ירושלים למדתי: כשהמדינה רוצה היא יכולה
יום ירושלים והריקודגלים בשבוע שעבר הם ההוכחה שכאשר המשטרה רוצה – היא יכולה. לכל אורך היום הסתובבו אלפי יהודים בעיר העתיקה בקבוצות גדולות, נושאים דגלי

יום ירושלים והריקודגלים בשבוע שעבר הם ההוכחה שכאשר המשטרה רוצה – היא יכולה. לכל אורך היום הסתובבו אלפי יהודים בעיר העתיקה בקבוצות גדולות, נושאים דגלי

״המשחק של האופוזיציה הוא לא רק חסר תקדים, אלא גם מסוכן. יחד עם זאת לממשלה יש אחריות להעביר הסדרים משפטיים בסיסיים כמו החוק הזה. הבהרתי

גיל 16, שבת של בלגאן בחברון – תפילת ליל שבת במאחז הגיבורים שהסתיימה בסיבוך עם המשטרה, כבר לא זוכר למה. מה שכן אני זוכר זה

01שבת יום ירושלים – מברכים את חודש סיוון, בטרם נכנסה שבת המלכה התמלאה רחבת הכותל במאות רבות של מתפללים בשלל גוונים וגילים. בשבת בבוקר התקיימו

אחרי אלפי שנות בראשית ומאות שנות שעבוד במצרים, קיבלנו תורה בהר סיני. לא מדויק לראות בתורה רק כספר הוראות מה לעשות ומה לא לעשות, אלא

שאלה: למה לימוד תורה כל כך חשוב?! כיבוד הורים, גמילות חסדים, השראת שלום בעולם, עזרה לחלשים… אבל בסוף מגיע הפאנץ' – תלמוד תורה כנגד כולם!!
שאלה: השבוע קבלתי את רשימת הקניות לשבועות. זאת הרשימה שאני הכי לא אוהב לקנות, שעות מול מדפי המקרר להבין מה ההבדל בין שמנת חמוצה לשמנת

שחרור העיר העתיקה בכ"ח באייר תשכ"ז, אחרי 19 שנים שהייתה נתונה תחת שלטון ירדני ולא הייתה כל גישה לכותל המערבי, שריד בית מקדשנו, הייתה מציאות

גורמי השמאל בישראל מצאו להם עניין חדש בשבוע האחרון – דגל אש״ף. זה התחיל באוניברסיטת תל אביב, שם הניפו מאות את הדגל הפלסטיני, המשיך ברחובות

01נכון, אישורי הבנייה שאושרו בחודש האחרון בהתיישבות הם נושא שכבר נפתר. אבל השתלשלות האירועים בסוגיה, מלמדת איך הממשלה מתנהלת בהרכבה הנוכחי אל מול ההתיישבות ביהודה