שנים האחרונות, זוכה דמותו של הרב שלמה גורן זצ"ל, מגדולי התורה הבולטים והחדשניים בדור התקומה, לעדנה מחודשת. הרב גורן זצ"ל היה הרב הראשי הראשון לצה"ל,

אלו שמכירים אותי יודעים שאני לא מאלו שאם יש משהו לעשות היום, הם דוחים אותו למחרתיים. הם גם יודעים שאני לא מאלו שאם יש משהו

איך עולמנו היה מושלם ויפה יותר אם היינו הופכים את המילה ׳חייב׳ למילה ׳זכאי׳. במקום לומר: ׳אני חייב ללכת לעבודה׳, היינו אומרים: "יש לי את

ט"ו בשבט כבר כאן וכולנו מתחילים לחפש את הפירות היבשים, הפיצוחים והגרנולות שעושים טעים בחיך, בריאות וטוב על הלב. השוק מוצף בכל כך הרבה סוגים

ישבתי מולה ואמרתי את המשפט שפתאום קפץ לי לראש. אין לי מושג איך הגענו לנושא הזה או מה היה הטריגר שהוביל ליצירת אותה המחשבה, אבל

"המשפחה שלי העיפה אותי מהבית, אין לי איפה לישון", כך היה כתוב בהודעה ששלחה נערה למוקד של להב"ה. עבורנו, זוהי הודעה קשה, שאי אפשר להשאר

לפני כך וכך שנים כשעוד הייתי בלימודי משפטים, שאותם עזבתי, בקורס בפסיכולוגיה ומשפט – שבו דווקא הצטיינתי, המרצה הנבון שלנו דאז, ד״ר עדי אייל, הציע