שיעור מבחן
מאי 12, 2021
השבוע סיימתי שיחה עם חבר שניסה להתקבל לבית ספר נחשב בצפון. היום בשמונה וחצי בבוקר התבקש להעביר שם שיעור מבחן. על אף שהכין הכול התברר
השבוע סיימתי שיחה עם חבר שניסה להתקבל לבית ספר נחשב בצפון. היום בשמונה וחצי בבוקר התבקש להעביר שם שיעור מבחן. על אף שהכין הכול התברר
לפני כחודש טיילנו כמה חברים על שביל ישראל באזור הכרמל. בלילה ישנו ב”עין הוד” אצל מלאכית השביל יעל שמואלי. בערב הצטרף אלינו גם אחיה של
1.שבת ערב יום ירושלים, היום הגדול בו שוחררה ואוחדה העיר, שבת שמסיימים בה ספר ויקרא ומברכים את חודש סיוון, עם שמש חייכנית וקהל אורחים מתוקים,
כאשר מסתכלים על ירון אברהם, בן 43, נשוי ואב לשתי בנות, לא ניתן לנחש מהו המסע שעבר ושהוא צופן בחובו. העברית הנהירה מתגלגלת על לשונו
בתור אמא לארבעה ילדים אנחנו גרים 12 שנים בעיר לוד, אוהבים את העיר הזו ומאמינים בה. חשוב לנו ליישב אותה ולגור בה. עד היום היה
1. נכון לכתיבת שורות אלה, כמו שנהוג לומר, לא ידוע מה יילד יום. כלומר עדיין לא ידוע האם ההונאה הגדולה ביותר בפוליטיקה הישראלית, תצליח או
מקרוב ומרחוק, מהארץ ומחו”ל מגיעים בני המשפחה לבית הכנסת אברהם אבינו בחברון. כל בני המשפחה המורחבת באים לראות את ספר התורה העתיק ששייך למשפחה, משפחת גבאי.
יש עדיין קיטוב, זה ברור. לא הגענו עדיין לגאולה, אבל אנחנו בתהליך שנמשך כבר במשך מאה שנה, של יותר ויותר קירוב לבבות ולא הרחקות. כשהגיעו
הבן שלי התרחק מאוד מהדרך. יש לו אידאולוגיות הפוכות משלנו, ואחרי הוויכוח האחרון הוא החליט שהוא גם לא מדבר איתנו. זה נמשך כבר חצי שנה.
הבחנתי לאחרונה שכשאני אומרת לילדים שלי להתפלל או ללמוד תורה לקיים מצווה זו או אחרת אני מהוססת, כי מי אמר שמה שטוב לי טוב גם