01השבוע קיבלתי את הודעות הוואטסאפ הבאה: ״שלום רב, אני נהנה לקרוא את הטורים שלך בשבת ב׳גילוי דעת׳ ומתרגש מהם. רציתי להוסיף לך סיפור קצר: כך

בתקופה האחרונה החלטתי שאחד מעיסוקיי המרכזיים יהיה הרצאות וסדנאות. חלק גדול מההרצאות אני מעביר באולפנות, בישיבות וביישובים לצעירים ומבוגרים, אבל אחד הדברים שהכי משמחים אותי

01שמואל מימון סיפר לי את הסיפור המדהים הבא:הוא היה לוחם בגולני בגדוד 12. פעם אחת ביציאה הביתה הוא הלך לקנות צ׳ופרים לחבר׳ה בסופר, תוך כדי

אני זוכר שראיתי את האמרה הזאת של חכמינו זיכרונם לברכה מתרחשת ממש מול עיניי.לפני מספר שנים כשניהלתי את קניון התחנה המרכזית בירושלים, היה בקומה השלישית

השבוע פגשתי מישהו ששוב לימד אותי שאין לבורא עולם הגבלה בטוב ובשפע שהוא מרעיף עלינו. וכששמעתי את הסיפור שלו, אמרתי לעצמי: הפעם בורא עולם הפתיע

יש לי חבר טוב שהוא עו"ד גדול ועסוק בעשייה חברתית רבה. פעמים רבות כשאנחנו חושבים על פרויקט חברתי גדול במיוחד, הוא אומר בחצי צחוק-חצי רצינות:

השבוע נפרדנו בכאב גדול מהרב חיים דרוקמן זצ״ל. חמי היקר למד עם הרב בישיבת מרכז הרב ובזכות זאת זכינו שהרב בירך ברכה בחתונה שלנו. בנוסף

סבתא של אשתי, סבתא חנה, שלפני כחודש חגגנו לה יום הולדת 100, אמרה: ״תדעו לכם ילדים, אין יום שאנחנו לא רואים בו נס״.אשתף אתכם בכמה

לעיתים יש לנו נטייה שלא להאמין לאנשים שסביבנו, או לפקפק בדברים שהם אומרים או מספרים לנו. לאחר ניסיון של הרבה שנים, אני חושב שרוב האנשים

באחד הערבים בשבוע שעבר חזרתי מפגישה במרכז הארץ, ולפני שהגעתי הביתה עברתי בדרך אצל חבר שיש לו חנות גדולה. שמעתי לפני כמה זמן שיש לאותו