המילה פתק מזכירה לי משום מה את ימי בית הספר. המורה הייתה שולחת פתק להורים, בדרך כלל על התנהגות שלילית ולעיתים רחוקות גם על התנהגות

במשך עשרות שנים, בכל מוצאי שבת, היינו מגיעים לביתו של רבנו, הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ללמוד פרשת שבוע. בשנים הראשונות היינו פחות ממניין

לפנינו פרשה של חסד. זוהי הפרשה  של אברהם אבינו שמידתו מידת החסד, שנאמר: "תתן אמת ליעקב וחסד לאברהם". הדברים עצמם גם באים לידי ביטוי בפרשתנו

"עשרה דורות מנח ועד אברהם" – אמרו חז"ל. אכן בבואנו לערוך השוואה בין אברהם לנח נבחין שלא רק פערי דורות לפנינו. הפערים הגדולים באמת קיימים

בפרשת השבוע אנו לומדים על כמה יסודות הקשורים לבית היהודי על ידי הבלטת החשיבות של האמהות, ובפרט רבקה, ושל תפקידן ביסוד העם. יצחק מביא את

פרשת עקב היא השנייה מתוך 'שבע דנחמתא'. בפרשה זו משה רבנו מזהיר, מדריך, מוכיח ומלמד את הדור הנכנס לארץ את אשר עליהם לעשות. תחילה הוא

לא בכדי נקרא מרן הרב קוק זצ"ל בשם 'הרב', וזאת משום שהתואר הזה אכן מבטא בצורה המושלמת ביותר את אישיותו. הרב היה איש האשכולות: ראש

יודע המדרש כי הקביעה 'טוב יום המוות' מקוממת ומזעזעת את אמות הסיפים של הכרותינו הקיומיות הבסיסיות ביותר ולפיכך, מרחיב הוא בביאורה באמצעות משל הספינות מבית

ארבעים ושלוש שנים אחרי איחודה של ירושלים, והקרב על העיר הזאת, על שלמותה, עדיין לא תם.  בדרך להגשמת חזון ירושלים ניצבים לנגדנו אויבים רבים, כאשר

אמר רבנו, הרב צבי יהודה: פרשת ואתחנן כוללת אוצר של עניינים ופלאי פלאים. כאן מופיע הפסוק "ואתם הדבקים בה' א-לקיכם חיים כולכם היום". דבקות בה'-