בפרשת השבוע אנו לומדים על כמה יסודות הקשורים לבית היהודי על ידי הבלטת החשיבות של האמהות, ובפרט רבקה, ושל תפקידן ביסוד העם. יצחק מביא את

פרשת עקב היא השנייה מתוך 'שבע דנחמתא'. בפרשה זו משה רבנו מזהיר, מדריך, מוכיח ומלמד את הדור הנכנס לארץ את אשר עליהם לעשות. תחילה הוא

לא בכדי נקרא מרן הרב קוק זצ"ל בשם 'הרב', וזאת משום שהתואר הזה אכן מבטא בצורה המושלמת ביותר את אישיותו. הרב היה איש האשכולות: ראש

יודע המדרש כי הקביעה 'טוב יום המוות' מקוממת ומזעזעת את אמות הסיפים של הכרותינו הקיומיות הבסיסיות ביותר ולפיכך, מרחיב הוא בביאורה באמצעות משל הספינות מבית

ארבעים ושלוש שנים אחרי איחודה של ירושלים, והקרב על העיר הזאת, על שלמותה, עדיין לא תם.  בדרך להגשמת חזון ירושלים ניצבים לנגדנו אויבים רבים, כאשר

אמר רבנו, הרב צבי יהודה: פרשת ואתחנן כוללת אוצר של עניינים ופלאי פלאים. כאן מופיע הפסוק "ואתם הדבקים בה' א-לקיכם חיים כולכם היום". דבקות בה'-

פרטי המקרה > אמה של גב' הֶסֶל עלתה לישראל בגיל 90, מתוך אהבה רבה לארץ הקודש. סמוך להגעתה לארץ חיפשה בתה מקום שבו תוכל האם

'אבא, בחיים יש יותר ירידות או יותר עליות?' עד שאני בא לענות לבני שכל עלייה היא גם ירידה, אני עוצר ושואל את עצמי: האם גם

במבט לאחור על הטירונות, אני יכול לומר בביטחון שאינני מצטיין במיוחד בכושר גופני ובסיבולת לב ריאה. למרות כל האימונים ומה שלא עשינו, כנראה שהייעוד שלי

בכל אבלות אנו נתקלים בעבר, בהווה ובעתיד. התרפקות על העבר הטוב, אֵבֶל על האובדן העכשווי ותקווה לעתיד. האומנות הגדולה היא כמה להקדיש לכל דבר. פעמים