
מעבדות לחירות, משעבוד לגאולה.
לפני 20 שנה היא עזבה את משפחתה ומאז לא היה קשר ביניהם.היא כבר היתה נערה עצמאית עובדת. לאחר הלימודים, היא יצאה לעבוד כמלצרית בבית קפה
לפני 20 שנה היא עזבה את משפחתה ומאז לא היה קשר ביניהם.היא כבר היתה נערה עצמאית עובדת. לאחר הלימודים, היא יצאה לעבוד כמלצרית בבית קפה
כולנו משפחה אחת גדולה“אתם המשפחה שלי” היא אמרה לי. זה היה כואב. עמדו לי דמעות בעיניים. במשך 15 שנה משפחתה התנתקה ממנה ואין קשר ביניהם,
“אם אכיר גויה לא תהיה לי בעיה אפילו להתחתן איתה”, הצהיר בפני נער צעיר. התבוללות? “שייכת לפעם”, הוא אמר לי. “היום כבר אין הבדל בין
הוא עבד ליד הבית שלה בשיפוצים. תמיד היה נחמד אליה, נחמד מדי. היא השתדלה להתרחק ממנו אבל לא הצליחה. יום אחד יצאה מהבית לחדר המדרגות
20 נערות בסיכון ממעון חמלה בירושלים, שכמה מהן היו בעבר בקשר עם ערבים. הגיעו לשבת של חיבור לעם ישראל בחברון עיר האבות . בערב שבת הן
היא לא יכולה לשכוח את הבשורה המרה. “הבת שלך יוצאת עם גוי”, אמרו לה. היא קרעה את הבגד שלה, התיישבה על הרצפה והתחילה למרר בבכי.
אני זוכרת אותה, עוד כשהייתה נערה צעירה. היא גדלה בבית דתי, אך פרצה את כל הגבולות האפשריים: יצאה עם ערבים והשתמשה בסמים קשים. ההורים היו
כבר עשר שנים היא בתשובה, ועדיין מרגישה זרה שלא התאקלמה לגמרי. חושבת, חולמת ומרגישה חילונית. כל מחשבה שעולה בראשה, היא ממירה אותה למצבה הנוכחי.‘’במקום שבעלי
“אני לא מבינה איך היא התחילה קשר עם ערבים ועם אסלאם. היא ילדה טובה, ילדה של בית” אמרה לי האמא של הילדה. מתברר, שהיום כבר
-האם את מצטערת על השינוי שעשית?, שאלתי משהי שעברה איתי תהליך. -אני לא מצטערת, אבל צריך להבין שזה קשה לעשות שינוי. -היום במבט לאחור היית עושה את